../images/Emo54.gif../images/Emo108.gifשמחה שנהניתם וחזרתם
הביתה בשלום, ועצובה שלא יכולתי להשתתף. אבל, יצגתם גם אותי, ואני בטוחה שבכבוד! אני שוב פה, המחשב די מוכן. פורמט, "חלונות" חדש (וחוקי), חסרה רק קצת קוסמטיקה לסדור כמה דברים, שאני משאירה לבן. מספיק שהשאירו לי כמעט את כל העבודה, את כל החבורים והתוכנות, והסתדרתי לא רע. בעלי החמוד אומר על זה, "העץ נפל לא רחוק מהתפוח". את רעידת האדמה הרגשתי ממש חזק. ישבתי על הכסא (כסא תלמיד) תוך כדי העבודה על המחשב, ופתאום זץ חזק בכסא, עם קפיצה. חשבתי שזאת כרמן שבאה לבקר אותי וקפצה ליד הכסא, אבל היא לא. אז חשבתי שהידית של הכסא השתחררה, אבל באותו הרגע הרגשתי את ההרגשה המיוחדת בזמן רעידת אדמה, משהו בין סחרחורת לשיוט על גלי הים. ואז כבר הבנתי שזאת רעידה. הבת התקשרה (מראשון) עוד לפני שהודיעו ברדיו, ושאלה "הרגשת"? זה היה די מלחיץ להיות לבד, כי כמובן לא ידעתי אם יהיה המשך. רובי ריבלין אמר משהו נחמד על זה: "אתמול קבלנו זעזוע של דיכטר, והיום זעזוע של ריכטר"!