מערכת יחסים טריה

קולדון

New member
מערכת יחסים טריה

אני במערכת יחסים של בערך שמונה חודשים, ולאחרונה נהיו לי ספקות לגביה.
כשהכרנו הוא תכנן לטוס לחול אחרי חודש שיצאנו, לתקופה לא קצרה ומשום מה למרות שאני לא בנויה לקשרים קלילים נתתי לקשר להמשיך להתפתח. בסופו של דבר הוא לא טס, ולאורך כל התקופה הזו מידי פעם צצה לו הזדמנות מקצועית בחול שאמורה לגרום לו לעזוב את הארץ ואיכשהו בסוף היא מתבטלת. כתוצאה מכך יצא שהקשר נמשך ומן הסתם העמיק. אם באמת יחליט לעזוב את הארץ מבחינתי למרות שזו לא אופציה אידיאלית, זו אופציה אפשרית ודיברנו על זה שנתמודד עם זה ונשאר ביחד.

אנחנו בתחום נושק וניסינו לעבוד ביחד על איזשהו פרוייקט
זה היה די נוראי, לא הצלחתי להפתח, הייתי מאוד לחוצה וחסרת ביטחון ותוך כדי מאוד שיפוטית כלפיו. לא אהבתי בכלל את מה שהוא אמר, איך שהתנהג, טון הדיבור וכו. הוא היה נשמע לי מאוד יומרני ושחצן. למרות שככה הוא, יש לו לפעמים טון דיבור כזה ולרוב אני די בולעת את זה כי מעבר לטון המעצבן הזה- הוא בחור מתוק חכם מוכשר ואוהב.

אבל לא מצליחה לשחרר את זה.
מערכת היחסים בשלב כזה שיש לי הרבה חששות-
חוששת שהוא אכן יעזוב אותי לטובת פרוייקט מקצועי כלשהו,
למשל עכשיו התחיל לעבוד עם איזו ביגשוט מוכשרת שאין לדעת באמת לאן הדברים האלו מתגלגלים (מבחינה מקצועית וגם אישית).
אני לא ממש סומכת עליו למרות שכביכול אין לי סיבה. הוא אוהב אותי ואומר שבחיים לא הרגיש ככה אבל איכשהו אני עדיין חסרת ביטחון.
חוששת שאני נשארת איתו למרות שאני לא בטוחה שהקשר נותן לי את מה שאני צריכה. ובגדול אין לי בהירות ולא בטוחה איך לארגן לעצמי אחת.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
כמה שאלות הבהרה

- מה עם שיחת "יחסינו לאן"? מה הבחור אומר/מרגיש/עושה?
&nbsp
- למה את מתכוונת ב "אני לא בטוחה שהקשר נותן לי את מה שאני צריכה"? האם הכוונה רק לתחושת חוסר ביטחון בקשר, או שיש עוד דברים שהוא לא נותן לך?
&nbsp
- מה ה- roadmap שלך? לאן את רוצה להגיע ומתי? לחוצה יותר/פחות?
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp
 

קולדון

New member
מנסה לענות

שיחת יחסינו לאן- מה הוא אומר מרגיש עושה- הוא אומר שהוא אוהב אותי, שמבחינתו אנחנו ביחד ונמשיך להיות ביחד כל עוד נרצה, גם אם הוא יכנס לאיזשהו פרוייקט בחול.
אני לא בנויה לקשר ממרחוק, אבל כמו שאמרתי יכולה לשקול מחשבות על לעזוב את הארץ אם זה יגיע לשם. וכרגע אנחנו גרים ביחד. שזה מצד אחד מראה על קרבה ורצינות ומצד שני גם תוצאה חלקית של ביטול טיסות שלו -כלומר דירה שעזב וברגע האחרון השתנו התוכניות מה שגרם לו להתגלגל ללעבור לגור איתי.
&nbsp
למה את מתכוונת ב "אני לא בטוחה שהקשר נותן לי את מה שאני צריכה"?
אני מתכוונת לזה שחוסר הביטחון וחוסר הודאות שאני מניחה שיש בכל קשר קצת ברמה יותר מוגברת פה. הוא עדיין לא סגור על עצמו מקצועית וזה מטלטל אותי ומשפיע עלי. אני מפחדת להקשר אליו ולהפגע. אני גם קצת מתחילה להרים גבה ולא להיות ככ אמפתית. לי אישית היה מאוד קשה להיות במקומו במצב ככ לא יציב ואני תוהה מה זה מעיד עליו.
ומאז שניסינו לעבוד ביחד נהיה לי קצת טרן אוף. זה השתחרר במידה מסויימת אבל לא לגמרי.
&nbsp
לאן את רוצה להגיע ומתי? לחוצה יותר/פחות? לא יודעת. כנראה שכן, עצם השאלה מלחיצה אותי. בראש אני רוצה מערכת יחסים שתכוון לזוגיות משפחה וכו. כמה מהר לא יודעת. פיזית אני אמורה להיות לחוצה כי אני בת 35, אבל רקדנית ואקרובטית ולא דחוף לי לעצור את החיים שלי ולהכנס להריון או לזו כוונתך? אבל כן, מניחה שתוך שנתיים שלוש אני כבר אהיה מוכנה לזה אם אהיה במערכת יחסים מתאימה.
________________________________
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אז אני אגיד לך מה דעתי

(ודעתי גם קצת מבוססת על ההנחה שאת אכן בת 35 פלוס מינוס, כמו שכתוב בכרטיס שלך. אם זה לא נכון, אולי הסיפור אחר)

דעתי היא שנכנסת לקשר הזה במתכונת של "חצי מחוייבות". כלומר נכנסת בזהירות, מנסה לא להיפגע, גם רוצה יחד אבל גם שומרת גבולות גזרה.

אני אגיד אמירה קצת סטראוטיפית - אבל היי - זה כולה פורום ואני לא מכיר אותך. הרבה בחורות סביב הגילאים של 30-35 כבר ניכוו במערכות יחסים, לפעמים אפילו התרסקו, ולא רוצות להתרסק או להיכוות שוב. לכן הן אכן נכנסות לקשרים בצורה כזאת - שאפשר לקרוא לה "חצי מסוייגת", "בוגרת", "ריאלית" וכולי. אז כל זמן שלא תגידי אחרת, אני שם גם אותך בסל הזה.

ודעתי היא שלמרות שזו כביכול גישה מאוד הגיונית - בתכל'ס, זה לא עובד.

למה? כי היקשרות של זוג צעיר לחיים משותפים יחד איננה תהליך הדרגתי והגיוני, אלא תהליך אלכימי מופלא וקסום - לפעמים קסם מהסוג השחור, גם זה קורה - והיא דורשת נכונות של שני הצדדים לשינוי אלכימי בנפשם.

ההתנהלות ההגיונית שאת מתארת הורגת את האלכימיה, כי מרוב פחד וזהירות אף צד לא קופץ פנימה, ומצד שני, פגיעות יומיומיות ומאבקי כח קורים כמו בכל קשר [למשל הרפתקת העבודה שלכם יחד]. ככה כל צד מחכה שהנס יקרה - אבל הוא לא קורה. ואז מסתגרים עוד קצת ומעזים עוד פחות [מה שאולי בחודש הראשון כן העזנו] - שזה בדיוק מה שקורה לך. "כיבוי" הדרגתי וכביכול לא מוסבר.

אבל כמובן שהגיונית במצב כזה לא עוזבים, כי הרי נכנסנו בהיגיון, אז זה גם לא הגיוני לצאת. על כל פנים, עדיין לא.

ככה ההגייון עובד, והוא לא מבחין שהזמן הולך ואוזל, והנפש הולכת ונאטמת מפחד ואכזבה ופגיעה - שבאמת לא בטוח שהיה בהם צורך מלכתחילה.

לכן ההמלצה שלי היא שמי שלא מוכנה לקפוץ ראש לבריכה, מוטב לה לשבת עוד קצת על שפת הבריכה וללקק את הפצעים, ואם צריך ללכת לטיפול אז לעשות את זה, ולחכות שיגיע הרגע שהיא כן תהיה מוכנה לקפוץ ראש.

וכשכבר קופצים ראש, חייבים ללכת על זה בכל העוצמה, עם כל האמונה, ולהתאבד על זה.

ברור שאם קופצים ראש לקשר ומגלים שיש בעיות אובייקטיביות, לא צריך לעצום עיניים. והרבה פעמים צריכים לעשות abort לקשר. זה כמובן נכון. אבל הגישה הראשונית חייבת להיות קפיצת ראש.

כל מה שכתבתי כאן, אגב, תקף באותה מידה לשני המינים. כתבתי בלשון נקבה היא את נקבה. ואולי זה טיפה יותר בולט אצל נשים כי בכל אופן השעון הביולוגי קיים. אבל בגדול - זה תופס גם לגברים, וגם לבן זוגך, שנשמע לי שהוא נמצא יחד איתך בדיוק באותו מקום.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
ואוסיף עוד דבר

הרי מי מבטיח לך שהבחור, בהנחה שהוא מתאים לך, בכלל מעוניין ב"קפיצה אלכימית"? אולי טוב לו להישאר רווק עוד 3-5-7 שנים, ובינתיים הוא משתעשע בזוגיות?

אז זאת באמת שאלה מצוינת. אבל כדי לברר אותה, את צריכה לבוא עם המסר: שמע, אני לגמרי רצינית. בוא נבדוק אם זה עובד בינינו, אבל אם כן - כוונתי מאוד רציניות וארוכות טווח.

ואז, אם הוא לא שם - הוא מיד בורח ועוזב, וטוב שכך. חסך לך שני וחצי של אומללות.

אבל אם הוא כן שם, אז אתם מתקדמים בצעדים לקראת המטרה. הרי לא התחייבת עדיין שהוא האחד. רק אמרת שאת עקרונית בעניין, אבל זה דורש בדיקה. וגם מצידו זה כמובן דורש בדיקה וזמן וכולי וכולי. אבל יש יעד משותף.

לעומת זאת בגישת ה"חצי מחוייבות", אף אחד לא מעז לשאול את השני את השאלה הגדולה והאמיתית. וככה זה מתמסמס...
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

קולדון

New member
זה נכון מה שאתה אומר

האמת שכבר עשיתי לו את השיחה הזו, בדיוק באותו הלך הרוח שציינת.
והוא לא נבהל ולא ברח ולא עזב.
אבל עדיין, אני חושבת שזה קשור לזה שאין לו סיבה לברוח. הקשר טוב, ואם תהיה לו הזדמנות מקצועית שתתטרוף את הקלפים היא כבר תתטרוף אותם בשבילו אז הוא ״מוגן״
הוא כן הבהיר לי שמעולם לא עבר לגור עם אף אחת קודם ושזה צעד גדול מבחינתו ומרגיש לו טוב.
&nbsp
&nbsp
אבל אתה צודק. באמת אני חוששת וקשה לי לקפוץ למיים. ואני לא בטוחה כמה זה קשור אליו או לניסיון העבר שלי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אוקיי, אז אם לא זה ולא זה, למה זה כן קשור?

אוסיף ואומר שאת שמה את חוסר המוייבות כביכול עליו.

ואילו לתחושתי יש מצב שאת פשוט משליכה עליו את חוסר הנכונות שלך עצמך להתחייב. אחנו משליכים על הזולת כי ככה יותר נח לא לראות את שלנו.

אז מה - האם לא יכול להיות שהבחור אכן לא החלטי ועלול "להיעלם"?
כמובן שיכול להיות.
אבל כל הטענה שלי היא שעד שלא תרימי את סכום ההימור, לא תדעי...
כלומר, אי אפשר לנצח בלי לקחת סיכון...
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

קולדון

New member
ולמה בעצם יש חוסר נכונות להתחייב?

איך אני מבררת עם עצמי אם זה בגלל חששות שלא קשורים אליו כמו פחד להפגע וכו,
או באמת שאני לא בטוחה שהוא האחד להרים איתו את ההילוך ואת סכום ההימור כמו שאתה אומר?
&nbsp
כמה זה נורמאלי להרגיש חששות וספקות ?
אני מרגישה שככל שהזמן עובר הקשר נהיה יותר רציני וכתוצאה מכך יותר מעיד עלי ופחות קליל וכו.
&nbsp
ואם זה כמו שאתה אומר שלי יש חוסר נכונות להתחייב, איך אני משנה את זה בעצם?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
יש לזה המון תשובות שונות

התשובה של שירה מצוינת: לכי למתקשר. (אבל זה עבד בשבילה בגלל שהיא הייתה בשלה לזה... אילמלא הייתה בשלה, גם עשרה מתקשרים לא היו עוזרים).

התשובה הקלאסית: לכי לטיפול.

אבל אני אתן לך תשובה נוספת:

התשובה שלי היא שכל השאלות שלך לא רלוונטיות.
אני מקווה שלא תיעלבי כאן - אבל אלו שאלות של פחדנית.

הפחדן שואל: אבל איך אני אדע? איך אני אהיה בטוח? האם זה נורמלי? דברו אתי! תרגיעו אותי! אל תשאירו אותי לבד בחושך! בואו נדבר על זה עוד קצת...

האמיץ, כידוע, הוא לא זה שלא פוחד. האמיץ זה ההוא שעושה למרות שהוא פוחד.

אז העצה שלי: תפסיקי לשאול שאלות "איך אני יודעת" ו"איך אני עושה" - ותעשי.
קפצי למים. מקסימום תבלעי מים ותחנקי. לא לומדים שחייה בהתכתבות.

מה שקרה לך, ולהרבה אחרים ואחרות, זה שהם קפצו למים, טבעו (או גילו שאין מים בבריכה), ומאז הם משתוקקים למים אבל פוחדים מהם. אבל על כל זה כבר כתבתי לך...

בקיצור, אחת מהשתיים: אם דיבורים - אז לכי על דיבורים עד הסוף: פסיכולוג/ית.
ואם לא דיבורים, אז תעשי מעשים. תבני את הקשר בכל הכח. תשקיעי את עצמך בו.
רק לא חצי חצי. זה הגרוע שבכל העולמות.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

קולדון

New member
אני מסכימה שחצי חצי זה גרוע

יצאתי מקשר ארוך של ארבע שנים שאחריו במשך שנה וחצי הייתי בקשר של חצי חצי, לגמרי מיציתי את הפורמט.
&nbsp
וכל מה שאני כותבת כאן.. בכל מקרה- מנסה לא לתרגם את הרגשות המבולבלים שלי לפעולות. בפעולות שלי אני שם. מן הסתם ברגעים שאני בדאון אז פחות אבל כל עוד אני לא מחליטה לחתוך מהקשר הזה אני בתוכו.
&nbsp
אני מבינה את מה שאתה אומר. זה באמת קשה להיות חסר עכבות אפילו אם אני ממש רוצה. זה קצת כמו פציעות ספורט בגוף שתמיד ישאירו צלקות ויגבילו את חופש התנועה.
 

אייבורי

New member


 

shirael

New member
אני לא יודעת מה התשובה לגבי הקשר שלך,

אבל יכולה לשתף אותך עם מה שהיה אצלי, בדיוק בתקופה שאת נמצאת בה, אחרי 7-8 חודשים ככה. אני הייתי בת 34 בערך וגם בי התעוררו ספקות - האם זה האדם הנכון לשים עליו את הקלפים? יש בו כל כך הרבה דברים שלא באו לי טוב, אם אני משחררת את כל המעצורים ומתמסרת לקשר הזה, לא אשאר בסוף מול שוקת שבורה? הוא בכלל מסוגל לתת לי את מה שאני צריכה? כל הסימנים החיוביים מתחילת הקשר שגרמו לי לתת לו קרדיט בחודשים הראשונים התעמעמו, וגם אני מצאתי את עצמי מרימה גבה יותר ויותר, מוכנה להבין ולהיות סבלנית פחות ופחות. מבינה יותר כל רגע שמדובר באדם עם עבר לא פשוט, שמתמודד עם בעיות, ומי חותם לי שהוא בכלל יצליח.
&nbsp
אז - במחילה פה מכולם - הלכתי למתקשר. פגישה אחת לסדר את הראש עם מישהו תותח שקיבלתי עליו כמה המלצות מאנשים שאני סומכת עליהם. אני כבר הרבה שנים בתהליכים עם עצמי ולכן כבר די הייתי קרובה לתשובה בעצמי - אבל הייתי צריכה מישהו שיגיד לי בפירוש, והנה מה שהוא אמר לי:
&nbsp
הבחור הזה, מה את חושבת שיקרה לו אם פשוט תורידי את כל הגדרות ותשפכי עליו את כל האהבה שלך, בדליים, במשאיות. מה יקרה לו?
עניתי בלי להסס - הוא יפרח.
ואז הוא אמר - כל הפחדים שלך, זה ממך. זה הפחד להיות פגיעה מולו. שאולי אם באמת תתני והוא יפרח ויחלים, הוא יקום ויעזוב ותישארי שוב לבד. את אומרת שאת מפחדת לאנוס את המציאות, לקחת משהו שהוא "לא" ולהכריח אותו להיות "כן", אבל בגלל זה את לוקחת משהו שהוא "כן" - עם בחור שאוהב ומוכן ורוצה - ומכריחה אותו להיות "לא".
&nbsp
שנה וחצי אחר כך: מה שהוא אמר קרה בדיוק - הפסקתי לדפוק חשבון על האהבה שלי ופשוט בחרתי בו, והבחור פרח וגדל והתבגר והבשיל, והיום אנחנו נשואים, ומתפלאים כמעט כל יום מחדש איך זה שהאהבה רק גדלה וגדלה בלי להפסיק.
&nbsp
אני לא אומרת שהמצב אצלך זהה. אין לי מושג מי הבחור שלך ומי את ומה טיב הקשר שלכם. פשוט קצת יותר מדי דברים צלצלו לי מוכרים, ועוד יותר אחרי שמריוס השיב לך, אז חשבתי לשתף, אולי תמצאי בזה ערך.
 

shirael

New member
רציתי להוסיף,

ובאמת מריוס קפץ פה לפניי, שאני לא מציעה לך פה ללכת למתקשר דווקא, כן? סיפרתי את הסיפור האישי שלי, וכמו שמריוס אמר, הסיפור האישי הזה כלל הרבה מאוד טיפול ותהליך אישי שלי במשך כמעט עשור. המתקשר היה לי נוח לסגור פינה כי הייתי צריכה לעשות סדר לגבי הקשר.
אבל כן הייתי מציעה לך ללכת למישהו. פחות משנה איזה סוג טיפול - העיקר שתתחברי אליו, ובכלל לא בטוח שצריך להיות ארוך, רק משהו ממוקד של כמה פגישות כדי להבהיר את התמונה ולענות על כל השאלות שאת שואלת. פסיכולוג או קוראת בקלפים. קואוצ'ר או NLP. רפלקסולוג שמבין בבני אדם או פסיכותרפיסט עם הכשרה בטיפול קבוצתי. אם צריך שם תהליך ארוך יותר אני מאמינה שזה יעלה בטיפול. אם הקשר אכן לא מתאים זה יתברר מהר מאוד. ואם את מוכנה לקפוץ אבל רק מפחדת, ורק צריכה את הדחיפה האחרונה, זה מה שייתן לך אותה.
 

קולדון

New member
כן, הבנתי שהמתקשר הזה היה יכול להיות באותה מידה גם

כל בנאדם אחר שנתן לך פרספקטיבה חכמה. למרות שמגניב אם הוא ייבא את זה ממימד אחר כלשהו.
&nbsp
 
חייבת להוריד בפניך את הכובע

שאת מצליחה למשוך כמעט שנה עם מישהו שאולי עוד רגע קם ועוזב את הארץ.
עד כדי כך שהוא עזב דירה בגלל הכמעט עזיבה שלו.
זה עושה רושם (לא בקשר כלפיך) שהוא לא לפה ולא לשם ומאחר ואת כן בקשר איתו גם את במן חוסר ודאות וחוסר ידיעה מה יהיה איתו. לאן תתפתח הקריירה-המגורים-החיים-האהבה שלו.
אז כאמור, קבלי שאפו גדול שזה בסדר מבחינתך ושזה לא משגע אותך.
אמרת שאם הוא יעזוב יש מצב שתעזבי איתו - מה שאומר שגם את עלולה להיות במן לופ של עזיבת עבודה-דירה-משפחה-חברים ולהתחיל לחפש את כל זה במדינה זרה.
זה מצריך איזשהו סוג של החלטה אם זה קשר שהולך לכיון כזה רציני.
הבחור אמר שכן. אין סיבה לא להאמין לו (למרות שאני מבינה את הגישה שבאת ממנה ומריוס ממש כתב על זה יפה באריכות).
אז באמת תקבלי החלטה אם את איתו באש ובמים או שהוא לא מתאים לך מבחינות כאלו ואחרות ואז אין סיבה להישאר ולגרור את הזמן. גם אם הוא אוטוטו איננו.
 

קולדון

New member
זה קצת כמו שמריוס כתב

עם המחסומים והחששות שלי זה איכשהו ישב לי בול במשבצת של מוכנות חלקית בלבד למערכת יחסים מצידי. זה אמנם התפתח לקשר רציני וסיפור אהבה אבל לא הלחיץ אותי כי מההתחלה הייתי במן כוננות פרידה כזו.
עכשיו זה קשה לי, אבל כבר נקשרתי אליו. אני יודעת שזוגיות טובה זה משהו נדיר ולכן אני פתוחה לאופציה של לעזוב את הארץ אם יהיה צורך.
 
שלום

אם את מספיק חשובה לו, לא יעזוב אותך. השתדלו להסתדר עם הבעיות הטכניות כמו ריחוק ועבודה, כיום אפשר לשמור קשר בהרבה דרכים ואני מקווה שתוכלו לשמור על חברות טובה. השקיעו בחברות ותנו דיבורים טובים וכנים ומעשים טובים וכנים, ואז היא תצליח יותר. עבדו על העניין המשותף.
&nbsp
&nbsp
 

שילה1

New member
אני חושבת שהבחור אמור היה להצהיר על כוונותיו לעתיד,אלא

שבשלב זה-הוא מכור למקצועו ומקצועיותו.לא עשה זאת-תחליטי את אם מתאים לך או שלא.
אגב-מוזר שכל פעם מוצעת עבודה בחו"ל ולבסוף לא מתסדר.
אישית-הייתי רווקה הוללת עד גיל דומה.ואז-הוא הופיע.צעיר ממני במספר שנים.עבורו-
בידיעה ובהרגשה ברורה שזה הוא,סיימתי רומן של מספר שנים.בלי כל צער.
אחרי מספר חודשים היינו נשואים.החזיק-20 שנה,ילדים וקשר מכובד ומתחשב-גם היום.
לא מצטערת לשנייה.
 

קולדון

New member
זה נכון חלקית

הוא בדיוק בשלב כזה של החיים שלו שבו הקריירה שלו עוד לא מבוססת, והוא עוד מחפש את הכיוון שלו. זה לא קשור אלי ולקשר, אבל זה כן משהו קיומי מבחינתו ואני דווקא מבינה את זה. זה באמת מוזר שכל ההצעות האלו נופלות, זה קצת נהיה כמו זאב זאב. הוא אמור לטוס, אני מתכוננת נפשית להתמודדות עם המצב ואז זה יורד מהפרק והוא נשאר בארץ ולא טס. זה סופר מוזר.
 
למעלה