מצעד התחפושות הנוסטלגיות

foofoo77

New member
מצעד התחפושות הנוסטלגיות

חשבתי על זה שפעם לא היינו קונים תחפושות אמא שלי היתה תופרת לנו ביחד עם סבתא שלי או שהיתה יוצרת תחפושות מהבית.
מה היתה התחפושת האהובה עליכם?
שלי היתה בובה בקופסא (בגן חובה) , לבשתי חולצה לבנה , חצאית אדומה ארוכה שאמא שלי תפרה והיתה לי קופסה עם גומיות בידיים שאני אוכל לתפוס אותה וללכת ברחוב בלי ליפול מהקופסא של המקרר הישן שלנו שאבא שלי חתך וקישט יפה.
חוץ מזה הייתי רקדנית ספרדיה , היתה לאחותי תחפושת מהממת עם שמלה נפוחה של מלכת השלג , ליצן מפיג'מה של אבא שלי עם כרית בבטן , סינית מדהימה עם איפור סופני.
מה התחפושות שלכם?
 

פלגיה

New member
אצלי זו לא נוסטלגיה משמחת

כי אימא שלי לא רק עשתה לבד, היא גם היתה חייבת להיות מקורית. במקום להבין שילדה קטנה רוצה סלסלים ומלמלות (או תרצה את זה ברגע שהיא תראה ילדות אחרות לבושות ככה).
לכן תמיד היו לי טראומות מתחפושות פורים.
פעם הייתי כלנית. הכל היה עשוי מקרפ. בגן עליתי על כיסא, ואז ילד אחד משך אותי וכל חצאית הקרפ נקרעה. כשאמא שלי הגיעה היא היתה בטוחה שאני קרעתי אותה, מתוך קנאה בילדות האחרות.

היתה שנה שהייתי שמים. זו אחלה תחפושת, אם תופרים אותה נכון. היא לא תפרה אותה נכון.

היתה שנה שהייתי שבת. כן. עם מפת שולחן בתור שמלה, ותמונה של נרות, ומפית של חלות. היום זו תחפושת שגרתית מאוד באיזורים החרדיים. קוראים לזה "מלכת השבת" וזה מלא בדיוק את כל הסלסלות והמלמלות שהילדות רוצות. אבל אני הייתי יחידה, וגם יוצאת דופן. הגננת ב"מפגש" עשתה סבב כזה שבו בכל פעם כל הילדים עם אותה תחפושת עשו איזה ריקוד. אז אני הייתי לבד, ולא אהבתי את זה.

בכיתה א' הייתי שעון. חברה שלי היתה רקדנית פלמנקו, ואמא שלה אמרה לה שהיא הכי יפה, ושהיא בטוח תזכה בתחרו תחפושות. אמא שלי אמרה שמתחפשים בשביל ההנאה, ולא בשביל הפרס. אז לא נהניתי, אבל זכיתי בפרס


ואז הבטחתי לעצמי שזה לא יהיה ככה. שלילדים שלי רק תחפושות קנויות. עבד בערך עד גיל שלוש. החל מאז היו לי ילדים שהם נכדים של סבתא שלהם, ורצו רק תחפושות מקוריות. וכל שנה אני מוצאת את עצמי בשבוע לפני פורים עם מכונת תפירה ודבק חם
 

פלגיה

New member
תודה

השנה יש לנו החלילן מהמלין (עם עכברי מחשב בתור עכברים
) ועוגיפלצת (מה שאומר שגם צריך להכין עוגיות).
העיקר שיהיו בריאים.
 

פלגיה

New member
תודה

מבוגרים התלהבו. ילדים (בשני המקרים) לא הבינו במה מדובר. תחפושות עילאיות ומתנשאות.
 

שקדייה

New member
נשבעת לך שכתבתי בלת"ק


וגם אני הייתי שמיים.
לא סתם שמיים, קשת בענן.
זו היתה תחפושת באמת יפיפיה. ואמא שלי ידעה לתפור נכון.

אבל כאמור, רציתי להיות מלכת אסתר סינטטית.
 

פלגיה

New member
את רואה מה זה

נראה לי שהיינו צריכות לאמץ את אמא של קליספרה.
 

קליספרה

New member
לגמרי הייתן מאושרות

כמה יותר שמלות ומלמלות ככה היא היתה יותר מאושרת
רק שאז לא היה סינטטי
 

foofoo77

New member
אצלי הטראומה האמיתית

היתה משלוחי המנות.
אמא שלי היתה עושה משלוחי מנות מדהימים אבל של עוגיות מרוקאיות.
ילדים רצו במבה
היא היתה שולחת אותי עם צלחת מקושטת מדהימה עם מלא עוגיות אבל בלי במבה אחת לרפואה .
אין פורים שלא בכה איזה ילד קטן בגלל המשלוח מנות ואני חטפתי מכות מהחברים שלו (המסכן היה מקבל את המשלוח הזה קבוע - נראה לי שהמורה שנאה את שנינו באותה מידה).
בכיתה ו' התחלתי לעשות קצת בייבי סיטרים והיה לי כסף משלי אז הודעתי לה שאין יותר משלוח מנות כזה אלא אני קונה ממתקים והיא קנתה לי למשלוח. אחי כבר נהנה יותר אחרי הטראומה שלי.
 
בול- רק בלי התפירה אלא כל מיני אילתורים

מעצבנים משמעטס ישנים והכל בשם ה"מקוריות".
מעולם לא זכיתי להיות "מלכת אסתר" מרשרשת (אמא שלי ממש בזה לתחפושות האלה)...

מה שכן- היקום מחזיר לי כי אני חשבתי שהשנה הבת שלי תהיה נסיכה והיא סרבה ובחרה תחפושת אחרת!
 
יש לי כמה טראומות ילדות מפורים

שהעיקרית בהן- אני בת 5, בגן.
ההורים שלי, הגאונים, החליטו לחפש אותי לסנטה קלאוס....
כדי להוסיף חטא על פשע (לשים לילדה זקן מלאכותי זה פשע!!) הם גם מילאו את שק המתנות שלי בממתקים וקשקושים קטנים כדי שאחלק לילדים בגן, ואני זוכרת שבהפסקה בחוץ התכוונתי להתחיל לחלק והילדים פשוט הסתערו עלי! אחותי שהיתה איתי בגן (היא צעירה ממני בשנה) לא הספיק לקבל כלום, כי היא לא הצליחה אפילו לראות אותי מתחת להמון הילדים.
בקיצור, טראומה


בכלל להורים שלי היתה נטיה לחפש אותי לתחפושות שעבור ילדה הן איומות ונוראות, כולן סביבי עם שמלות ומלמלות ואני תמיד עם תחפושות של בנים... דינוזאור (כן כן), קוסם עם חליפה ווסט כזה... ועוד כמה זוועות.
בערך מכיתה ד׳ סירבתי להתחפש.
עד לפני שנתיים-שלוש... ומאז אני משלימה חסכים
 
אין אחת מוצלחת והמסורת ממשיכה

נכון, לא היו לי תחפושות קנויות. אבל גם לילדים אני משתדלת להכין בעצמי. התחפושת המוצלחת ביותר היתה בשנה שעברה, משיח - גלימה לבנה, זקן לבן, חיתול לבן מגולגל על הראש וחמור גומי לבן שעליו הילד רכב כל היום. זכה כמובן בפרס...

בגיל שנתיים הילד ביקש להתחפש ל"חיות". ניסיתי לברר לאיזה חיה והוא דבק בשלו. בסוף פירקתי אוברול תחפושת כלשהו, הרכבתי כיס קנגורו, רגלי ג'ירפה, זנב אריה, והכנתי על קשת זניים וקרניים של צבי. הילד היה כל כך מאושר.

השנה הוא ביקש להיות ארכיאולוג והרכיב לעצמו תחפושת עם טיפה עזרה ממני ומסבתא בהצרת בגדים.

אבא שלו מתחפש השנה (פעם ראשונה מזה שנים) לאסטריקס, גם תחפושת שהכנו לבד.

בסופו של דבר התחפושות תוצרת בית יוצאות יותר יקרות מתחפושת קנויה אבל מסבות הרבה הנאה.
 
*אין אחת מוצלחת במיוחד*

נשמטה מילה. כל התחפושות שלי שאמא תפרה, היו מוצלחות בערך באותה מידה. כמעט תמיד ביקשתי וקיבלתי שמלות... לכן אין לי טראומות.

בכיתה ח' התחפשתי לוטרינרית וביקשתי מהמנהלת רשות להביא את הכלבה שלי לבית הספר. יום שלם הסתובבתי איתה שם מאושרת! איזו מנהלת מקסימה.
 

שקדייה

New member
בגיל שנתיים כולם מתחפשים אצלנו לטלטאביז

השנה התחפושת יצאה לסיבוב שלישי.
והילדה מאושרת.

אני חיית להכין איזה קולאז' של 3 טלטאביזים....
 

mereng

New member
אצלנו שוב מככבת תחפושת האפרוח


ושנה לפני כן - אותו חתול לבן-אפור.
 

קליספרה

New member
אני ממשפחת הילדים של פלגיה - רציתי מקורי

בניגוד לאחי שמהרגע שעמד על דעתו ועד הרגע שהפסיק להתחפש דרש להיות זורו.
ה-תחפושת המיתולוגית שלי היתה עגבניה מנייר קרפ - רק שבפורים כמו בפורים ירד גשם מבול ואני נשארתי בגרביונים, מכנסיים קצרות וחולצה ארוכה שכולם מרוחים באדום ופנים מרוחות בירוק.

טוב שהיה לנו בארסנל תחפושת גיבוי של נזירה - אבל מכיוון שאני הייתי אני היא הפכה נזירה בהריון.

מה חוץ מזה - כל עוד שהשליטה היתה בידים של אמא שלי - הייתי בשמלות מלמלה למיניהם - מלכת אסתר, מלכת שבא (מאיפה בא לה דווקא שבא אלוהים יודע, כיפה אדומה, מאדם פומפדור, שלגיה - כאלה מן)
ברגע שזאת היתה אני - התחפושות קיבלו כיוון של כמו שאמרתי עגבניה, נזירה בהריון, גנרל צרפתי, ביל"ויית, בתיכון שלאמא שלי כבר לא היה זמן להתעסק ביצירת תחפושות עברתי לשלל תחפושת של עניי העולם התאחדו - כלומר מכנסיי ג'ינס וחולצה שהוטלאו בצורה גסה(לבד) - כובע קסקט - פנים מלוכלכות בשחור ואביזרים נלווים - כמו חלילית, ערימת עיתונים, ערימת פרחים פעם אחרת.קופסת צחצוח נעליים - נו הרעיון ברור


יורש הקצר גם לא היה חסר לו והוא איתגר אותי כהוגן
למשל היתה שנה שהוא בחר להתחפש לחור באוזון, פעם אחרת הוא קיבל מסכה של זאב אז הוא הודיע לי שהוא מתחפש לוולפגנג אמדיאוס מוצרט, פעם החליט שהחיים בזבל - מה אגיד ומה אומר טוב שיש לי אמא תופרת שהיה מי שיעזור לי להוציא את חלק מהשטויות שלו לפועל.
 

שקדייה

New member
טראומת ילדות.

אמא שלי כל שנה כבר מסוכות התיישבה לי על הוריד עם הניסיונות לסגור תחפושת,
היא השקיעה בזה שעות על שעות, גזרה, תפרה הכינה...

ואני?
החלום האמיתי שלי היה להיות מלכת אסתר.
קנויה.
מניילון מרשרש ומנצנץ.
100% דליק.
 

foofoo77

New member
אני לא זוכרת כמה בלגן היה אצלנו סביב התחפושות

אבל יש לומר שאמא שלי היתה מוכשרת כמו שדה , סרגה מפות שלמות בקרושה עם מסרגה אחת , סוודרים עם אפליקציות שהיתה רואה ב"נודה" (מגזין צרפתי פלצני שהיו מביאים לה מצרפת) אז היה רק טבעי שהתחפושות שלנו יהיו מאוד יפות ומיוחדות.
כמובן שעזר השכן מלמעלה בסיני שהוא צייר מוכשר ואומן מדהים שהיה אמון על האקססוריז עם נעלי ליצן מדהימות ותחפושת של אליהו הנביא בפסח.
 
למעלה