מפגש סיעור מוחות

[אמירדרור]

מפגש סיעור מוחות

לתהליך פיתוח של רעיון נדרשים שלבי חשיבה מסודרים. פעמים רבות אנו חשים שבידנו ממש המצאה – גלגלי עזר לחניית רכב, פריצת דרך לסילוק "מוקשים" שכלבים משאירים במדרכות, רעיון כביר לסדנת טבע לילדים וכו' וכו' – כיצד עלינו להתקדם במימוש הרעיון ? איך לבדוק את הרעיון ? איך להעריך פוטנציאל עסקי ? איך להתמודד עם חששות ופחדים שצפים ? מתי לבדוק היבטים חוקיים ? הפעם נכנס לעובי הקורה של שלב ראשוני בתהליך שנקרא "סיעור מוחות". שלב זה מאופיין בחשיבה שדוחה לשלב מאוחר יותר את כל ההיבטים השליליים, את השיקולים והמחשבות הבעייתיים. המטרה - להפרות ולמקד את החשיבה בכל הדברים הטובים שיכולים לצאת, לגלות עוד תועלות שיכולות לצמוח. כמו כן ניתן ולפעמים נדרש בשלב זה לחזור לרעיון כדי להבין אותו לעומק. תוך שמירת נקודת מוצא בונה וחיובית. כל רעיון או מחשבה שמפריעים לזרם החשיבה יונחו בצד כדי שיוכלו לזכות להתייחסות בשלב המתאים ולא יתנגשו או יחסמו את העמדה החיובית. בחרנו – מיכל מנדל ואנוכי להציע לכם לקחת חלק בחשיבה על פרויקט לימוד שחייה לילדים מוגבלים. מיכל הסבירה את השיטה ואת המטרות כפי שהיא רואה אותם. אתם מוזמנים לקרוא, לשאול כל דבר שאינו ברור ולזורק רעיונות לקידום הפרויקט. בהצלחה, אמיר דרור

 

[אמירדרור]

לימוד שחייה לילדים עם מוגבלויות

תוכנית לימוד שחייה לילדים המאובחנים כ ADD או ADHD ניתן גם לטפל ב ילדים חרשים, ילדים עיוורים, וילדים עם נכויות שונות. מטרות עיקריות : למוד מיומנויות שליטה במים למוד הישרדות במים למוד סגנונות שחייה שונים הפעילות מתבצעת במשך 10 שעורים בני 30-45 דקות תלוי בגילאי הילדים. קבוצות הלמידה והתרגול בנות 3-6ילדים. ילד שמגיע למצב הישרדות במים יגלה להפתעתו שהוא התגבר על חרדות ופחדים. ילד שהתגבר על חרדות ופחדים גורם לכל המשפחה שלו אבא אימא ואחים להשתחרר מהחרדות והפחדים שנוצרו במשפחה כתוצאה מהבעייתיות שלו. ילד שוחה יוצר מצב של אימא רגועה יותר, שיכולה לקחת אותו ללא חשש לבריכות שחיה ציבוריות, ונותנת לו נישה נוספת לפרוק את פעילות היתר שלו במים. מטרות נוספות : • חיזוק התקשורת בין הילד למורה על בסיס של אימון ואמינות. (טיפול בבעיית קשב) במים אין צורך לדבר אלא לבצע… מקבלים את הדגמת המורה ומתמקדים בעשייה תוך חיקוי המורה והילדים האחרים. אין נכון או לא נכון יש חיזוקים חיוביים מוגברים כל הזמן באופן מילולי או במגע. על המורה להקרין במים הרבה חום ואהבה בנגיעה, תמיכה, חיבוק, וכו'… • חיזוק יכולת ההתמדה במילוי משימה אחת. (שיפור המיקוד במישור הפיסי). התלמיד יקבל תרגיל לביצוע ומתרגל אותו עד שהמורה יורה לו להפסיק פעילות. כך משפר הילד את יכולת מילוי ההוראות שלו. • הילד לומד את תחושת הזמן בעזרת התמקדות בנשימות של עצמו. ע"י הבנת נשימות קצב- כמו מקצב המטרונום. ע"י הבנת סגנון הנשימה והנשיפה דרך האף בלבד. דרך הפה בלבד. דרך האף והפה גם יחד. • הילד ילמד להבחין בין השלם לחלק. (מישור הבנתי - קוגניטיבי). כיצד? ע"י תרגילי שחייה שיורכבו מהתרגיל הקל ביותר אל התרגיל הקשה ביותר עד רכישת סגנון השחייה הרצוי השלם. הילד יפרק וירכיב את השלם כל פעם מחדש בזמן אמת, וכך ישפר את היכולת שלו להתמודד עם הידע הנרכש בהווה וניסיון הגוף בעבר הקרוב. המוח מפנים את התנועה הנכונה על סמך ניסיון תחושתי בעיקר. מה עשיתי לפני רגע? מה אני הולך לעשות ברגע הבא… התנועות יפורקו לגורמים ויורכבו לשלם כל הזמן. • הילד יפרוק את פעלתנות היתר שלו במים, שישמשו עבורו אמצעי התנגדות. (המישור התנועתי). כיצד? הילד יבין שככל שישתולל במים ככה המים יהוו אמצעי התנגדות לפעולותיו והוא לא יוכל להתקדם בהם. ככל שילמד להירגע במים ולנוע בהם באיטיות הוא יתקדם מהר יותר. • הילד ילמד למלא הוראות ולקבל סמכות מבוגר, יחד אם זאת יינתן מקום להבעת יצירתיות במים. (המישור התקשורתי). אם הילד יגלה בעצמו תרגיל התקדמות במים, התרגיל יתקבל באהדה ע"י המורה וע"י הקבוצה וכולם יחקו אותו. • התלמיד ישתחרר מחרדות ופחדים במים, בעזרת לימוד עקרונות השחייה בשלבים. (המישור הרגשי). • התלמיד יפתח בטחון עצמי- ברגע שירכוש את הדרך לשרוד במים. (המישור הרגשי). • התלמיד יפתח קואורדינציה בין אברי הגוף השונים. (המישור התנועתי-פיסי). כאשר יגיע לשליטה בסגנון החתירה והגב חתירה. • התלמיד יקבל עיסוי טבעי במים. (המישור הרגשי). בעצם הימצאותו בתוך סביבה מימית, מרגיעה ונינוחה. מיכל מנדל מורה לחינוך גופני בעלת תואר ראשון . מדריכת שחייה מוסמכת בעלת ניסיון של 15 שנים. בעלת הכשרה בתחומי רפואה אלטרנטיבית. פונה להורים לילדים עם בעיות התנהגותיות ובעיות למידה, המוכנים להתנסות בתכנית. מנהלים, מורים ומחנכים, הנפגשים בילדים עם קשיי למידה ומתמודדים יום יום בבעיות. אנשים בעלי בריכות שחייה פרטיות, המעוניינים לקחת חלק בפרויקט אנשים בעלי קשרים לאגודות שמפעילות מבחינה ספורטיבית ילדים חריגים. אנשי עסקים שמוכנים לתרום: כספית, או מזמנם וניסיונם האישי, לקידום הרעיון. כל עזרה מכל סוג תתקבל באהבה. תודה על תשומת הלב. מנדל מיכל

 

[דליה.ד]

שלום רב

הייתי רוצה להעיר מספר הערות, אקדים ואומר שאני מורה לחינוך מיוחד, מחנכת כיתת cp וכן מנהלת פורום adhd, לקויות למידה וזכויות הורים כאן בתפוז. * חשוב לעשות הבחנה בין ילדים עם נכויות חושיות, ילדים עם נכויות או איחור התפתחותי, ילדים עם נכויות מוטוריות, ילדים עם נכות קוגנטיבית וילדים עם קשיי התנהגות (למשל adhd), הפרעות בתקשורת (pdd, אוטיזם) ועוד ועוד. כל אוכלוסיבה כזו יש לה צרכים ייחודיים משלה, והיא דורשת התייחסות נפרדת והולמת. לא ניתן לשים ילדים עם adhd (שבדרך כלל הם בעלי פעילות יתר ומטבע הדברים כושר גופני גבוה) עם ילדי cp, או אוטיזם, או איחור התפתחותי - לא הגיוני, לא נכון, ולא יצליח..... *גיל הילדים: חשוב שכל קבוצה תהיה מתאימה מבחינת הגיל והיכולת לקבל הוראות מילוליות, לבצע, לקבל משמעת , סמכות וכו'....לא נשים בקבוצה ילדים בני 6 עם ילדים בני 12...כמובן. *צריך לבודד היטב את המטרות: האם הם לצורך לימוד שחיה "פרופר", היינו סגנונות שחיה וכו', או שמא המטרות הן תרפויטיות מובהקות....? חשוב לבצע את ההבחנה כדי להציב מטרות אופרטיביות שתהיינה ברות השגה. כאשר עושים ערבוביה קשה לבדוק האם המטרות הושגו והבניית השיעורים צתהיה בעייתית. *חשוב לבחור קבוצת "פיילוט" ולא לירות לכל הכיוונים. למידה על קבוצת נסיון תתן משוב מדוייק, מידע יעיל והפקת לקחים בצורה שתועיל להמשך בניית הפרוייקט. * המטרות מנוסחות באופן כוללני מידי: מה זה "כאשר ישיג שליטה בסגנון חתירה וגב" למה הכוונה? לאיזו מידת דיוק שואפים? איך יבדקו זאת? מה הקריטריונים לעמידה או אי עמידה בביצוע? איך הילד "הילד יבין שככל שישתולל במים...ככל שילמד להרגע...." וכו' - איך הוא יבין? מאיפה נדע שהבין? זה יותר מידי כללי! *אין פירוט מלא של השיעורים, מה קורה לפני הבריכה, מה עם "חימום יבש" מה עם "חימום רטוב", מה החלק המובנה בשיעור, מה הכוונה שתינתן דרך ליצירתיות אישית? באיזה מסגרת? מה היקף הזמן? מה משך הפעילות? *חשוב לרדת לפרטים: מה גודל הקבוצה? האם הומוגנית או הטרוגנית ומה הגבולות? מה משך השיעור? מה עם ליווי הההורים? האם המדריך נכנס למי? האם לא נכנס? אמצעי עזר (סנפירים, משקפות, כדורים, מצופים??) כיצד יבצע המדריך מעקב? כיצד יסוננו הילדים מלכתחילה? כיצד ידעו שהמטרות הושגו? מה הקריטריונים להצלחה או אי הצלחה? האם הילדים יקבלו תרופה לפני השחיה, או לא? איך מתמודדים עם פחד? עם מרדנות? עם חוסר הגעה לאימון? מה הסנקציות והחיזוקים שיופעלו? כיצד יבנה הקשר החברתי בקבוצה? האם יהיו תחרויות? האם תהיה פעילות שיתופית? איך בונים כושר גופני? איך לא גורמים נזק (מתיחת שרירים וכו') איך נקנה הרגלי השרדות במים? איך נקנה הרגלי עבודה ובטיחות? מצטערת שאני מקשה את החיים, אבל נראה לי שהדברים שהעליתי יעזרו להתארגנות נכונה יותר. אני מציעה את הדברים מתוך נסיון עם בני שהוא ילד adhd ששחה שחיה תחתרותית (והיה אלוף הנגב....). השחיה טובה ללא ספק מכל מיני בחינות גם בריאותיות ואסתטיות ולא רק לימודיות ותרפויטיות, אבל צריך לזכור שהשחיה דורשת מהילד להיות עם עצמו לבד במים בזמן שהוא שוחה....מה זה אומר? כיצד הוא מתמודד עם עם זה? איך מכינים אותו? כיצד מתמודדים עם ילד adhd שמתקשה בהתמדה? בקבלת גבולות? בקבלת סמכות? בבעיות ארגון, שטף ורצף? בהתנהגות אימפולסיבית? אני מעלה המון המון שאלות ששוה להתמודד איתן, מקווה שתוכלו להפיק מהן. ו...מוכנה לסייע.

 

[אמירדרור]

סדר בחומר

שלום ותודה על ההתייחסות המפורטת, אני אנסה לצמצם ולארגן את מה שהעלית כי אמרת המון דברים וכולם חשובים. 1. נדרש אבחון ומיון מקדימים בקריטריונים של סוג הבעיה ושל הגיל. 2. נדרש להגדיר מטרות באופן שאפשר להעריך את אפקטיביות הפעולה 3. הגדרה והרצת פיילוט נכון 4. הצגת מערך התוכנית בפירוט 5. אסטרטגיית תקשורת עם הילדים ועם ההורים 6. התייחסות לקבוצה 7. חוקים והרגלי התנהגות ובטיחות ארגנתי את הנקודות העקרוניות כך שזה יקל על מיכל ועל המשך התהליך. במידה והחסרתי תקנו אותי. תודה פעם נוספת לדליה, אמיר דרור

 

[מיכל מנדל]

דליה תודה עבור ההתיחסות../images/Emo24.gif

אני מודה לך על זמנך ועל ניסוח הדברים. אני אנסה לזרום אם הדברים שלך דוקא ואת הסיכום של אמיר אקח איתי למועד יותר מאוחר. אני מנצלת את העובדה שאת מורה ומנסה לתדרך אותי בכוון ההוראתי. אני גם שמחה שיש לך עין מקצועית בזכות העובדה שבנך היה פעיל בתחום והגיע להישגים בשחיה במסגרת סקציה מה שמחזק אותי מאד שיש סיכוי טוב עם הילדים. אלך שלב שלב עם ההנחיות שלך: בואי נתמקד כרגע בילדים עם קשיי התנהגות כפי שאמרת, ADHD... אני לא מערבבת שום הפרעה אחרת. קבוצות הילדים יהיו בני 6 שנים בנפרד. בני 7 שנים בנפרד וכו' לי זה היה ברור כנראה לא הבהרתי את עצמי. קבוצות הומוגניות. אני אמקד את עצמי לכוון לימוד סגנונות השחייה "פרופר" כמו שרשמת ולא אתן לתכנית צוויון תרפויטי מובהק בנתיים... אין שום כוונה לעשות ערבוביה. קבוצת הפיילוט שאני אבחר ברשותך יהיו ילדים בני 8 שנים. אני אעשה הפרדה: קבוצת בנים לחוד קבוצה המונה 6 ילדים. קבוצת בנות המונה 6 בנות. לענין המטרות: אקח את הדוגמא שנתת... המטרה בהשגת שליטה בסגנון החתירה ובסגנון גב חתירה. הכוונה שלי היא: מבחינתי אם הילד ידע לבצע את פעולת הרגליים בנפרד. ידע לבצע את פעולת הרגליים בנפרד. ידע לחבר את פעולת הרגליים והידיים גם יחד. יצליח לבצע את פעולת הנשימה, אז הושגה המטרה שלי. אני לא שואפת לדיוק מקסימלי של התנועות. אני לא מתימרת להוציא ילד ששוחה שחיה תחרותית מדויקת אחרי עשרה שעורים. אני שואפת להביא ילד שהיה במצב חרדה ופחד מכניסה למים למצב של ילד שוחה מקיר לקיר מרחק 12.5 מ'. אין ספק שככל שהילד יהיה בסביבה מימית ויתאמן במסגרת מסודרת לאחר סדרת השעורים שלי ישחה שחיה מדויקת יותר. איך אני אבדוק יכולת שחיה של ילד? בשעור השלישי אני אבצע בדיקה של יכולת התקדמות במים. בשעור השישי אני אבדוק ואגדיל מרחק ובשיעור התשיעי אני אבדוק אותו כבר במים העמוקים. ילד שהצליח לשחות שישה מ' רצוף בשעור השלישי עבר שלב. ילד ששוחה 12 מ' בשעור השישי, עבר שלב. ילד ששוחה 25 מ' בשעור העשירי מבחינתי השיג את המטרה. בהחלט יהיו ילדים שיעצרו בשלב ה12.5 מ' וגם זה בסדר אחרי עשרה שעורים. לגבי ההשתוללות במים אין קריטריון שיכול להרשם בצורה עיונית על מנת להסביר מילולית מה זה להרגע במים. ההתנסות בתוך המים שווה אלף מילים. נניח אם אני מבצעת תחרות שחיה בסגנון חתירה מקיר לקיר, ילד "שיכה" את המים ימצא עצמו לא מתקדם. ילד שיפנים את ההפסקות בין תנועה לתנועה מראש ימצא עצמו שוחה יותר רגוע וימצא עצמו מתקדם יותר מהר. המורה המיומן בהוראת השחייה מרגיש ויודע מתי התלמיד הבין או לא הבין אותו. או את הנושא. לדעתי אין מקום לפרט כאן מעל דפים אלו את הפרוט המלא של השעורים. זה הוא כבר הנושא המקצועי. בגדול מה שרשמת הוא נכון: יש חימום יבש בן 5 דקות, בכל חימום יבש יהיה תרגיל ספציפי שקשור לנושא השעור ויבוצע מחוץ למים. ברור מבחינתי האישית שבכל תחילת שעור ישנו החימום הרטוב וההסתגלות למים. החימום אורך עד 10 ד' בו נעשית חזרה על פעולות שנלמדו בשעורים קודמים. ילדים שיש להם בעיה עם זכירת העבר לא ירגישו מאוימים כי כל שעור אני מתיחסת לתרגיל כאילו זו הפעם הראשונה שהוא ניתן להם. סדרת התרגילים בחימום די חוזרת על עצמה, מה שיקנה לדעתי עקביות ובטחון לילד. 20 ד' מוקדשות לחלק המובנה בו מתבצעת הלמידה של מה שהוא חדש והתרגול של הנושא החדש. כל נושא חדש למעשה יורכב על תרגילים מוכרים ופשוט יתפתח מהם. הפרטים שאני יכולה לספק כרגע על פי שאלותיך הם: שוב גודל קבוצה לא תעלה על שישה ילדים, כרגע בנים לחוד ובנות לחוד. הקבוצה הומוגנית בשלב הראשוני. אם הילד יביע נכונות להתאמן לפחות פעמים בשבוע הוא ישולב בקבוצה המכילה בנים ובנות יחד ובהמשך יכנס למסגרת רגילה כמו באימוני סקציה. משך השעור עד 45 ד' ברוטו. יהיה ליווי הורים עד שטח הבריכה. בזמן שעור ההורים יושבים מבחוץ ולא מתערבים במהלך של השעור, לא במילה, לא בצעקה הסטרית ולא בהערה. דווח על הילד הם יקבלו מהמורה כל שלושה שעורים. המורה נמצא רוב הזמן במים ומקנה בטחון לילדים. עוזר להם בפעולות הידים והרגלים גם בתוך המים. מידי פעם יוצא המורה החוצה על מנת לראות את שלמות הסגנון מעל פני המים. אמצעי העזר בלימוד הסגנונות: מצופי בטן. משקפות עיניים. כובעי ים לילדים עם שיער ארוך. סנפירים. כדורים רק בחלק המסים שהוא חלק המשחק בסוף השעור. המדריך רושם ביומן כל ילד וכל פעולה שביצע איתו על פי תאריכים מדויקים. אני מעדיפה שהילדים לא יהיו תחת השפעה תרופתית לפני האימון. אני צריכה את הילדים פעילים ולא רדומים. חצי שעה אחרי האימון אפשר לקחת את התרופה רק אם מרגישים שיש צורך. שווה לעקוב אחרי הילד לאחר האימון ולראות אם הוא יותר רגוע. סביר להניח שבשלב הראשוני השעורים ינתנו בסביבות אחר הצהרים כאשר לאחר האימון הילד יהיה יותר קרוב למצב של התארגנות לערב ולשינה ולא בהכרח להתמודדות מול מסגרת כיתתית כך שבאמת שווה לעקוב אחר התנהגות הילד בסיום פעילות שכזו. דוגמא לקריטריונים להצלחה מניתי למעלה. עם פחד מתמודדים בעזרת הרבה מאד אהבה שמוכרנת לילד, תמיכה פיסית, מגע נגיעה, ותמיכה במים לאורך על השעורים במידת הצורך. המורה צריך ללמוד לפתח סוג של שלוה כשלב ראשון בהתמודדות מול פחדים ראשוניים של הילדים וההורים מפני המים. לגבי התעסקות עם מרדנות? אני זורמת עם הילדים אין אצלי מרדנות, חיבוק אחד אוהב והמרדנות נעלמה... לגבי חוסר הגעה לאימון... אז להזכיר אני מדברת על שעור ולא אימון. הילד צריך להגיע לשעורי השחייה עם חיוך ושמחה, אם הוא לא רוצה להגיע סימן שהמורה פיספס במה שהוא... חוץ מאשר להרים טלפון ולשאול מה נשמע אני לא אתערב בנושא ההגעה לשעורים. מראש יגיעו אלי ילדים שרוצים לשחות והורים של ילדים שמעונינים שילדיהם ילמדו לשחות. אם הילד לא יופיע שלוש פעמים נצטרך לחקות בסבלנות ואני אנסה לצרף אותו לקורס הבא. שוב אני רוצה להזכיר שאני לא מפעילה סקציה של שחייה לכן הנושא של הקשרים החברתיים כנראה לא יטופל בשעורי השחייה. זה מתאים לקבוצה שהולכת ומתגבשת במשך שנה שלמה. כמו כן לדעתי מוקדם מידי לדבר על תחרויות שחיה. בשעור האחרון אפשר יהיה לארגן תחרות קטנה בתוך הקבוצה עם פרס סמלי. בעשרה שעורים הכושר הגופני נבנה מעצם התקדמות הקורס. ברגע שילד מפנים את סגנון השחיה כמות הבריכות שהוא ישחה ישפר עבורו את סיבולת הלב ריאה. בעבודה במים מהסוג שאני מציעה לעולם לא יהיה מתיחת שריר, העבודה רגועה ונינוחה. תרגילי השרדות במים בונים כחלק מנושאי השעורים ובשלבים. הרגלי בטיחות מקנים בתזכורת בתחילת כל שעור החל מכניסה נכונה למים דרך הבטן עד מצב של קפיצת ראש למים על פי שלבים מאד מדויקים. על שאר השאלות סוגיות שהעלית רשמתי על צג ליבי ואני אתיחס אליהם בעצמי תוך כדי עבודה. תודה שוב על תשומת הלב ועל הערות הארות שננת אני אמקד את התכנית לכוון לימוד השחייה והסגנונות כרגע

 

[sheda0ktana]

נסיון אישי בוואטסו

שלום מיכל ותודה שאת משתפת אותנו בתהליך שלך

קצת קשה לי לראות את עצמי תורמת כי אני לא מורה ולא מטפלת ואין לי מושג בהפרעות עם אותיות, אבל אני שוחה מגיל 4 אז אולי זה משהו... ראיתי שנושא חשוב הוא ההרגעה של הילדים במים, ואני מבינה שזו משימה לא קלה לילדים שנוטים להגיב לגירויים בעוצמה רבה. יש לי נסיון אישי בוואטסו (=שיאצו במים) ואני מוצאת שהציפה בידיים של המטפל בתחילת השיעור מאד מרגיעה ועוזרת "להוריד אנרגיות". תחושת הציפה היא גם תחושה של ריחוף נעים ומאד עוזרת להשתחרר מעכבות במים כיוון שהגוף מונח פתוח על פני המים, מה שעוזר לדעתי למוסס חסמים ראשוניים. נקודה נוספת - האם חשבת אם את רוצה להתמודד עם הקבוצה לבד, או אולי להסתייע בעוזר או שניים שיכולים לעבוד עם ילדים אחרים בזמן שאת מקדישה את מלא תשומת ליבך לילד אחד? שוב תודה קרן

 

[מיכל מנדל]

ואוו שדה קטנה -וואטסו אהבתי../images/Emo24.gif

דעתך תמיד נחשבת. עצם זה ששחית מגיל ארבע שווה המון. יש לך נסיון. את יכולה לשחזר את הרגעים הראשונים שהיו לך בכניסה למים? את צודקת מאד במשפט שרשמת: חשוב מאד להרגיע את הילדים במים. הם לחוצים מכמה בחינות: מעבר מחום לקור בשניות הראשונות של הכניסה למים. הקושי בפעולת הנשימה שהיא שונה לחלוטין במים מאשר מחוץ למים. במים אנו מחויבים לנשוף ולהוציא את כל האויר מתוך הראות שלנו על מנת שנוכל להכניס אויר. לגבי נושא השיאצו במים רק אתמול דברתי עם מישהוא שמתמצא בנושא. את צודקת: כל מגע של ידים של המטפל בילד או המורה בילד עושה את פעולת ההרגעה הראשונית, ושמרה תחושה של אמון של הילד במורה. את כל כך צודקת בתיאור שלך ואין לי מילים יותר טובות להגדיר את מה שאת הגדרת בנושא מיסוס המחסומים הראשונים במים בעזרת מים. אני מקבלת את הרעיון של להסתייע בעוזר או שניים במהלך העבודה, למען האמת חשבתי על כך. תודה על כל ההארות וההערות.

 

[sheda0ktana]

לא זוכרת את ההרגשה הראשונית

אבל אני בהחלט זוכרת תחושות עמוקות של סיפוק לאורך הלימוד, למשל כשהמורה היה מציב לי אתגרים ומשאיר אותי בבריכה לנסות לעמוד בהם. אתגרים כמו להצליח לשחות למרחק מסויים, בהתחלה עם הראש מחוץ למים ולאחר מכן בצלילה. או ההרגשה של "פרס" ו"התקדמות משמעותית" כשהיינו מתחילים ללמוד סגנון שחיה חדש. מה שאני הכי אוהבת בשהיה במים ובמסגרת טיפולית במים זו התחושה של חוסר הגבולות והאפשרויות האין סופיות - העובדה שאני עטופה במדיום גמיש שמכיל אותי ומונע ממני לעשות נזקים לעצמי (חוץ מבליעת מים שעלולה להיות אירוע טראומטי וצריך לתת על זה את הדעת!) - בשבילי זה חופש חסר גבולות. דווקא האפשרות כן להשתולל מנחמת אותי ומעודדת אותי "לפרוק מתחים" ולהוציא אגרסיות בצורה שבלתי אפשרית על היבשה.

 

[מיכל מנדל]

בשבילי להיות במים זה...

עולם אחר. במים באמת אין גבולות. מים זה גורם מטהר, מלטף ומרגיע. אכן יש המון חופש בתוך המים. השהייה במים לדעתי שווה למדיטציה. לדוגמא אם ניקח שחיה של 500 מ' רצוף או אפילו 1000 מ' שחיה בינונית ולא מהירה. רצף התנועות והמונוטוניות של התנועות גורמת לאדם המבצע להכנס לאיזה שהוא סוג של שלווה, המחשבות נעלמות, הרגשות נעלמות והגוף עובד בצורה אוטומטית וממוקד בנשימה בעיקר. תופעה מדהימה אשר בסיומה יש ערך מוסף והוא רווח של כושר גופני. מומלץ.

 

[מיכל מנדל]

נניח שהתגברתי על כל החלק העיוני../images/Emo9.gif

האקדמאי ואני בשלב של הרצון להוציא מהכח אל הפועל את התכניתץ אני רוצה להיות מעשית. מה עלי לעשות. היתה לי שיחה עם רפי בראל והוא תדרך אותי לענות על מס' שאלות ביחס לעצמי. אני אשמח לשתף אתכם במסמך של מה יצא לי אחר השיחה. אני מאמינה שכל אדם שרוצה להוציא פרויקט לדרך צריך לנסח עבור עצמו מסמך דומה. אני חושבת שזה שלב נוסף בתוך המהלך. אשמח לשמוע תגובות, לבטים הזדהות והערות הארות על הקובץ המצורף

 

[מיכל מנדל]

אופס התכוונתי לקובץ אחר../images/Emo9.gif

חמשת הממים שאני צריכה לשאול את עצמי...

 

[sheda0ktana]

מה מצפים ממני לעשות?

מיכל, לא כתבת שמצפים ממך ללמד את הילדים לשחות. האם יש עוד דברים "מובנים מאליהם" ששכחת, אולי?

 

[מיכל מנדל]

מה את אומרת?

אם אני מנסה למכור את נושא השחייה זה לא ברור מאיליו שאני מלמדת שחייה? לא חשבתי על כך שאני צריכה כל הזמן להדגיש שאני מורה לשחייה. אני אחשוב על עוד דברים שחשבתי שהם מובנים מאליהם. כנראה שמי שנמצא עמוק בתוך נושא מסוים בטוח שהזולת מבין את הנושא לפחות כמוהו... נקודה יפה למחשבה.

 

[sheda0ktana]

זו שאלה

אם את מוכרת שחיה או שאת מוכרת טיפולים. כי לכל דגש כזה יש כיוון פעולה אחר, ומערכת אחרת של תוצאות מצופות. אם את מוכרת טיפולים, אז שיפור בהתנהגות של הילדים יחשב כהצלחה גם אם הם לא למדו לשחות. ואם את מוכרת שחיה, אז אין הצלחה. זה מתקשר להערות של דליה לגבי הפרמטרים להצלחה. חשוב שזה יהיה ברור לך, כדי שזה יהיה ברור גם להורים, וגם לילדים. מסר ברור של מה נחשב הצלחה יעזור לדעתי לילדים, כי ילדים אוהבים להצליח. אם את פוחדת "לאכזב" איזה שהוא ילד או לא רוצה לסגור אותם בתבניות, את יכולה לבנות מודל גמיש יותר של הגדרת ההצלחה ולהשתמש ביותר פרמטרים למדידה שלה, כדי לתת לכמה שיותר ילדים סיכוי להשיג אותה. מצד שני, נראה לי חשוב לא להקל מדי, להשאיר את תחושת האתגר ושלא יתקבל מצב של הרגשה של "הצלחה בכל מצב" כי זה יגרום גם להורים וגם לילדים לזלזל בעבודה שלך, וחבל. נראה לי שאיזה שהוא איזון הוא הפתרון הנכון פה.

 

[מיכל מנדל]

אני בהחלט רואה את עצמי מוכרת שחייה

הרווח המוסף של הילדים ושל ההורים הוא הידע שיש לי ברפואה האלטרנטיבית. אני משלבת את השניים. את השחייה בגלוי. את הטיפול בנסתר. בשום אופן אני לא מתכוונת למכור את השיטה כטיפול. אני בטוחה שאחר שיעור שלי הילד יצא גם יותר רגוע. לא הבנתי את המשפט שלך: אם אני מוכרת שחייה אז אין הצלחה. ולגבי איזון גם אני שואפת איליו.

 

[sheda0ktana]

התכוונתי, שאם לא היתה התקדמות

בשחיה, אז גם אם היה שיפור בהתנהגות של הילד, זה לא יחשב כהצלחה לפי המדד שקבעת. אפשר גם להתפשר על "שחיה טיפולית", למרות שאישית אני לא אוהבת את ריח ה"תוית" שנגזר מזה...

 

[מיכל מנדל]

תודה אני אחשוב על הגדרה../images/Emo9.gif

 

[sheda0ktana]

תודה לך ../images/Emo24.gif

בשבילי זה היה מרתק. תודה. אני צריכה להפרד מהמסך עכשיו, לטובת המציאות הלחה... אני אשמח אם אפשר יהיה להמשיך את השיתוף הזה, כי לפחות בשבילי הוא מפרה מאד ומחדד נקודות שאני מתמודדת איתן גם בחיים שלי, בכל מה שקשור בהוצאה לאור של חלומות. תודה מיכל

תודה אמיר

לילה טוב! קרן

 

[מיכל מנדל]

אני מאמינה שסיעור המוחות הזה...

כנראה יגרור גלים גם בימים הבאים. אשמח לקבל כל עצה כל הערה כל הארה. אני מודה לכל מי שתרם מזמנו. תודה לך אמיר. לילה טוב לכולם.

 

[pinibs]

עבודה לבד או עם מישהו/י נוסף/ת?

הי מיכל, קראתי את הקובץ, ושאלתי אלייך היא זו: האם את "סגורה" על עבודה לבד, כלומר, העסק זה אך ורק את, או שאת פתוחה גם לאפשרויות שונות של שיתוף פעולה עם אנשים נוספים? אמנם השאלה הזו חלפה בראשי בגלל ההכירות שלי עם מישהי שגם מתכננת לעסוק בתחום השחייה הטיפולית, אבל ברור שישנן עוד אפשרויות, כגון: שיתוף פעולה עם מישהו שנקודת החוזק שלו היא בצד השיווקי או הארגוני, וכו'. בכל אופן, אם תרצי, אוכל לשאול את מי שהזכרתי קודם, ואם יהיה עניין ראשוני משותף, אשמח ליצור ביניכן קשר.

ובעניין המסמך עצמו - יופי של התחלה. לדעתי, ארגון כבר בשלב ההתחלתי מאד מגביר את סיכויי ההצלחה, ובנוסף, מאפשר לך למדוד את ההתקדמות שלך (לדוגמה: את מציינת מספר שיחות טלפון ליום. זהו מרכיב בתוכנית שמאד קל יהיה לך למדוד אותו, ולתקן / לשפר / להוסיף / לשנות בהתאם לצורך). המון המון בהצלחה, פיני