למה ../images/Emo163.gif? בכלל לא!
למה אני לא רוצה לחתוך את החבל, גם לאחר שפסק לפעום? כי גם לאחר שהוא "מפסיק לפעום", עדיין זורם בו דם, למרות שבכמות קטנה יותר (אומרים, שאם בודקים היטב, אפשר לשמוע עוד דופק חלש, למשך שעה ויותר), ואפילו אם זה קצת - זה של התינוק. כי אם מחכים מספיק (כמה שעות), אז הדם שנותר, מתקרש, ואז אפשר לחתוך ולא מטפטף דם, ואז גם אין צורך בקליפס, שהוא זר ומציק משהו לתיוק הרך כל כך(לא נורא, אבל סתם מיותר). כי אני מנחשת שאף חיה בטבע לא חותכת את חבל הטבור (אחרת היו זיהומים) וגם בני האדם לא נולדו עם מספריים סטריליות. מרגיש לי יותר נכון לפעול ככה, אם אין סיבה אחרת. אומרים גם שככה החבל נושר מהר יותר. כי גם במספריים הכי סטריליות יש אופציה לזיהום. זניחה אם זו פעולה חשובה, אבל מיותרת אם הפעולה ללא תועלת. ויש אופציה למשיכה לא מספיק עדינה (שוב - זניח לחלוטין אם היה טעם בחיתוך). כי זה מרגיש לי נכון, לתת לדברים לקרות בקצב שלהם, ולא להתערב ללא סיבה. אם את מתעניינת יותר - חפשי "לידת לוטוס" (עדיף באנגלית) ותשמעי את הסיבות למה לא לחתוך בכלל את חבל הטבור, ולחכות לנשירתו העצמאית (זה דורש טיפול בשיליה, אחרת היא מהר מאד מסריחה ומרקיבה - אבל כנראה לא מסובך). לא יודעת אם אני מסוגלת עד כדי כך (בעיקר בגלל השיליה), אבל זה מרגיש מאד נכון, גם אם מוזר ו"פריקי" בתחילה.