ובכן קופיקו ידידי,
תמהני - האם אתה קורא את הודעותיי באמצעות צופן מתמטי מיוחד שמאפשר לקרוא אותן בהקשר הפוך לחלוטין? כפי שכתבתי, אני לא רוצה שחיילים ימותו. כמו כן, אני לא רוצה שאזרחים ימותו. זה שאדם לובש מדים לא גורם לי לרצות יותר או פחות שימות, אני באופן כללי רוצה שבני אדם יחיו באושר ועושר. עם זאת, כאשר הברירה היא בין רצח אוכ' אזרחית לבין סיכון חיי חיילים אשר מתוקף תפקידם אמורים להסתכן למען הגנה על האוכ' האזרחית (ובמובן זה - גם על האוכ' הפלסטינית היות והם מהווים נתינים תחת מרות הריבון הישראלי), כן, חיילים יצטרכו לחרוג קצת מהשגרה ולהשתמש באוכ' אזרחית כמגן אנושי גם אם במחיר הסתכנות בפגיעה. וגם במקרה הזה יש לצמצם את הסיכון למינימום ע"י נקיטת פעולות אשר יביאו להפחתת האלימות והפחתת הסיכוי לפגיעה בחיי אזרחים וחיילים כאחד (כמו למשל, הפסקת הכיבוש). לעניין רצועת עזה, המדינה ביקשה לפטור עצמה מכל אחריות שהיא לתושבי רצועת עזה ולחייהם התקינים. אולם, ישראל שמרה לעצמה, גם לאחר יישום תכנית ההתנתקות, את השליטה במרחב האווירי ובמרחב הימי של רצועת עזה, במעברים בין הרצועה לבין הגדה המערבית (גם דרך מדינות שכנות), בניהול מרשם האוכלוסין והליכי איחוד המשפחות, ובמעבר הסחורות לעזה וממנה כמו כן, רצועת עזה עדיין תלויה באופן מוחלט באספקת דלק, חשמל וגז מישראל. עד ה-28.6.06, פעלה ברצועת עזה תחנת חשמל עצמאית שיצרה כמחצית מכמות החשמל הדרושה לצרכים השונים של תושבי הרצועה. הפעלת התחנה הייתה תלויה לחלוטין באספקת דלק וגז מישראל. ב-28.6.06, הפציצה ישראל את תחנת החשמל של רצועת עזה ומאז תלויה הרצועה לחלוטין באספקת חשמל מישראל. הסגירה התכופה של המעברים בין הרצועה לגדה על-ידי ישראל פגעה קשות בזכותם של תושבי עזה לעבודה ולתנאי מחייה נאותים. סגירת המעברים פגעה בתחרותיות הייצוא מעזה, מנעה את הגדלת היקף התעסוקה והביאה לירידה משמעותית בנגישות האוכלוסייה למוצרי צריכה בסיסיים ולתרופות ולעלייה חדה במחירם. החלטת ישראל לצמצם למינימום את מספר היתרי התעסוקה בישראל הניתנים לתושבי הרצועה הותירה רבים ללא מקור פרנסה. כתוצאה מכל אלה, הגיע שיעור האבטלה ברצועת עזה לכ-40% מכח העבודה. פגיעה חמורה נוספת נגרמה כתוצאה מהחלטתה של ישראל להקפיא את העברת כספי המיסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית, בעקבות נצחון החמאס בבחירות.בכך מונעת ישראל תשלום משכורות לעובדי ציבור וגורמת להעמקת המיתון הכלכלי. כיום חיים 80% מתושבי רצועת עזה מתחת לקו העוני. תחום נוסף שבו לא חל כל שיפור מאז ההתנתקות הוא הזכות לחיי משפחה. בני משפחות המפוצלות בין הרצועה לגדה, לרבות בני זוג, סובלים מפירוד ממושך כתוצאה מהאיסור המוחלט שהטילה ישראל על התנועה בין שני האזורים דרך שטחה, ומההגבלות הגורפות שהיא מטילה על המעבר דרך שטחי מצרים וירדן. נוסף על-כך, אסרה ישראל בחקיקה על איחוד משפחות בין תושבי השטחים לבין אזרחיה ותושביה, והיא מונעת מאלה מבין האחרונים הנשואים לתושבי רצועת עזה להיכנס לרצועה לצורך ביקורים משפחתיים. על אף עמדתה של ישראל, מטיל עליה המשפט הבינלאומי לזכויות האדם חובה משפטית לכבד את זכויותיהם של תושבי רצועת עזה, בתחומים בהם נותרה השליטה בידה. זאת, ללא קשר לסוגיית מעמדה של הרצועה לאחר ההתנתקות. בנוסף, על רקע התמשכות הסכסוך המזוין בין ישראל לארגונים הפלסטיניים המזוינים, מחוייבת ישראל לפעול על פי הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, שנועדו להגן על חייהם וכבודם של אזרחים בעת מלחמה, יהיה מעמדו של השטח שבו הם חיים אשר יהיה. האם עכשיו כשעניתי לך לשאלות אתה תתחיל לענות לשאלות שהצגתי לך בשרשורים קודמים? בחייאת, רק תגיד כן או לא, או לפחות תודה בטעויות. בכל אופן, כותבים "התוודית", סתם שתדע (הנה! תרמתי לך עוד משהו חדש ואפילו לא שאלת).