עבדתי 17 שנה בהייטק
הכרתי המון אנשים מהכיוון הזה.
לאף אחד מהם לא הייתה סייעת בבית הספר. כולם הסתדרו איכשהו בכיתה רגילה בבית ספר רגיל, ואפילו שרתו בצבא.
עבדו איתי ולמדו איתי אנשים שהיו קצת מוזרים וקצת לא הבינו קודים חברתיים, אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה קלינית - הם לא עשו צחוקים אם סיפרתי להם שסבא שלי מת, ולא היו להם בכלל התקפי זעם או התקפי חרדה, גם כשקרו דברים בלי צפויים.
הייתי בכנס אוטיזם בהרצאה שבה המרצה דיבר על התפלגות תכונות אוטיסטיות באוכלוסיה.
הוא אמר שההתפלגות נראית כמו חצי הפעמון של התפלגות נורמלית.
תסתכלי על הגרף, ותניחי שבדקו מדגם אוכלוסיה גדולה
ציר X - מספר התכונות האוטיסטיות
ציר Y -שיעור האנשים באוכלוסיה, במיליונים
כך שיש אנשים בעלי תכונה אוטיסטית אחת או שתיים, שיכולים בכל זאת לתפקד מצוין בעבודה ולעבור ראיון עבודה ולעשות רושם טוב, אבל - ליותם בני יש מספיק תכונות אוטיסטיות כדי שהן כבר יתחילו להפריע.
וגם לגיס שלי, אחיו של בעלי.
גיסי למד תואר שני - אבל בלי תיזה. את יודעת למה. כי לא הצליח לתקשר מספיק טוב כדי להתקבל אצל אף מנחה.
הוא בן 61 ומעולם לא הצליח לעבור ראיון עבודה.