אכן להציע פתרונות. בין השאר לפי אמות מידה מוסריות
בהעדר הצעת פיתרונות ברורים,
הצגת אותן אמות מידה לפיהן יבחרו פיתרונות כאלו.
לעיתים רואים שהפתרונות משתנים בגלל נסיבות משתנות, אבל לפי ההשקפה המוסרית.
מקרה זה מראה שלא רק שאין פתרונות ברורים (יש התחלה של תכנון לפיתרון כזה, אבל משום מה לא מקדמים זאת),
אלא שגם על אמות המידה המוסריות לפיהן המפלגה פועלת לא ברורים בכלל.
מצד אחד שמולי מציג השקפה ציונית ומוסרית מקובלת - לפיה אנשים שמנסים לרצוח אזרחים על רקע גזעני הם מחבלים ,
ומצד שני הוצגה השקפה שהם לא מחבלים כי יש לגיטימיות מסויימת בתקיפת חייל ישראלי, למרות שאותו חייל הותקף כי עצר אותו, כדי למנוע פגיעה באזרחים. שזו עמדה שהייתי מכנה לא-ציונית, גם בלי המרכיב של נסיון הפגיעה באזרחים.
ומה שהפתיע אותי מאוד - זה שאין הבהרה אלו מהן מייצגת את המפלגה,
כי לי נראה ברור שמתלבטים שרואים שהמפלגה מתקשה לגנות מחבלים - לא יצביעו עבורה בהמשך.
הרי כן רואים שבמפלגות אחרות כשיש מקרים מפוקפקים מוסרית - ראשי המפלגה כן מזדרזים להביע עמדה מוסרית.
אם יש הבהרה כזו מצד ראשי המפלגה (הרצוג, יחימוביץ', וציפי ליבני) אשמח אם מישהו יביא אותה.
