מצאתי דרך חיים מצוינת

כלל ראשון:

איך לנהל שיחה? לספר מה עשיתי בחוגים ובמסגרות. אם לא יספר מעצמו, לשאול על המסגרות שלו. לספר מה עשיתי בתחביבים. אם לא יספר מעצמו, לשאול על התחביבים שלו. למצוא נושאים משותפים. אם יש דבר רגשי חשוב, להתחיל בו.



כלל שני:

לדבר מאוד ברור: במשפטי חיווי מלאים ובתחביר מותאם להדגשי המשמעות.



כלל שלישי:

להשתדל להימנע מדיבורים לא חשובים.



כלל רביעי:

להיות שמח וחייכן.



כלל חמישי:

כשמישהו שאפשר לדבר אתו מתנהג לא יפה, להעיר לו ולנסות להסביר לו במה אינו בסדר, ולפעמים לצעוק עליו קצת.



כלל שישי:

כשרע לחבר, לברר אתו מה עוזר לו להתגבר ולעזור לו ביחד אתו למצוא פתרון למצבו.



כלל שביעי:

לא לעשות מעשים רומנטיים אישיים בציבור.



כלל שמיני:

ליצור אמנות מקורית ומעניינת אבל גם טבעית, אנושית ויפה.



כלל תשיעי:

לבצע מחויבויות בחריצות ובנאמנות.



כלל עשירי:

לחיות בריא ונכון.
 
העובדת הסוציאלית שלי הסכימה עם הכול חוץ מעניין הצעקה. אני רוצה להסביר לה בפגישה הבאה שהכוונה לא לצעוק קללות חזק ובתוקפנות, אלא לנזוף ולהרתיע בסמכותיות ובקול אסרטיבי וקצת חזק ולהגיד לאדם שהוא לא בסדר, כמו שעובד סוציאלי צועק ומעניש. אני מאמין בהענשה.
 

ai27

Well-known member
העובדת הסוציאלית שלי הסכימה עם הכול חוץ מעניין הצעקה. אני רוצה להסביר לה בפגישה הבאה שהכוונה לא לצעוק קללות חזק ובתוקפנות, אלא לנזוף ולהרתיע בסמכותיות ובקול אסרטיבי וקצת חזק ולהגיד לאדם שהוא לא בסדר,
צעקות זאת דרך מעולה למנוע אלימות,
אבל אם תשתמש בהן כענישה,
זה יגיע למכות
כמו שעובד סוציאלי צועק ומעניש. אני מאמין בהענשה.
לא הייתי לומד מהם. אלה טיפוסים מפוקפקים שגונבים ילדים
 
הם אנשים אחראים, והחורג מתפקידו ייענש. העובדת הסוציאלית שלי אדם מאוד טוב והגון. אני סומך עליה מאוד.
 
לא לסמוך על אנשים זו מגרעה. עובדים סוציאליים הם אנשי מקצוע, יש להם תפקיד והם בדרך כלל מבצעים אותו באחריות. לא ידעתי שהם גונבים ילדים, אם יגנבו החוק ודאי יעניש אותם וגם יפוטרו.
 

ai27

Well-known member
לא לסמוך על אנשים זו מגרעה.
לא לתת אמון באנשים שעלולים להזיק בך - זה יתרון גדול.
אתה הסתבכת בגלל שלא הבנת את זה.
עובדים סוציאליים הם אנשי מקצוע, יש להם תפקיד והם בדרך כלל מבצעים אותו באחריות.
לא ידעתי שהם גונבים ילדים, אם יגנבו החוק ודאי יעניש אותם וגם יפוטרו.
הם לא יענשו - כי הם חלק ממערכת האכיפה.
אפילו אם יתפסו אותם - הם מוגנים בגלל אחריות שילוחית,
מקסימום יפטרו אותם.
 
נערך לאחרונה ב:
אם נקלעים חזק למריבות זה עלול להביא למצבים מסוכנים, נכון. לכן יש לדעת איך לנווט את ההתנהגות ולהתאים אותה למצב כך שגם נגן על עצמנו וגם נמנע ממצבים רעים. רוב האנשים לא מכים, האדם תרבותי. חיות מכות. אצל אנשים מי שמכה נענש, בכפר שלי לא ע"י החוק אבל בחוץ כן.
 
באנשי מקצוע בדרך כלל אפשר לתת אמון. אני בכלל לא נותן אמון באנשים שעלולים להזיק לי, אני פשוט חושב שבהיגיון אפשר לדייק במלים. כל אחד יכול להיענש במדינה דמוקרטית, העו"ס אינם הערכאה הכי חשובה ויש משטרה שתעניש אותם. אם יחטפו ילדים, ברור שייענשו. זה פשע חמור לפי החוק ולפי המוסר.
 

ai27

Well-known member
באנשי מקצוע בדרך כלל אפשר לתת אמון. אני בכלל לא נותן אמון באנשים שעלולים להזיק לי, אני פשוט חושב שבהיגיון אפשר לדייק במלים.
אם היית מאמין בזה - לא היית כל הזמן שואל איך אפשר להתחמק משוטר או שופט שמנסה להזיק לך.
כשיש מישהו בעל פוטנציאל נזק - אי אפשר לדבר חופשי - חייבים לדייק מאוד
כל אחד יכול להיענש במדינה דמוקרטית, העו"ס אינם הערכאה הכי חשובה ויש משטרה שתעניש אותם.
הם לא הערכאה הכי חשובה - אבל מבחינת בתי המשפט - הם מוגדרים כנציגי "מדינה".
ולכן כמעט תמיד, כל עדות של עו"ס - מקבלת חשיבות דומה להכרעת שופט.

יש להם ארכיונים שבעקביות מסרבים לתת למשטרה לעיין בהם גם כשיש חשד לפשע.
מעבר לכך - אפילו אם יחקרו ויגלו עבירות קשות,
הם יטענו שיש אחריות שילוחית: הם פעלו כעובד ולא מיוזמתם. הפיצוי הוא מהמדינה - ולא מהם
אם יחטפו ילדים, ברור שייענשו. זה פשע חמור לפי החוק ולפי המוסר.
גם כשהוכח שחטפו ילדים - הם לא נענשו.
מעבר לכך, הם סרבו למסור מידע ולכן הארכיונים כלל לא נפתחו להמשך בירור.
אם מישהו חושד שהוא נחטף - שולחים אותו לעשות בדיקת DNA ולברר בעצמו מיהם קרובי משפחתו.
 
עצוב מאוד לדעת שיש כל כך הרבה שחיתות. אני שואל על שוטרים ועל שופטים באופן מופשט כדי להבין אם אפשר לדייק בדיבור גם כשהמניעים מנוגדים, אבל גם למשל בהקשר של חוקרים דיקטטוריים ולא מוסריים. אם אומרים לשומע לבחור אם להאמין לסיפור במקום שאענה על השאלה, אולי זה זהה הגיונית לתשובה שיכולה גם כן להיות אמת או שקר וגם עליה יחקרו. עורך הדין שבעדי לא יאמין לשקר שהייתי אומר לעורך הדין שנגדי, ולכן יגן עליי יותר מפניו. חשוב לי להבין את משמעות הדיבור. האם נלחמים מספיק נגד השחיתות שתיארת? אולי קצת הגזמת? במדינה דמוקרטית ומוסרית כישראל נדיר שתהיה שחיתות מאוד חזקה ובוטה.
 
נערך לאחרונה ב:

ai27

Well-known member
עצוב מאוד לדעת שיש כל כך הרבה שחיתות.
שמעת על השערורייה האחרונה:
על בכירים בפרקליטות שעובדים עבור ארגוני פשע ומסייעים להם לחמוק מהחוק?
אכן עצוב מאוד.
אני שואל על שוטרים ועל שופטים באופן מופשט כדי להבין אם אפשר לדייק בדיבור גם כשהמניעים מנוגדים, אבל גם למשל בהקשר של חוקרים דיקטטוריים ולא מוסריים.
אתה שואל כל הזמן.
זה בבירור משהו שמאוד מטריד אותך - ולא בעיה תיאורטית.
האם נלחמים מספיק נגד השחיתות שתיארת? אולי קצת הגזמת?
מנסים -אבל זה בבירור לא מתקדם.
לא לגבי חטיפות מהעשורים האחרונים - ולא לגבי חטיפות משנות ה50
בחורה בשם לורי שם-טוב שהובילה את הקמפיין הזה - נכלאה למספר שנים ללא משפט,
עד שגם היא התייאשה.
עדנה קרנבל (לא ברור אם גבר או אישה), פתחה אתר אינטרנט במדינה זרה, ומוביל/ה עכשיו את הקמפיין נגד חטיפות
 
בוודאי, אחרי שבעבר הרחוק במשך שנים הסתבכתי עם אנשים זרים בכל הארץ שסיכנו את חיי ונתנו לי מכות ובגלל זה השתגעתי ואיבדתי יכולת לשוחח עם אנשים, ברור שאשאל על זה הרבה. חוץ מזה שעכשיו חברים בכפר מכים אותי כי הייתי מדבר עם זרים. מעבר לכך, אני מאוד מתעניין בדיבור, הנושאים האלה מעניינים אותי. אני מנסה בעזרתם לשפר את העולם. אני צריך לדעת איך להסתדר במצבים שונים של דיבור בכל מצב עם אנשים, מה צריך לענות בכל מצב. אבל כמו שטענתי, הסתבכתי עם אנשים כאלה לא בגלל אמון יתר, אלא בגלל לוגיקה וחיפוש כדאיות של דיוק במלים. היו דברים שלא ידעתי בקשר לדיבור, כמו למה צריך להגיד דבר לא נכון. יש אנשים שחושבים שאני נותן אמון יתר, אבל מי שחושב ככה זו טיפשות שלו. אנשים טיפשים, רוב האנשים בעולם טובים אבל טיפשים. לכן אני נלחם בעולם, העולם מנסה לכפות עליי טיפשות וחומרנות ואני מנסה לשפר אותו ולשמור על הייחודיות שלי. יש סיבות שונות שבגללן אני יודע שאנשים טיפשים. למשל אני מתעניין בתחביבים ואומרים שאני חוקר בשאלות מעצבנות וצועקים עליי. אני עושה מחאות אמנותיות בעזרת ביטוי יכולות והצלחות, ואומרים שאני מטריד נשים. העולם הזה קשה, במיוחד הכפר הבעייתי שלי. נורא ועצוב שיש רוע ושחיתות בכל מקום בעולם, אבל העולם באופן כללי מוסרי וטוב ומדינתנו מוסרית. אני מאמין בצדק ובמוסר, וגם בהיגיון של דיבור ואסרטיביות. שוב: מוסר עניין אחד, דיבור אסרטיבי עניין אחר. יש חושבים שאצלי אלה דברים דומים, הם חושבים ככה כי הם טיפשים.
 
נערך לאחרונה ב:

ai27

Well-known member
בוודאי, אחרי שבעבר הרחוק במשך שנים הסתבכתי עם אנשים זרים בכל הארץ שסיכנו את חיי ונתנו לי מכות ובגלל זה השתגעתי ואיבדתי יכולת לשוחח עם אנשים, ברור שאשאל על זה הרבה.
כי עניין האמון וההסתרה קשה לך.
אנשים אחרים - מבינים מה זה אדם מסוכן ואיך לדבר איתו
חוץ מזה שעכשיו חברים בכפר מכים אותי כי הייתי מדבר עם זרים.
אם אתה נהנה שמכים אותך - תמשיך לתת תירוצים לעבריינות שלהם
אני צריך לדעת איך להסתדר במצבים שונים של דיבור בכל מצב עם אנשים, מה צריך לענות בכל מצב.
כי זה מצב אמתי
אבל כמו שטענתי, הסתכי בכתי עם אנשים כאלה לא בגלל אמון יתר, אלא בגלל לוגיקה וחיפוש כדאיות של דיוק במלים.
היו דברים שלא ידעתי בקשר לדיבור, כמו למה צריך להגיד דבר לא נכון. יש אנשים שחושבים שאני נותן אמון יתר, אבל מי שחושב ככה זו טיפשות שלו.
אתה עדיין לא מבין מה זה אמון יתר - גם כשאתה אומר "תבחר אם להאמין לי" - זה אמון יתר.
רוב האנשים בעולם טובים אבל טיפשים. לכן אני נלחם בעולם, העולם מנסה לכפות עליי טיפשות וחומרנות ואני מנסה לשפר אותו ולשמור על הייחודיות שלי. יש סיבות שונות שבגללן אני יודע שאנשים טיפשים. למשל אני מתעניין בתחביבים ואומרים שאני חוקר בשאלות מעצבנות וצועקים עליי. אני עושה מחאות אמנותיות בעזרת ביטוי יכולות והצלחות, ואומרים שאני מטריד נשים. העולם הזה קשה, במיוחד הכפר הבעייתי שלי.
נכון - כי אתה ממשיך לתקשר עם אנשים אלימים שמרביצים לך,
ואז נותן תירוצים.
זה שהם בכפר - לא הפך אותם לפחות אלימים או מסוכנים. להפך - כי בכפר אתה לא יכול להתרחק מאדם שמאיים עליך, מכה אותך, ומדרדר אותך נפשית.
מאנשים כאלה - צריך להתרחק. לא לענות להם ולא להסתכל עליהם.
אם הם מנסים להתקרב אליך - תתחיל לצרוח, כדי שהם יתרחקו ולא ירביצו.
נורא ועצוב שיש רוע ושחיתות בכל מקום בעולם, אבל העולם באופן כללי מוסרי וטוב ומדינתנו מוסרית.
אתה צריך להבדיל: במדינה שלנו באופן כללי הטוב עולה על הרע ולכן יש שיפור הדרגתי,
אבל זה לא טוב מוחלט,
ובעשור האחרון, ברוב העולם המגמה היא דווקא התנוונות ודעיכה.
אני מאמין בצדק ובמוסר, וגם בהיגיון של דיבור ואסרטיביות. שוב: מוסר עניין אחד, דיבור אסרטיבי עניין אחר.
יש חושבים שאצלי אלה דברים דומים, הם חושבים ככה כי הם טיפשים.
ואתה צודק, אבל צריך לדייק:
נימוס (שזה לא בדיוק מוסר) זה ערך חשוב,
אבל אם מישהו מתקרב כדי להרביץ לך - לצעוק עליו באסרטיביות כדי לבלום אותו, זה נחוץ גם אם לא מנומס.
 
לא קשה לי עם אמון, אין לי בעיה רגשית קשה. הקושי שלי רק טכני ולוגי: להבין איך מתאים להתנסח בכל מצב. חשבתי שאין משמעות לאמירת דברים לא נכונים. "תבחר אם להאמין לי" זו בדיוק ההגדרה של מצב שבו עונים לאדם, כי גם אז הוא עושה שיקול דעת אם להאמין לתשובה או לא. אני יודע שיש ניואנסים כי אני לא טיפש, אבל אני שואל על המשמעות הבסיסית שקשורה לתוכן שזה הדבר העיקרי. גם אם אנשים שאני סומך עליהם כמו חברים ומכרים, שואלים אותי למשל אם קיבלתי עוגה במטבח ואומרים לי שלא שאלו במה להאמין אלא מה האמת, אני צריך לדעת איך לענות. כדאי גם לדעת מה לעשות אם אומרים לאדם זר משהו והוא לא מאמין לך וחוקר אותך. הטוב גובר על הרע, אבל תמיד יש רע. זה מובן. כשמנסים להכות אותי, חשוב לברוח ולהתלונן מיד. היו אלימים אליי כי גם אני הייתי אלים, אבל הייתי אלים כי היו אלימים אליי. אני לא יודע מי התחיל, הכפר שלי בעייתי ולפני שהגעתי אליו הייתי עדין ואהוב. העימות עם העולם קלקל אותי. התירוץ שהמכים נותנים לעצמם הוא שאני מדבר עם זרים והם כאילו חושבים שבעזרת המכות יגנו עליי ועל עצמם.
 
נערך לאחרונה ב:

ai27

Well-known member
לא קשה לי עם אמון, אין לי בעיה רגשית קשה. הקושי שלי רק טכני ולוגי: להבין איך מתאים להתנסח בכל מצב.
לא רמזתי שיש לך בעייה רגשית קשה.
אבל אתה מתעלם מכך שזה תחום שבו לכולם יש בעיה רגשית קשה.
כשמדברים עם אדם שרוצה לפגוע בך - כולם צריכים לפעול בניגוד לאינסטינט הטבעי - ולשקר במצח נחושה.
כל רמז להססנות - תוביל למסקנה בלתי-נמנעת.
חשבתי שאין משמעות לאמירת דברים לא נכונים. "תבחר אם להאמין לי" זו בדיוק ההגדרה של מצב שבו עונים לאדם, כי גם אז הוא עושה שיקול דעת אם להאמין לתשובה או לא. אני יודע שיש ניואנסים כי אני לא טיפש, אבל אני שואל על המשמעות הבסיסית שקשורה לתוכן שזה הדבר העיקרי.
ובכל זאת, אתה מתעקש להתעלם מהניואנסים,
משמע - לנהוג בטיפשות.
אתה מתעלם מכך שאין משמעות ללוגיקה של ההתחמקות שלך - אלא רק לפרשנות הרגשית.
כשאתה מנסה להתחמק, כשאתה לא מוכן לאשר את השקר - זה בגלל שהאינסטינקט שלך מפריע לך לשקר, ולא משנה מה הנוסח המדוייק.
הסיכוי שיאמינו לך - הוא 0.
גם אם אנשים שאני סומך עליהם כמו חברים ומכרים, שואלים אותי למשל אם קיבלתי עוגה במטבח ואומרים לי שלא שאלו במה להאמין אלא מה האמת, אני צריך לדעת איך לענות.
כדאי גם לדעת מה לעשות אם אומרים לאדם זר משהו והוא לא מאמין לך וחוקר אותך.
כדי שיאמינו לך, יש לך 2 אפשרויות: להפסיק לשקר, או ללמוד לשקר.
אתה בוחר להמשיך לשקר - אבל ממש ממש גרוע.
אתה מרמה - רק את עצמך.
הטוב גובר על הרע, אבל תמיד יש רע. זה מובן.
הטוב לא תמיד גובר על הרע. פשוט כשזה לא קורה - הכל דועך ובסוף מתמוטט.
חברה שבה הרע מנצח בעקביות, קורסת. מוחלפת בידי חברה פחות גרועה
לפעמים אתה מתעקש לרחם על הכנענים - כשזאת בפירוש הייתה חברה רעה כזו, שקבלת 7 מצוות בני נוח נחשבה בעינהם בלתי-אפשרית.
כשמנסים להכות אותי, חשוב לברוח ולהתלונן מיד.
לברוח זה מאוחר מדי,
כשמנסים להכות אותך - תתחיל לצרוח, לפני שמכים אותך.
אל תהיה מנומס,
מנע את האלימות - במקום להתלונן עליה.
היו אלימים אליי כי גם אני הייתי אלים, אבל הייתי אלים כי היו אלימים אליי. אני לא יודע מי התחיל, הכפר שלי בעייתי ולפני שהגעתי אליו הייתי עדין ואהוב. העימות עם העולם קלקל אותי. התירוץ שהמכים נותנים לעצמם הוא שאני מדבר עם זרים והם כאילו חושבים שבעזרת המכות יגנו עליי ועל עצמם.
אתה מאמץ את הנראטיב של מי שמרביץ לך.
אתה שם לב שכל אלו תירוצים ובעצם שקרים, אבל אתה מסכים לקבל אותם.
זה הופך אותך - לשותף הסביל. הסבילות שלך מאפשרת להם להמשיך להכות אותך, ללא הפרעה.
אף אחד לא יעזור למי שלא מוכן לעזור לעצמו.

משום מה - אני חושד - שהעו"סית מדרבנת אותך להמשיך להיות קרבן ולאמץ את השקר הזה.
 
לא רמזתי שיש לך בעייה רגשית קשה.
אבל אתה מתעלם מכך שזה תחום שבו לכולם יש בעיה רגשית קשה.
כשמדברים עם אדם שרוצה לפגוע בך - כולם צריכים לפעול בניגוד לאינסטינט הטבעי - ולשקר במצח נחושה.
כל רמז להססנות - תוביל למסקנה בלתי-נמנעת.

ובכל זאת, אתה מתעקש להתעלם מהניואנסים,
משמע - לנהוג בטיפשות.
אתה מתעלם מכך שאין משמעות ללוגיקה של ההתחמקות שלך - אלא רק לפרשנות הרגשית.
כשאתה מנסה להתחמק, כשאתה לא מוכן לאשר את השקר - זה בגלל שהאינסטינקט שלך מפריע לך לשקר, ולא משנה מה הנוסח המדוייק.
הסיכוי שיאמינו לך - הוא 0.

כדי שיאמינו לך, יש לך 2 אפשרויות: להפסיק לשקר, או ללמוד לשקר.
אתה בוחר להמשיך לשקר - אבל ממש ממש גרוע.
אתה מרמה - רק את עצמך.

הטוב לא תמיד גובר על הרע. פשוט כשזה לא קורה - הכל דועך ובסוף מתמוטט.
חברה שבה הרע מנצח בעקביות, קורסת. מוחלפת בידי חברה פחות גרועה
לפעמים אתה מתעקש לרחם על הכנענים - כשזאת בפירוש הייתה חברה רעה כזו, שקבלת 7 מצוות בני נוח נחשבה בעינהם בלתי-אפשרית.

לברוח זה מאוחר מדי,
כשמנסים להכות אותך - תתחיל לצרוח, לפני שמכים אותך.
אל תהיה מנומס,
מנע את האלימות - במקום להתלונן עליה.

אתה מאמץ את הנראטיב של מי שמרביץ לך.
אתה שם לב שכל אלו תירוצים ובעצם שקרים, אבל אתה מסכים לקבל אותם.
זה הופך אותך - לשותף הסביל. הסבילות שלך מאפשרת להם להמשיך להכות אותך, ללא הפרעה.
אף אחד לא יעזור למי שלא מוכן לעזור לעצמו.

משום מה - אני חושד - שהעו"סית מדרבנת אותך להמשיך להיות קרבן ולאמץ את השקר הזה.
העו"ס שלי מעולה ועוזרת לי המון. אני מודה שיש לי איזושהי בעיה, אבל כמו שטענתי יש בי גם העניין של חיפוש משמעות לוגית פילוסופית שגם בו אני מתקשה לפעמים. יש משמעות בסיסית שעליה מרכיבים אחר כך ניואנסים. אם אומרים לי שלא שאלו במה להאמין אלא מה האמת, השאלה אם התגובה המתאימה היא לסרב לענות. באותה תקופה פשוט לא ידעתי למה צריך להגיד דברים לא נכונים, כי לא נראה לי הגיוני שגם נכון וגם צריך להגיד לא נכון. כדאי לצרוח ולזעוק לעזרה וגם להדוף את התוקף, אבל חשוב להימנע מאלימות ומתגובות אלימות. אני יודע שהטוב לא תמיד גובר, אבל הוא בדרך כלל גובר כי כמו שטענת חברה רעה מתמוטטת בסוף. העו"ס שלי מתאמצת ככל יכולתה למנוע ממני עימותים אלימים, ואני מאוד מעריך את זה. עכשיו הייתה לי שיחה אתה על רעיונות שלי כמו דרך החיים שאני מפתח. אמרה לי לא להעיר לאנשים על התנהגותם, הסכמתי אתה רק חלקית אבל אמרה שכיוון שלי יש קושי בהבנת מצבים ואני חי בכפר בעייתי שכבר נרתע ממני עדיף שפחות אעיר אלא אלך מהמקום. אני מנסה לעזור לעצמי, לא אסכים לשום אלימות. אני מקווה שאם לא אהיה אלים, לא יהיו אלימים אליי. מחר יש לי פגישה ראשונה עם חונך חדש שיעזור לי בקשרים החברתיים ובמניעת עימותים, אני מתרגש.
 
נערך לאחרונה ב:

ai27

Well-known member
העו"ס שלי מעולה ועוזרת לי המון.
העו"ס שלי מתאמצת ככל יכולתה למנוע ממני עימותים אלימים, ואני מאוד מעריך את זה. עכשיו הייתה לי שיחה אתה על רעיונות שלי כמו דרך החיים שאני מפתח. אמרה לי לא להעיר לאנשים על התנהגותם, הסכמתי אתה רק חלקית אבל אמרה שכיוון שלי יש קושי בהבנת מצבים
הנסיון שלי עם עו"סים - שלילי. לא מדובר באנשים עם יכולת גבוהה - ואם יש לה רצון טוב בכנות - היא טובה בהרבה ממה שלרוב תמצא.
לרוב - הם מזייפים רצון טוב.
יש לך קושי בהבנת מצבים - אבל אתה זוכר מי פגע בך בעבר. מי נוהג לפגוע בך בעקביות.
אתה צריך לאמץ דפוס שונה - לגבי אנשים שנוהגים לפגוע בך.
כשאתה מתרץ את האלימות שלהם - אתה לא פותר את הבעיה - אלא מנציח אותה.

תחשוב על זה ככה:
נכון שלהעיר לפושע על ההתנהגות שלו זה רעיון ממש גרוע?
אז גם להעיר למי שמרביץ לך - זה רעיון גרוע.
מעירים - רק למי שקרוב אליך, ולא הגיב בצורה שלילית לביקורת בעבר.
אני מודה שיש לי איזושהי בעיה, אבל כמו שטענתי יש בי גם העניין של חיפוש משמעות לוגית פילוסופית שגם בו אני מתקשה לפעמים. יש משמעות בסיסית שעליה מרכיבים אחר כך ניואנסים. אם אומרים לי שלא שאלו במה להאמין אלא מה האמת, השאלה אם התגובה המתאימה היא לסרב לענות.
התשובה היא - שאתה זה שצריך לבחור. או שתבחר לשקר או שתבחר להודות באמת.
כל ההתחמקויות שלך - מובילות למצב שכולם מבינים ששיקרת.
בוחרים - איך להגיב לשקר שלך.
כדאי לצרוח ולזעוק לעזרה וגם להדוף את התוקף, אבל חשוב להימנע מאלימות ומתגובות אלימות.
כן - לא ליזום אלימות, גם לא במרומז. כשאתה יוזם מבט מאיים - זו אלימות מרומזת.
לצרוח כשמתקרבים לפגוע בך, זו טקטיקה למניעת אלימות.
ואני חי בכפר בעייתי שכבר נרתע ממני עדיף שפחות אעיר אלא אלך מהמקום. אני מנסה לעזור לעצמי, לא אסכים לשום אלימות. אני מקווה שאם לא אהיה אלים, לא יהיו אלימים אליי.
אתה חוזר על התקווה הזאת כבר מספר שנים. צריך משהו שונה - לא הכלה של האלימות
מחר יש לי פגישה ראשונה עם חונך חדש שיעזור לי בקשרים החברתיים ובמניעת עימותים, אני מתרגש.
כן - נקודת מבט חדשה עשוייה לשפר את המצב.
באמת מרגש
 
למעלה