לחם שמים על העץ או במקום גבוה...שתבואנה הציפורים ותאכלנה.. יש ילדים רעבים ...שהיו מתים על הלחם הזה שאתה זורק.... בהודו, ביאפרה, בנגלה דאש...... ואם היתה לנו חתיכת לחם יבשה כזו במחנות....שם..... לא היינו מתים מרעב........ לחם לא זורקים..... מכירה אישית אישה....ניצולת שואה.....ששמרה בתנור את כל הלחם היבש.... שיהייה......שלא יחסר.......אולי אולי......יקרה משהו....ולא יהיה לה לחם.......טרי..... שמרה שנים על לחם יבש.........
אני בת לניצולי שואה ../images/Emo21.gif ../images/Emo21.gif
וכל הסיפורים הם בהחלט נכונים, אני זוכרת עד היום את המשפטים הקבועים " לא זורקים אוכל אני הייתי רעבה ומכל דבר ישן אפשר מה שהוא לעשות , אז מחלב שהחמיץ אפשר לעשות לביבות גבינה, ומלחם ישן עושים פרורי לחם, וירקות תמיד אפשר לבשל לאחר שיתרככו ופירות שיתרככו אפשר לעשות ליפתן, וכן הלאה, וכן הלאה, אבוי למי שחשב לזרוק מה שהוא שקשור לאוכל במיוחד. אני בילדותי כמובן לא כל כך תמיד קיבלתי זאת, אבל היום אני רואה איך באופו טבעי אני לא זורקת בחיים אוכל אני תמיד מוצאת מה לעשות איתו.
למה צריך להיזכר בניצולי השואה? עשו סיבוב בשוק הכרמל ב-8 בערב. תראו במו עינכם, היום, בשנת 2001 אנשים מסתובבים ליד הארגזים הזרוקים וליד פחי האשפה, למצוא כמה עגבניות, מלפפון ואיזה בצל שהתגלגל מהדוכן כדי להביא הביתה...
אוכל....בפחי זבל.....בכל פעם מסיבה אחרת.. באמת לא צריך שואה או מלחמה כדי לאלץ אנשים לחפש משהו לאכול. סתם מירוץ החיים המטורף....משאיר הרבה קרונות מאחור...... ואנחנו מדברים על "הקודם" למען ......"האחר כך".......... ותחשבו על זה..............
בעגלת האשפה[הצפרדע]מצוייד בעגלת קניות.יש אנשים שלא מוכנים לוותר. אולי אוכל..אולי משהו למכור..לא שאלתי אותו. ובקשר לצנע..נו טוף היו ימים שבאמת לא היה מזון לכל האוכלוסיה.מ-600 אלף יהודים שהיו בארץ ב-48 האוכ´ גדלה למליון תוך שנה.! גם לא היה מטבע זר..ולא ברור לי מהיכן יש היום כסף לכל השטויות..! אני אנסה לשים את הלחם על העץ כהצעתה של מגי ונראה אני אדווח.! החתולים לא שמים על לחם..סתם..רק עם הוא מטובל..בחלב או ברוטב של אבקת עוף..!
אתה גרת כנראה ב"שכונת פאר", כי אצלינו, היתה מכולת, עם בעל ואשה טורקיים, וכשהוא היה מוכר לנו 1/2 לחם לבן 1/2 ק"ג סוכר 1/4 ק"ג אורז היא היתה רושמת על פתק את המחירים, ועושה את החשבון: "עשתרים ושתיים,עשתרים ושלוש עשתרים ותשע,והכל ביחד שתיים לירות ועשתרים ותשע גרוש". ואני, כבר אז, אמרתי לה מילה אחת: ת ר ש מ י
מה ענין צרכניה לשכונת פאר? 2 חדרים ברמת יצחק שהיתה קרויה גם רמת גן ב´, ללמדך שרמת גן גופא היתה א´. אצלנו (בלי י´) לא היתה מכולת של טורקים. היתה המכולת של ברקוביץ´ הנרגן ולידה קמה לימים המכולת של עיראקי נחמד. ושניהם היו רושמים. ולזכות אימי ז"ל אומר שלא רשמנו מעולם. זה החינוך שלי - שלא לחיות על חשבון אחרים. סליחה.
הייתי חייב להשתמש בבקבוק מפוקק בשעם, איזה טמבל ובעצם איך מעבירים חצי לחם שחור דרך צואר הבקבוק? שאלה טובה, איך שולחים לחפ על פני המים? בסירה מיניאטורית?
אבל לא כל כך רלוונטית - מכיר מישהו ששולח בימינו לחמו על פני המים??? וסירות מיניאטוריות - מובילות היום רק סושי
[המקום: מסעדה בארץ התאומים ז"ל סוג האוכל: סושי תפאורה: שולחנות אשר מצידן האחד יושבים, וצידן השני גובל בנחל מלאכותי קטן. צורת ההגשה: מבחר עצום של סושי על גבי סירות מיניאטוריות השטות עם הזרם סביב כל שולחנות המסעדה. החשבון: תלוי כמה פעמים זרקת חכה וצדת לעצמך סושי(ים). חוות דעת: מומלץ! ] מסקנה - שלח סושי עדיף על לחם שחור