מפי הטף

[רוני של יובל ומאיה]

מפי הטף ../images/Emo99.gif

אז הטף האישי שלי, בת 4 ושלושת-רבעי, מתעניינת מאד ומשתתפת מאד בכל מה שקשור להריון וללידה (הטף השניה COULDN'T CARE LESS

). היא בודקת מדי יום ביומו אם התינוקת "קופצת בבטן", דואגת לשאול האם כבר יש לי חלב בציצי (כן, כבר יש, למי שמעוניין לדעת

) וגם למשמש בעצמה ולשקול את הציצי כדי לוודא שאני לא עובדת עליה

לפני שבועיים בערך, היא פתאום שאלה אותי "איפה המקום הזה שהולכים כדי להוציא את התינוק". כנראה שהיא הבינה את זה מכל התכניות בטלויזיה שאנחנו רואים על לידות (יש כאן המונים כאלו, והאהובה עלינו, מדי שבת בבוקר, היא תכנית על מרכז לידה המנוהל ע"י מיילדות). אז ראיתי זאת כהזדמנות מצויינת לדבר על לידה בבית. סיפרתי לה שיש אמהות שהולכות ללדת בבית החולים, ושכשהיא ומאיה נולדו גם אני הלכתי לבית החולים ללדת אותן. הילדה החכמה הזו פתאום אומרת לי: "אבל בית חולים זה מקום לאנשים חולים". אחחח, לאכול אותה, כמה שכל... עניתי שנכון, ושהיא צודקת, ואם אמא והתינוק לא חולים אז באמת לא צריך ללכת לבית חולים. ולכן את התינוקת שלנו אני אלד בבית. היא חשבה כמה דקות בשקט. ואז היא אמרה "אבל מי יעזור לך להוציא אותה"? (שוב, אחרי בערך מיליון פרקים של סיפורי לידה ב"ערוץ הבריאות" המקומי, מסתבר שהילדה קלטה הרבה יותר ממה שחשבתי). עניתי לה שה-MIDWIFE שלי, שעליה כבר דיברנו הרבה פעמים, תבוא אלינו הביתה ותעזור לי בלידה. שוב מחשבות שקטות של כמה דקות, ואז הכרזה: "רק תדאגי קודם לשאול אותה אם זה בסדר מצדה!"

. לאחר כשבוע, צפינו בתכנית על מרכז הלידה הזה בפלורידה, והראו שתי לידות בהשתתפות אחיות גדולות (בנות 14 ו-8) ש"עזרו" להוציא את התינוקות. המיילדות פשוט הנחו אותן איך לאחוז בבייביז הקטנים עם יציאתם, מתחת לבתי השחי, ולהעלות אותם אל חזה האם (כמובן בעזרת האם והמיילדת). זה עשה על יובל רושם עמוק, וכמה ימים אח"כ מסתבר שהיא עוד חשבה על זה בלי להגיד לי כי פתאום היא אומרת לי ללא התראה מוקדמת: "TELL THE GIRL THAT I WANT TO HELP GET HER OUT". לי כמובן לא היה מושג על מה היא מדברת, ושאלתי אותה למה הכוונה. אז היא ביארה לי: THE GIRL THAT WILL COME TO OUR HOUSE AND HELP YOU GET THE BABY OUT, TELL HER THAT I NEED TO HELP! LIKE THE SISTER ON THE SHOW!" האמת היא, שלא תיארתי לעצמי שכזו פספוסה תתעניין כל כך. אני מתחילה לשקול ברצינות רבה לשתף אותה בלידה.

 

[mise]

נשמע לי שהיא באמת מוכנה לזה.

אצל חברה הבכורה נולדה בבית וזכתה (כמו כל יתר האחים והאחיות אחריה) להיות נוכחת בכל הלידות הבאות של אחיה/ותיה (סה"כ 7) והיא כבר כ"כ מומחית שאמא שלה אמרה שאם היא היתה נכנסת שוב להריון, הבכורה בהחלט יכולה ליילד אותה.

 

[רוני של יובל ומאיה]

Do you know how old she was

when the next baby was born? I know that it is personal and will change according to the child, but just to get a general idea...​

 

[mise]

כן, בטח. שנה וחצי, אולי טיפונת יותר

 

[רוני של יובל ומאיה]

Thanks! So I guess a 5 year old

is not that young after all

 

[זהר כרמי]

זה טף זה ?!

מדהימה.

 

[רוני של יובל ומאיה]

Thank you ../images/Emo24.gif

 

[שָׂרָה]

שלום בן ה4 גם מוכן בהחלט

כל יום הוא שואל אותי אם התינוק כבר גדל מספיק כדי לצאת? הוא גם אמר לי בשיא הרצינות: את תלכי לבית החולים והרופא יוציא לך את התינוק. איך שהוא קולט מהסביבה שלידות 'צריכות' להתרחש בבית חולים

אמרתי לו שציפי נולדה בבית, ואז הוא מספר לי: אני זוכר כאשר את היית באמבטיה את צעקת ואז ציפי קפצה החוצה, קראתי לאבא, והוא היה על המחשב. ואז הוא שואל אותי: האם אוכל להיות איתך הפעם כאשר התינוק יצא החוצה? וציפי חוזרת אחריו: אני רוצה להיות איתך עם הביבי יוצא החוצה! אבל שלום יודע שהתינוק אמור להוולד בקיץ, אז הוא אומר: עכשיו הוא עוד מדי קטן הוא יצא בקיץ! איך שלילדים אין סבלנות לחכות!

 

[רוני של יובל ומאיה]

Isn't it amazing, how much they

understand? They are so smart, and sometimes I think that part of the reason that we sometimes think that "kids do not belong in the delivery room" is our own fears, and our own perception of labor, maybe because we were raised that way and learned to believe that this is not something that kids should be part of. I am not sure that the children themselves perceive it in the same way. So far (and I know that this is not "real life" but I think that nevertheless it is still an indication), I see that if I treat it as a natural and happy occasion and address all the different aspect in advance, my girls learn to see it the same way. Even if it includes some pain and vocalization...​

 

[עינבלית]

טף מדהימה../images/Emo99.gif

נשמע שיובל ממש מוכנה ללידת בית...אפשר לתת לה להיות נוכחת בשיחה עם המיילדת, ומה שבטוח- את מגדלת את הדור הבא של נשים חזקות שיודעות שללדת בבית זה טבעי- הכי טבעי והכי נכון שיש (כשהכל טוב כמובן)... אחד הדברים שמצערים אותי בקשר לויבק שלי-זה שהגדולה "למדה" שצריך ללכת לבית חולים בשביל ללדת. היא עדיין מסבירה שיש לה תינוק בבטן וכשהיא תיהיה גדולה היא תלך לבית חולים ללדת אותו. נו, זה מה שאמא עשתה. הלוואי והיא תוכל ללדת בבית. טוב, עוד חזון למועד

, כולה שנתיים ועשר.

 

[רוני של יובל ומאיה]

Don't give up on that dream ../images/Emo13.gif

Maybe next time there will be a new lesson for her to learn! Yuval was 2 when Maya was born, and I also had her at the hospital, and now things are different. She is older and much more involved too! I do plan on taking her to see the midwife soon. Also, the midwife will do at least one home visit befoere the birth, and I will make sure the whole family is there to join.​

 

[אשכר ש]

אין ספק- גאונה...../images/Emo99.gif

לדעתי, יש מקום שתהיה בלידה והיא יכולה להרוויח מזה המון *אבל* חשוב מאוד להבהיר שני דברים לפני: 1. אם בכל שלב-שהו, היא מרגישה שקשה לה או שלא נוח לה או שהיא מפחדת לראות ככה את אמא, או כל דבר אחר שגורם לה לרצות ללכת, זה לא כישלון ולא בושה, זה מאוד לגיטימי. לא יודעת בדיוק איך להעביר לה את המסר, אבל זה נראה לי מאוד חשוב. 2. אותו דבר כלפיך- אם *את* מרגישה שהנוכחות שלה לא נוחה לך במהלך הלידה, חייבים לתאם "כללים" שבהם היא צריכה להבין שהיא "יוצאת מהתמונה" ומצטרפת לאחותה הקטנה. נראה לי חשוב שהיא תהיה מוכנה לזה מראש. חוץ מזה נראה לי שהיא עומדת לעבור חוויה מדהימה

 

[רוני של יובל ומאיה]

You are absolutely right!

Naturally, the birth is a very hot topic for conversation in our house. And We talk about all the different aspects of it, including the pain and the discomfort. It was very somple for me to just tell her that if she wants to be there with me she is welcomed, but she can also change her mind at any point and she definitely doesn't have to. We compared it to other things in life that sometimes you think you want but then realize you really don't... ot change your mind about it (and then it's her turn to come up with ideas, like "I thought I didn't want to eat the chicken, but when I tasted it I realized it's yummy and I actually do want it"...)​

 

[tonti]

טף מענג יש לך../images/Emo99.gif

וטפי שלי (בן 4) שמע אותי מדברת יומחד עם אבא שלו. סיפרתי שדיברתי עם שרה'לה. הוא קפץ ושאל "מה, אמא, יש לך תינוק בבטן?" יעני, ברור לו שאם שרה'לה בעניין, יש פה תינוק. אבל אין. בחיי שאין.

 

[רוני של יובל ומאיה]

../images/Emo6.gif so smart!!!

 

[צימעס]

../images/Emo6.gif

זה כי אתם לא באים למפגשים

 

[ס ו ל ה]

טף בנות ממש בשלות!../images/Emo68.gif

 

[רוני של יובל ומאיה]

../images/Emo24.gif

 

[Manty]

מקסימה ../images/Emo99.gif

יש לי המלצות ספרים עבורך: Welcome with love/Jenni Overend ספר אוסטרלי על לידת בית המסופרת ע"י הבן הקטן. סיפור מקסים, עם אילוטראציה מדהימה!!! האחים נוכחים ומעורבים בלידה (עם מיילדת

). הם עוזרים בהכנות, מבטאים פחדים, רואים את הלידה, מתבוננים בשיליה ולבסוף כל המשפחה הולכת לישון יחד עם התינוק. יש גם שני ספרים של Martha and William Sears Baby on his way What baby needs פחות מוצלחים בעיני מבחינת הלידה (במרכז לידה. אני שיניתי את המילים להתאים למשפחה שלנו), אך עוסקים ומסבירים בצורה ברורה את תהליך ההריון, צרכי התינוק (הנקה ולינה משפחתית!) ותפקיד האחים.

 

[רוני של יובל ומאיה]

וואו, תודה על ההמלצות! מיד רוכשת

גם אני משנה מלים ותיאורים הרבה פעמים, לא אכפת לי לעשות אאת זה גם הפעם