מקומיות מול גנאולוגיה

[רובין עוטה המגבת]

מקומיות מול גנאולוגיה

ברשימה פגנית אחרת שאני משתתף בה עלה הנושא הזה, ומעניין אותי לדעת איך הוא מתבטא בארץ. אז, באמונה שלכם, מה החשיבות של המקום בו אתם חיים? האם יש חשיבות למקום בו נולדתם / גדלתם (במקרה שלא נולדתם בארץ הקֹדש)? האם יש חשיבות למוצא הגנאולוגי שלכם (למשל, מישהו שעוסק בפגניזם סלאבי כי מוצא המשפחה שלו הוא מהארצות הסלאביות)? עלול להיות מתח בין שלושת הגורמים הללו. איך מיישבים אותו? אני מבטיח לכתוב על עצמי בסוף, אבל אני רוצה קודם לשמוע מה יש לאנשים אחרים לומר. אז מה דעתכם?

 

[neophile]

לדעתי לארץ המולד

יש את החשיבות הרבה ביותר ,הגנאולוגיה משפיעה יותר באופן עקיף דרך ההורים. ארץ המולד והדת שנחנכתך אליה...בין אם דרך ברית מילה ,הטבלה וכו'... דת היא עניין תרבותי, היספני שגדל בארגנטינה יהיה שונה מאיטלקי שגדל באיטליה על אף ששניהם קתולים. הרבה פעמים המונחים התיאולוגים שהדת מקנה למאמיניה הם היחידים שיש להם(מכאן נובעות כל הבעיות לא?) למה להגביל את השאלה רק לפאגאניזם? אם אבות אבותי הפולנים היו גנוסטים , האם גם אני יהיה?

 

[mb3inh]

לארץ המולד

ולמקום הגידול שלך מבחינתי אין שום חשיבות. אין חשיבות כיוון שעפ"י אמונתי הנשמה שלך מתגלגלת לגוף בצורה די "מקרית" ללא קשר למקורות הנשמה(הגיאוגרפים).

 

[אפרודיטה גדולה]

אצלי...

אני לא כותבת בד"כ, אבל הנושא קרוב לליבי... אני מרגישה שהאדמה שאני חייה עליה היא בעלת משמעות עצומה לעבודה הרוחנית שלי. בתקופות שחייתי במדינות אחרות העבודה שלי נראתה אחרת- כשחייתי שנה באירופה פתאום הבנתי (ברמה יותר עמוקה מהרמה השכלית) את משמעות החגים כפי שהם תוארו בכל הספרים שקראתי - וגם למה כאן, במקום שבו אני חייה אין לתיאור הזה של מחזור השנה המון משמעות ישימה מבחינתי. כאשר אני חוגגת את מחזור השנה, אני חוגגת את הטבע שסביבי - שמת בקיץ, וחוזר לחיים בחורף. אספקט נוסף הוא עבודת האלה - בעבודה האישית שלי אני עובדת את האשרה ועשתרת. למוצא יש פחות חשיבות מעשית בעבודה שלי. נולדתי בארץ, ואמי נולדה ברומניה והגיעה לכאן כילדה, כך שאין לי המון קשר למקור, למרות שנושא השושלת וההמשכיות מאוד מעסיק אותי - אני מאוד מושפעת מאמא שלי, ומקווה שהבנות העתידיות שלי יעבדו גם הן את האלה... כך שהייתי מגלה עניין במסורות רומניות, לפחות ברמה האינטלקטואלית.

 

[טלה בר]

אני נולדתי

וגדלתי בארץ - במרכזו של עמק יזרעאל - ולכך יש חשיבות עליונה בגישה שלי לטבע ולכל האספקטים הפגאניים של תופעות הטבע והחקלאות.

 

[רובין עוטה המגבת]

תשובתי

ארץ ישראל היא המקום בו נולדתי וגדלתי, והיא המעיין הנובע ממנו אני שואב את עולמי התרבותי והרוחני. גם אמונתי יונקת מהמציאות הסובבת אותי, ובפרט הטבע הארץ-ישראלי והשפה העברית. בפרקטיקה זה אומר חגיגת החגים כפי שהם מתבטאים בארץ ובהקשר לחגים העבריים והכנעניים, שימוש בעברית כשפת הטקס הבלעדית ועבודה עם אלים כנעניים (או באזור: מזרח תיכוניים ומסופוטמיים) כמבטאים באֹפן מְדֻיָּק יותר את החיים בארץ (ובכלל זה עבודה עם יהוה כאל האֻמָּה). בגנאולוגיה הקרובה, אבותיי עלו ממזרח וממרכז אירופה (גליציה, גרמניה, בוקובינה, רוסיה ואוסטריה). הפגניזם של ארצות אלה מעניין אותי אינטלקטואלית, אך אינו חלק מהזהות שלי ומהפרקטיקה הפולחנית או האמונית שלי. כשאבותיי חיו במקומות הללו הם היו יהודים, לא פגנים. ולמרות שבוודאי הגיעו אליי גם גנים מקומיים, המורשת שאני מקבל מאבותיי היא המורשת האדירה של התרבות היהודית של מרכז ומזרח אירופה. ככל שהולכים אחורה כך קשה יותר להתחקות אחר הגנאולוגיה. לכן, כיהודי החי בארץ ודובר עברית, אני בוחר בזהות של עברי ובוחר בחיי רוח ואמונה עבריים.

 

[RainBird]

אצלי לגנאולוגיה יש קשר מועט לאמונה, אבל דווקא למקום יש מקום נכבד. הפטרונית שלי הקטה למשל מקורה ההיסטוריה מאזור הסהר הפורה- שרובו נמצא בישראל. את זה לא ידעתי עד יחסית לאחרונה, ולכן האדמה כאן- יש בה חשיבות מיוחדת עבורי.

 

[gwizard]

לי אין חשיבות למקום או גנאולוגיה

אני נולדתי באוקראינה (פאגאניזם סלאבי), גר בישראל (כנעני) אבל עובד בעיקר עם פנטאון יווני שאין לו שום קשר למקום בו אני גר או למקום בו נולדתי. עבורי, אמונה היא משהו שבא מהלב ולא מהראש.

 

[רובין עוטה המגבת]

להבנתי, תמיכה במקומיות מקורה בראש

ובלב גם יחד.

 

[neophile]

יהדות אקלקטית

בייחוד באזור המזרח התיכון נדידה של אלים ואלות קרתה לא פעם ולא פעמיים החילופין בין התרבויות של מצרים ויוון(תרבויות רבות מותר לציין , גם במצרים היו "פוליס", לכל עיר\אזור היה את הפנטאון המועדף שלהם.) שהתרחשו הרבה לפני התקופה של אלכסנדר הגדול. אלכסנדר פלש למזרח התיכון ומערב אסיה בתקופה שבה הפרסים כבר הנהיגו בכל האזור סינקרטיזם הרבה ממה שמגדירים כאמונות יהודיות(שהשפיעו כביכול על הנצרות), הן למעשה השפעה בבלית ופרסית (דואליזם למשל) שהשפיעו על היהדות עוד לפני בתקופה של הגלות.. לפי מחקרים ארכיאולוגים ארץ ישראל של התקופה העתיקה...היתה בשלטון מצרי. מה שמיוחד ביהדות לפי דעתי , היא ההשפעה של כלכך הרבה דתות ותרבויות אחת האמונות האקלקטיות ביותר....

 

[תיאולוגיה]

שאלה מעניינת, ותודה

על כך ששאלת אותה... אני חושבת שבמקרה שלי התשובה מכילה את כל המרכיבים. למוצא שלי יש משמעות באופן שבו אני תופסת את המציאות, והמציאות שלי היא כאן. לחגי האדמה, שלהם נחשפתי לאחרונה יש עוצמה רבה כאן, ובוודאי שגם במקומות אחרים. כך שלדעתי אימא אדמה שורה בכל מקום ואולי מתבטאת מעט אחרת בכל אחד מאזוריה, אבל המקור הוא אחד: בלב ליבה של אימא אדמה ולב ליבו של היקום המיטיב.

 

[רובין עוטה המגבת]

בבקשה. תבואי כל יום!

 

[Dia Leoghann]

מקומיות מול גנאולוגיה

אני התחלתי לפני שנים את דרכי בדרואידיות. אז כמובן זה לא היה קשור אצלי לא לגינאולוגיה ולא לארץ מולדתי. הלכתי אחרי הלב, ולא אחרי הראש כמו שאלון אמר. רק שהדרואידיות די מחייבת אותך להפעיל את הראש, ולהפעיל אותו הרבה - זה טבעה וזה אחד הדברים היפים בה. כשהפעלתי קצת את הראש הבנתי שהדבר החשוב ביותר (אם אתה רואה את עצמך כפגאן ואם הפגאניות שלך קשורה למחזוריות של הטבע ) הוא המקום הגיאוגרפי שבו אתה חי - קודם כל. גינאולוגיה לדעתי היא בעלת השפעה רבה, אך היא לא הקובעת - לגינאולוגיה אפשר להתכחש, אפשר לקבל אותה או לברוח ממנה. ארץ המולדת, או המקום בו התחנכת הם גם בעלי השפעה - אבל ברומא הייה רומאי, באמריקה הייה אמריקאי - זו דעתי. אבל הגיאוגרפיה בה אתה חי היא שקובעת את כל מחזורי החיים שסביבך. אי-אפשר לחיות על פי התפיסות הרגילות - הוויקאניות, דרואידיות, סקנדינביות-גרמניות או אחרות - כאשר אתה חי בארץ ישראל. זה פשוט לא מתאים ולא הגיוני. אם המשותף לכל הדתות הפגאניות הוא קרבה לטבע והבנה של מחזוריותיו (ושמעתי לא מעט פגאנים שמסכימים שזה המשותף לכולנו), אז אני חושב שכדאי מלהתחיל באמת בלהבין את המחזוריות במיקרו (עמק יזרעאל לדוגמה) ובמקרו (העולם) ובכל מה שבאמצע. כמובן שמן הגיאוגרפיה נובעים אספקטים תרבותיים - שפה, חגים, אבות וכו'. אני חושב שתפיסתי דומה מאוד או זהה לזו של רובין עוטה המגבת - רק שאינני משורר מכביר מילים כמוהו.

 

[רובין עוטה המגבת]

חשבתי על מה שכתבת, בקשר לגיאוגרפיה.

אני מסכים שעל פגנים לחגוג את הטבע כפי שהוא מתבטא סביבם. אבל, אין בכך כדי לעצב את שאר מאפייני הפלחן. אני יכול לחיות בארץ ועפ"י מחזורי הטבע בארץ מתוך היהדות, מתוך שאמאניות, מתוך כנענות או אפילו מתוך נאו-וויקה. אני יכול לחגוג את הקציר בשבועות באנגלית ועם מדורות, או באיסלנדית עם תמד ובירה (מה שעלול להתאים - עם כל העניין של הלתת כמוצר של דגן...). השאלה שלי, בעצם, ממה נובעת הבחירה, אם בכלל, לאמץ סמלים, תפישות ומאפיינים פולחניים מקומיים כחלק מהפלחן האישי? אם היית חי, נגיד, באמריקה - היית מאמץ מאפייני פלחן אינדיאניים? אני יודע שהבחירה שלי בסמלים המקומיים היא לא רק פועל יוצא מתוך הגאוגרפיה. זאת בחירה של שייכות ללאום ושל זהות, שהיא גם הסיבה שבגללה אני ממשיך לעצב את חיי בגאוגרפיה הספציפית הזאת.

 

[neophile]

למה אתה מתכוון

בבחירה שלך בסמלים מקומיים? אתה יכול להביא דוגמה? בסופו של דבר , כל אחד בוחר את המיתולוגיה שלו בהתאם להעדפותיו ,ניתן להתאים אותה לאקלים המקומי אבל זה לא תמיד עובד . אני נוטה לראות פאגאניזם כהגדרה שמאפשרת לי לאמץ לעצמי כל דרך פולחן ומיתוסים שמתאימים לי ללא חוקים מלבד אלה שאני קובע בעצמי ולעצמי. אני עדיין מחפש את מה שמתאים לי .

 

[רובין עוטה המגבת]

הסמלים המקומיים שאני עובד איתם הם

סמלים במובן הרחב ביותר של המלה - חפצים או מעשים שמשמעותם חורגת מהמשמעות הצרה שלהם באותו הרגע ומתקשרת לדברים אחרים. לדוגמה, במסורות הכישוף מהאיים הבריטיים האת'מה הוא סכין דו-להבי בעל ידית שחורה, אבל המשמעות שלו חורגת מכך והוא מסמל גם את ההגיון המפריד (ובטח עוד כל מני דברים שאין לי מושג בהם). הסמלים המשמשים אותי הם בראש ובראשונה השפה העברית, התבססות על לוח השנה העברי, שימוש במיתוסים מקומיים כמדגימים את מחזורי החיים של הארץ. ישנם עוד כל מני סמלים הקשורים למבנה הטקס ולפלחן, השאובים מחיי בארץ, ממסרת ישראל ומהכנענות. ובאשר ל"חוקים" - אין כאלה. אני חלילה לא אמנע ממך לחגוג את מותו של מלך החרף בעליצות, או את חגיגות הקציר בסוף הסתו. זה רק יראה לי מגחך. לשיטתי, הכי פשוט וטבעי הוא לחוג את הטבע כפי שהוא מתבטא בארץ דה-פקטו, ולא לנסות לכופף חגים חקלאיים אירופאיים. בתוך זה, *לי אישית*, מתאים להתחבר לעוד סמלים מקומיים. נראה לי מוזר להשתמש במסגרת טקס זרה, או בשפה זרה כשעובדים בארץ, אבל אני לחלוטין מכבד את מי שמחליט לעשות זאת מתוך בחירה מֻשכלת.

 

[neophile]

למה הכוונה בפולחן מקומי?

היו הרבה כאלה והם השתנו ככל שהעמים והאימפריות השתנו. (אף כי יש קשר הדוק בין התרבויות שנבעו מהמסופוטמים האכדים,האשורים והבבלים) הלוח העברי שלנו הוא בבלי. אם הפולחן המסופוטמי בא עם פנטאון מסודר , הפולחן של עמים כעניים אחרים היה שונה כמו זה של הפלישיתים(דאגון) לדוגמא עד כמה שאנחנו יודעים .

 

[רובין עוטה המגבת]

אתה צודק. המרחב הכנעני מֻרכב מאד.

בתקופה שבה התהוותה היהדות היו כאן שבטים שמיים מקומיים, מצריים, עולים ממספוטמיה, מאסיה הקטנה ומפרס וגם את גויי הים שהגיעו כנראה מאיי יוון. גם זהות שבטי ישראל לא ברורה. ברור שהם היו חלק מהמרחב הכנעני, אולי קונפדרציה כלשהי של שבטים כנעניים. כפי הנראה רובם היו שבטים כנעניים-שמיים, אבל יש השערות אחרות - למשל, הטענה כי שבט דן מקורו בגויי הים (עליהם נמנו הפלשתים). גם מקורם של גויי הים, אגב, לא ברור. יכול להיות שגם הם היו שמים. מתוך כל זה, "מקומיות", "כנענות" או "עבריות" יכולה להתייחס בעיקר לקנה המידה של "מה שנוצר על-ידי האנשים שחיו כאן", כי הפרדות לאומיות או שבטיות, אם היו, היו נזילות מאד. אני יוצא מנקודת ההנחה שהמיתולגיות שתושבי הארץ ספרו לעצמם הן המתאימות ביותר לאפיה של הארץ. בהקשר של הפלחן - אני רואה את כל המזרח הקדום (בעיקר את אזור הסהר הפורה, חוף הים התיכון ממצרים עד יוון, איי יוון וקפריסין) כמקור ללימוד על פלחן הרלוונטי לארץ, תוך בדיקה והתאמה. מעבר לכך, גם התנ"ך והמיסטיקה היהודית הקדומה הם מקורות חשובים. חשוב לי להבהיר - הפלחן שלי הוא אישי ואינו מתיימר להיות פלחן כנעני קומיי או פלחן עברי קוממי. הבחירה לשאוב ממקורות אלה היא בחירה שלי כנאו-פאגאן-עברי-יהודי המעֻניָּן לעצב פלחן המתאים באפן מקסימלי למקום בו אני חי. לוח השנה מקורו אמנם בבבל, אבל יש התייחסות אליו בהקשר של א"י מן התנ"ך, דרך התלמוד ועד העת החדשה. להבנתי, זהו לוח השנה הנוח ביותר להתייחסות למחזורי הטבע בארץ (בטוח נוח ושמיש יותר בימינו מלוחות כנעניים שקדמו לו).

 

[neophile]

לוחות שנה כנעניים?

אילו לוחות שנה כנעניים שקדמו לבבלי ידועים לך? ישנן הקבלות רבות אם לא זהות מוחלטת בין בעל למאראדוק .

 

[רובין עוטה המגבת]

לוח גזר הוא לוח שמי-מערבי

המתאר את חדשי השנה החקלאית. מעבר לכך, יש אזכורים בתנ"ך ובתלמוד על שמות קדומים לדשים שלפני יבוא הלוח הבבלי, כמו "ירח בול" ו"ירח זיו". התלמוד, במסכת ראש השנה כמדומני, מפרש אותם אטיולוגית. אני לא יודע מה הקשר בין מה שכתבתי לבין הקשרים בין בעל למרדוך. בכל מקום, הם *לא* אותו האל ואין זהות מֻחלטת ביניהם. יש הקבלות (מאבקים תיאומכיים דומים כנגד המים הפרימורדליים), אבל הקפיצה מכאן ועד לזהות ביניהם היא מֻגזמת, להבנתי.