מצטערת שאני באה רק לקטר(ארוך)

[ornaok]

תודה לכולן!! ויפעתי - כתבת לי ישר

לתוך ה

תודה

 

[טלי בארץ הלמה]

את מזכיר לי את עצמי בבי"ס לאדריכלות

ומזכיר לי את המנחים שלי עם הביקורות שלהם. גם אני רציתי להפסיק ללמוד אחרי הגשות וביקורות כאלה (למה לעזאזל לא הפסקתי???) סרט הוא כמו בייבי קטן שמשקיעים בו, טורחים, קורעים את התחת ובלי לשים לב הוא הופך להיות חלק ממך, כמו כל יצירה. ואז הביקורת גם נשמעת ונלקחת הרבה יותר קשה, כי את מחוברת רגשית בצורה כל-כך עמוקה. צריך לקחת אויר, לעבור יום ועוד יום עד שלאט לאט הביקורת תתרחק ממך ותוכלי לקחת ממנה רק את הדברים החשובים להתפתחות האישית שלך. בעוד כמה ימים אני בטוחה שכבר לא תרצי להפסיק ללמד קולנוע.

והעיקר - תרגישי טוב - זה הרבה יותר חשוב!

 

[lulyK]

אני התחלתי טיפול

אחרי ההגשות הראשונות של שנה א'

(הדבר הכי חכם שעשיתי... בכלל לחיים).

 

[גלשני]

את נפלאה ומופלאה בעיניי.

והוא איש קטן וממורמר שמרגיש חזק רק כשהוא גורם לאחרים להראות קטנים ממנו. תמשיכי במה שאת עושה, את עושה את זה עם כל כך הרבה אהבה שאת בטוח טובה בזה.

 

[ו שתי]

כל כך מבינה את הקיטורים שלך

את זוכרת למה הלכת ללמד? כי את אוהבת לעשות את זה, וכי את טובה בזה. הילדים מעריכים אותך, המנהלת מעריכה אותך, וא נהנית לעשות את זה. הוא איש קטן, שלא מבין מה המשמעות של ללמד, ובכלל לעבוד עם ילדים. המהות של עבודה בבה"ס זו העבודה עם הילדים וההשגים שלהם. נכון, לפעמים זה לא יהיה באיכות של אלמודובר, ולפעמים זה יהיה מרגש ואותנטי פי מאה. אבל זה לא המהות. המהות היא החויה המשותפת של הילדים והמורים. ולך הצליח פעמיים, כי הסרטים יצאו מרגשים, וגם יצאת עם חויה לשנה הבאה. תזכרי, שאת אשת המקצוע, והוא? הוא אמנם הבוס שלך, אבל בספק אם הוא איש חינוך. הוא מסתכל על פן אחד- שהוא שונה בתכלית מהפן שלך. בסופו של דבר, קרן קרב נוסדה כדי להעשיר את הילדים. ואת זה, יקירה, את זה את עושה מצוין.

 

[ornaok]

תודה../images/Emo24.gif אבל חייבת לסייג

הבוס שלי התחיל כמדריך, והוא מדריך בחסד עליון. ראיתי אותו מעביר שיעורים, והוא פשוט מעולה. הוא מאשר את התכנים ושותף לכתיבת המערכים, והוא בהחלט מחובר לצד הזה של העבודה - עבודת הלימוד והחינוך האפורה. הוא פשוט דורש גם מקצועיות בתוצרים, כדי לשמור על השם של החברה שלו כחברה הכי מקצועית, וכדי שיוכל להמשיך ליחצ"ן עצמו בטלויזיה ובעיתונים. מדריך שעובד איתי והיה נוכח ועשה סרט אחד מתוך ה8 (אני עשיתי 4) עודד אותי מאוד כשאמר שהבוס שלי רק מייצג אסכולה אחת בקולנוע, ושהוא לאו דוקא צודק, ולא צריך לשנות זוית צילום כל 3 שניות סרט, ושזכותי להחליט לצלם שוטים ארוכים ומורכבים אם התוצאה שמתקבלת ברורה והמסר עובר כל כך טוב. הוא הזכיר לי כמה המנהלת התלהבה מהסרט שלי - ושאם היא תחליט להמשיך את העסקת החברה שלנו בשנה הבאה הרבה מזה יהיה בגלל שלנגד עיניה יעמוד הסרט "הלא מקצועי" שלי, אותו סרט שכשאמרתי לבוס שלי שהיה ממש קשה לצלם עם הילדים את הסרט הזה בגלל כל הטקסים והחופשים שהיו בימי שישי, הוא אמר לי "צילומים? לזה לא קוראים צילומים..."

 

[ו שתי]

מדריך בחסד או שלא

אני מקווה שכשהוא עבד עם ילדים, הוא ידע להעביר עליהם ביקורת טובה יותר. כדי לעבוד בשטח צריך קצת יותר מידע מקצועי ונוכחות. מסכימה עם כל מה שאמר לך המדריך ההוא, ואולי כדאי לתזכר בארטיביות את הבוס שלך, שאת הבאת תוצאה- קרי, מנהלת מרוצה (שהיא-היא הלקוח) ובה"ס ששוכר את שרותיכם גם לשנה הבאה.

 

[sipi1]

../images/Emo45.gif לא נשאר לי מה להוסיף

 

[אמא של א וגם של ר]

אל תשארי עם בטן מלאה בחופשה

אני מסכימה עם כל מילה שנאמרה לך בשרשור הזה, בעיקר עם ההצלחה שלך מול הלקוח=מנהלת, שזה מה שחשוב בסוף היום. רק עצה קטנה - קחי עוד כמה ימי עיכול והפנמה, ואח"כ - ליזום פגישה עם ה"מומחה" וללבן איתואת מה שקרה בפגישת המשוב. אל תישארי עם זה בבטן. אולי הוא לא ממש הבין את הקשיים שלך בהפקת הסרט, אולי הוא מאוד רצה להוכיח את המקצועיות שלו על גבך, אולי...אולי... אולי... שווה לברר וגם לתת לו משוב חוזר על "איך לתת משוב". בהצלחה ושתפי אותנו אם יהיה המשך.

 

[בלינקה]

ככל שהשרשור הזה מתארך,

ברור לי שאת מורה מצויינת. ושההוא אידיוט, שלא מסוגל להבין למה את מלמדת, ומה חשוב באמת בעבודה שלך. דפדפי אותו, אומרים?