מעתיקה מפורום אחר שאלה

מעתיקה מפורום אחר שאלה

מה אתם מונעים מעצמכם היום ודוחים לעתיד הלא ידוע? למשל דוגמה: כשאהיה רזה אז אלך לים עם בגד ים.
 
מונעת מונעת הרבה

ים בריכה ריקודים אני דוחה בגלל משקל וגם בגלל שאני צריכה להשתזף אז זה מעגל סגור כזה עכשיו אני לא עובדת, אז לא נעים לי להכיר בחורים כל כך כי לא נעים לי להגיד שאני מובטלת וגרה אצל ההורים שלי שוב. הייתי רוצה לעבוד בתעשיית הבידור, אבל אני מחכה לרזות
 
בלעט. איזה שאלה מבאסת.

לא מונעת הרבה היום. אבל אירועים חברתיים גדולים גורמים לי לרצון עז להתחמק, בגלל חוסר בטחון במראה החיצוני שלי. היום יש לי אירוע כזה, והראש שלי משקשק כבר מאתמול, למרות שאני הולכת - 100% שהולכת.
 
כרגע דיי הרבה דברים בגלל חרדות

וחוסר ביטחון עצמי ובגלל הדיכאון שבגללו קשה לי ממש לרצות משהו ב"פאשן", אז אני מוותרת מראש..
 

רותיקה

New member
השאלה הזו באה לי בול בזמן!!!

אני כרגע דוחה (כמעט בטוח שזה מה שאעשה בסופו של דבר) קורס לצוות בידור.. אחרי שכבר התקבלתי לאודישן... החלטתי פתאום שאני לא מספיק ככה ולא מספיק ככה, ושאני לא שלמה עם עצמי מספיק כדי ללכת על זה... אז הקורס אמור להיפתח ביום ראשון- ואני בספק אם אלך אליו... זה מה שכרגע אני מונעת מעצמי כיוון שאני לא מרגישה שלמה עם עצמי...
 

opalit

New member
לאאא

אל תדחי את זה לכי על זה, אני דחיתי כשהשתחררתי ובסופו של דבר ויתרתי כי זה היה נראה לי מתאים יותר לגיל 20 מאשר לאח"כ. לכי מה יש לך להפסיד?
 

opalit

New member
כי חשבתי בראש אחר..

לגבי זה ארוך. אבל אחרי שקראתי למה את דוחה אני חושבת כמו להבה שאת צריכה לבדוק עם עצמך האם זה באמת ישתנה ומה בדיוק. שורה תחתונה אם הכמה חדשים האלה יעשו לך טוב ותהיי יותר שלמה אז באמת כדאי לחכות ולעבוד על עצמך.
 

רותיקה

New member
אני מרגישה שאני צריכה ללכת לשם

רק כשאני אהייה שלמה עם עצמי (פיזית, נפשית) וכעת אני מרגישה שאני לא מוכנה מספיק... (כן זה קשור בכמה ק"ג עודפים...) זה אולי נשמע פתטי אבל זה המצב כרגע וזוהי ההרגשה שלי כרגע. אז למה לא להיות יותר שלמה עם עצמי- כולה עוד כמה חודשים ואז ללכת לנסות שוב את מזלי אבל הפעם עם ההרגשה הכי טובה בעולם?
 
לא פאתטי. השאלה אם זה קורה באמת?

מה גורם לנו להיות שלמים עם עצמנו? מה גורם לנו להעריך את עצמנו? בד"כ אלה המעשים שלנו. תראי, אני הכי מזדהה איתך בעולם. אתמול לא הלכתי למסיבה, בגלל אותו סוג של פחד. רציתי ותכננתי וברגע ה-90 חטפתי כזו פאניקה ושום דבר לא הצליח להזיז אותי מהשארוול ו-4 הקירות. זה היה חרא. לא התמודדתי עם הפחד, וכמובן שזה העצים את ההרגשה המגעילה. לא יושבת ומלקה את עצמי. ממשיכה להתמודד, ומאמינה שגם את המחסום הזה אני אעבור. וגם את. אם לא הפעם, אז את תעברי את המחסום הזה בפעם הבאה.
 

רותיקה

New member
נכון שעכשיו את וOPALIT יותר מבינות

אותי? את צודקת בכך שמעשים שלנו הם שגורמים לנו להרגיש שלמים עם עצמנו, אבל לדעתי לא רק. אני יכולה להגיד לך בביטחה שעוד 3 קילו בערך אני אהייה יותר שלמה עם עצמי. עוד קצת להתחטב ואני ארגיש הרבה יותר בטוחה בעצמי- במיוחד במקצוע הזה של עולם הבידור ששם כל הדברים האלה תופסים תאוצה הרבה יותר גבוהה. צודק? לא יודעת. שווה? ימים יגידו. אבל זה המצב כרגע... אני מאמינה שאני יעבור את ה"מחסום" הזה באיזשהו שלב. והאמת היא שאני עוד לא בטוחה במה שאעשה. מחר אדע סופית... אני מאוד דוגלת בכך שכל אדם הוא יפה לא משנה איך הוא נראה וכמה הוא שוקל ואני מעריצה אנשים שכן שלמים עם עצמם אע"פ שהם לא רזים במיוחד, ואני חושבת שכל אדם צריך להרגיש טוב עם עצמו בכל מצב- אבל ברגע שזה נוגע לי אישית... אז זה מקבל מימד אחר. הוסיף משפט אחרון: "היכולת לחכות לרגע הנכון הוא האוצר הנפלא ביותר שלנו... אנחנו שכחנו לחכות, אנחנו רוצים הכול ובמהירות... בשקט ובהמתנה משהו בתוכך ממשיך לגדול- ההווייה האותנטית שלך..." (אושו) אולי משהו בתוכי אומר לי לחכות לרגע הנכון?..........
 
זה נכון...אבל לפעמים הרגע הזה אף

פעם לא מגיע ואז נתקעים בחוסר עשייה, אז אולי עדיף לא תמיד לחכות למוזה...
 
3 ק"ג... מחשבות שלי על העניין

3 ק"ג מפרידים בינך ובין קבלה והשלמה עצמית? קשה לי להאמין שזה המצב (כמובן, כותבת את דעתי בלבד). 3 ק"ג זה מעט מאד. זה לא יהפוך אותך ממצב X למצב Y. כלומר, יש פה (בעיני) השלכה מסויימת של חשש, או חוסר בטחון ממצב מסויים, על 3 הק"ג האלה. אני מבינה ויודעת שעולם הבידור מלחיץ מאד, אבל בניגוד לעולם הדוגמנות, עולם הבידור מקבל אליו אנשים בטווח חיצוני גמיש יותר, ועובדה היא שקיבלו אותך באודישן. את לא קיבלת את עצמך ולא מרגישה מוכנה. אז אני מאד מאד מסכימה עם תחושות פנימיות, ועם רצון לחכות ואינטואיציה שאומרת לחכות, אבל קשה לי להאמין שכל התחושה הפנימית הזו תסתדר בעוד 3 ק"ג.
 
למעלה