אוטיסטים בתפקוד גבוה יכולים לחיות חיים עצמאיים
לפי מה שידוע לי, רוב האוטיסטים הבוגרים בתפקוד גבוה, שקיבלו טיפול מתאים, יכולים לחיות חיים עצמאיים ואינם זקוקים לכל המסגרות התומכות האלו. בני בן החמש, אובחן רק לאחרונה ומוגדר בתפקוד גבוה מאד. כל הגורמים המקצועיים שטיפלו בנו אמרו שכיום, במידה כמובן שיקבל טיפול מתאים אין סיבה שלא יוכל לנהל חיים נורמטיבים ועצמאים (עבודה וחיי משפחה). הספקטרום האוטיסטי רחב מאד, ואם בנך אותר רק בגיל שמונה ומצליח בלימודים כניראה הוא נמצא באמת בקצה העליון של הספקטרום, (רבים מהאוטיסטים. גם כאלה שבתפקוד גבוה ובעלי קוגניציה תקינה, סובלים בנוסף לקשיים החברתיים גם מקשיי למידה משמעותיים וקשיי קשב ריכוז ומתקשים בלימודים, ולכן הם זקוקים לכל המסגרות התומכות בבגרותם). מחקרים גם מראים שבעזרת טיפול אינטנסיבי אפשר במקרים מסוימים גם לצאת מהספקטרום. אנחנו, מייד עם קבלת האבחנה גייסנו צוות ABA (מנתחת התנהגות, רכזת צוות וטרפיסטיות) והתחלנו טיפול ABA איטנסיבי בבית ובגן , בנוסף לריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת. והידרוטרפיה(הטרפיסטיות שגייסנו הם גם המשלבות שלו בגן) אחרי חודשיים של עבודה כבר רואים שיפור דרמטי, (למרות שכמובן עדיין ישנם פערים משמועתיים ומתסכלים).
(אגב יש לי אח בשנות השלושים לחייו, שכיום ברור שהוא בספקטרום (אספרגר קלאסי) אך בילדותו בשנות השמונים לא היתה מודעות לאוטיזים בתקפוד גבוה, הוא אובחן כמחונן עם קשיי למידה ולא קיבל טיפול מתאים. היום, על אף שהוא בעל תעודת מהנדס הוא עדיין גר עם הוריי. בראינוות עבודה הוא נכשל כל הזמן, ובפעמים הבודדות שהצליח להתקבל לעבודה כלשהיא, פוטר אחרי מספר ימים. כל אנשי המקצוע שספרתי להם על כך אמרו שלו היה מטופל בילדותו הוא לא היה מגיע למצב הזה.)
