אני מכירה...כל כך
אני אומנם רק בת 17 ( עוד לא..) ולפעמים, אני שוכבת בלילה במיטה ומנסה להבין מה לא בסדר בי, יש לי הכל ההורים קנו לי סוס יקנו לי אוטו כשיגיע הזמן, יש לי כל מה שילדה בגילי יכולהלרצות, וריק לי... ריק לי עד כאב, כל מה שאני רוצה זה מישהו לחבק, ולא בקטע של קומנטיקה , אלא יותר מישהי, כמו אמא , רק שאת אמא שלי אני לא מסוגלת לחבק, אקפוץ לגלגלי אוטובוס לפני שאחבק אותה, בכלל אני שונאת כשההורים נוגעים בי. אני צריכה כל כך משהו מסוים שכנראה לא אמצא בחיים.אולי כשתהייה לי אז אוהב את חמותי כמו אמא אבל עד אז... דווקא היום מישהי שאני כל כך אוהבת ( שוב בלי שום קשר רומנטי מיני וכו'..) חיבקה אותי, שניות אחדות אך ברוכות כל כך, עשתה לי את היום באותו רגע... אוי אתי אתי.. אם היא רק ידעה כמה זה היה חשוב האותו רגע. בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שאני מבינה ומכירה..
