מקומיות מול גנאולוגיה

[neophile]

הכוונה לזהות בינהם מבחינה נאו-פגנית

אתה צודק שזה לא נכון לזהות בינהם מבחינה אקדמית. זאת שאלה שכל נאו-פאגאן צריך לשאול את עצמו, כמה מהדעה האקדמית בלבד הוא מקבל לתוך האמונה שלו... הרבה פעמים ואני אומר זאת מנסיון אישי כמובן, הלב יכול לראות דברים בצורה שונה מהראש.

 

[רובין עוטה המגבת]

אני משתדל להתייחס למחקר האקדמי

כשאני משוחח על אלים עם אחרים. כל מה שמעבר לכך הוא מערכרות היחסים הפרטיות שלי עמם, ובודאי שלא נוגע לשאר העולם. המישור היחיד שבו אפשר לדבר, לדעתי, הוא המישור בר-ההוכחה, ותהא זו הוכחה ספרותית מתוך המיתולוגיה, הוכחה ארכאולוגית או כל הוכחה אחרת. מעבר לכך, אני משתדל לתת לכל אל או אלה את הכבוד הראוי, מה שאומר מבחינתי להשתדל ללמוד את העובדות האקדמיות ביחד עם החוויה הבלתי-אמצעית שלי מהם. מעבר לכך, אני משתדל לא לערבב ביניהם - גם כי זה עניין של כבוד, וגם כדי לזכך את הספציפיות שבכל אל, כי אלהים - כמו שאומרים - נמצא בפרטים הקטנים.

 

[Dia Leoghann]

......

כמו שכתבתי קודם, מבחנתי, מעל הכל מרחף המרחב הגיאוגרפי שכולל בתוכו את האקלים, החקלאות, האקולוגיה המקומית וכל זה. למעשה המרחב הגיאוגרפי מבחינתי קובע את המסגרות של הפולחן, כלומר מתי חוגגים את הקציר, מתי חוגגים את הזריעה, מתי חוגגים חגים ומועדים שאינם דווקא חקלאיים וכו' וכו'. אני מסכים איתך שאפשר לחגוג חגים של תרבויות שונות (למשל חגים דרואידים) בארץ ישראל, אבל יש להחליט אם אנחנו רוצים להתאים את התאריך של החגים או את תוכן החגים למקום בו אנו חיים. ב רגע שבחרת לך מסגרת אתה גם מתאים לה את הסמלים שנראים לך נכונים עבורה - כמובן שזה עיניין של בחירה. אם בחרתי לחגוג חגים קלטים, אני אשתדל להשתמש בסמלים וליטורגיקה קלטית (אם כי זה יהיה מאוד מאוד קשה, עד בלתי אפשרי - מנסיון). סביר להניח שאם הייתי חי באמריקה (אני מתאר לעצמי שאתה מתכוון לארה"ב) הייתי משלב בפולחן שלי גם מוטיבים אינדיאניים מקומיים וגם מוטיבים של הארץ ממנה הגיעו הוריי (בכל זאת ארה"ב היא ארץ מהגרים). "אני יודע שהבחירה שלי בסמלים המקומיים היא לא רק פועל יוצא מתוך הגאוגרפיה. זאת בחירה של שייכות ללאום ושל זהות, שהיא גם הסיבה שבגללה אני ממשיך לעצב את חיי בגאוגרפיה הספציפית הזאת." אני מסכים איתך בעיניין הזה, אבל השאלה היא מה תעשה אם תצטרך להתגורר במשך שנה בבריטניה למשל. האם תמשיך לחגוג שם את החגים של ארץ-ישראל-כנען או שתעבור לחגוג את החגים המקומיים? האם בביתך הפרטי שם תעבוד עם אלים מקומיים או שתפנה לאלים של כנען?

 

[רובין עוטה המגבת]

התייחסתלדברים הפוך ממה שהתכוונתי

אני מסכים שהגאוגרפיה היא המישור הראשון שיש להתייחס אליו. אני לא מסכים שהיא קובעת את המסגרת. למשל, אם אני חי בישראל אז אני חוגג את בציר הענבים בט"ו באב. אבל, אני יכול לחגוג אותו בצורה עברית (לחולל בכרמים בלבוש לבן) או בצורות אחרות (Bacchanalia יוונית, או אפילו סתם מסיבת גבינות ויין יאפית). המהות הגיאוגרפית נשמרת, אבל יש דרכים רבות לחגוג אותה. למה להשתמש דווקא באלמנטים מקומיים? התשובה שלי היא כפולה: א) הסמלים המקומיים מתארים באפן הטוב ביותר את אפיה של הארץ ו-ב) יש אלמנט של זהות בכך. לשאלתך - אם אאלץ לחיות בבריטניה לשנה אני מאמין שאחגוג באותה השנה את הטבע כפי שהוא מתבטא שם. יכול להיות אפילו שאעבוד עם אלים מקומיים, למרות שאני לא בטוח שאשקיע בכך לתקופה קצרה כל-כך. למרות זאת, אני מאמין שאאמץ כמה סמלים שמגדירים היטב את אפי הארץ בבריטניה למשך שהותי שם. מצד שני, אני מאמין שלא אנטוש את האלים המקומיים שכבר יש לי קשר אתם, בודאי לא את אלה שמשמעותם חורגת מהמשמעות האקלימית. יהוה, למשל, ישאר אל-השבט הלאומי שלי, גם בניכר. אני בטוח גם, למשל, שאמשיך לעבוד בעברית - כי האוריינטציה הלאומית או ה"זהותית" שלי לא השתנתה. ואני מאמין גם שאשתדל לחזור לגור בישראל, כי אני מרגיש קשור בעבותות לגיאוגרפיה הספציפית הזאת.

 

[neophile]

אקלים

"אקלים" זה מושג דיי רחב , לכדור הארץ כולו יש אקלים מסויים ששונה מהאקלים של מאדים . אתם לא חושבים שיש אלים ואלות שהם "רלוונטים" לכדור הארץ כולו בלי קשר לאקלים המקומי?

 

[Dia Leoghann]

אבל כתבתי בדיוק

אבל כתבתי בדיוק אותו דבר כמו מה שאתה כתבת!!! אז מה הפוך כאן?

 

[רובין עוטה המגבת]

אין צֹרך להתעצבן!

יכול להיות שלא הבנתי אותך כשורה, אבל אנסה להסביר שוב למה אני חושב שכתבת את ההיפך ממה שהתכוונתי אליו. אתה כתבת: "אני מסכים איתך שאפשר לחגוג חגים של תרבויות שונות (למשל חגים דרואידים) בארץ ישראל, אבל יש להחליט אם אנחנו רוצים להתאים את התאריך של החגים או את תוכן החגים למקום בו אנו חיים." אם נפשט את זה, אתה טוען שאפשר לקחת תכן זר (חגים דרואידים) ולהתאים אותו למסגרת המקומית. מה שאני טענתי הוא שהתכן חייב להשאר מקומי, אבל המסגרת יכולה להיות זרה (אם כי לא כך אני נוהג). הבנתי נכון את מה שכתבת?

 

[דנה לוציה]

אמונתי ניזונה מהאדמה

איזה נושא נפלא וקרוב לליבי! פעם ראשונה שאני כותבת כאן, כי אני מתמודדת כל הזמן עם הנושא. נולדתי באירופה, אבל גדלתי מילדות בארץ, והחיבור הרגשי שלי הוא לאדמה, לנופים ולעונות שכאן. זהו חיבור מהלב והקרביים, ואין לו כלום עת תורשה תרבותית. כשהתחלתי לעסוק בפאגניזם וללמוד את הנושא, התחברתי בעיקר לוויקה אבל היה לי קשה מאד עם החגים: כל כך ברור היה שהם נטועים בטבע והחקלאות הצפון אירופית. גם הפריע לי השמוש באנגלית בטקסים. אני מאז עסוקה בלהתאים את התוכן של החגים לעונות השנה שלנו, למיתוסים של האלים המקומיים. גם האלות שאני עובדת איתם הן מאיזור הסהר הפורה, בעיקר כנען ומסופוטמיה. לגבי יהוה יש לי קושי עצום, ואינני מסוגלת לחשוב אפילו לעבוד איתו, אבל זה כבר קשור ליהדות, פטריארכליות ואלים נוקמים ונוטרים של אש ותמרות עשן. דנה

 

[Polar Aurora]

שאלה לי אליך

הרבה בפורום הזה טוענים שיהוה הוא אל אחזרי ונקמן. עד כמה שידוע לי, התחונות האלה מיוחסות גם לאלים פגאניים רבים. סיפור המבול, למשל, מופיע בהרבה מיתולוגיות כעונש של האלים, או פשוט התאכזרות בלתי מנומקת (כמו המיתוס הבבלי, שם לא מופיע נימוק להורדת המבול). לפי מה שאני רואה, יהוה הוא לא יוצא מהכלל באחזריותו, ויש אף גרועים ממנו. אז למה בכל זאת מבדילים אותו?

 

[Polar Aurora]

*מבדילים אותו מהבחינה הזאת

 

[neophile]

אל פרסונלי

בדרך כלל מתייחסים ליהוה כאל אכזרי ונקמן במסגרת ההתייחסות אליו כאל פרסונלי,בתור דוגמאות לפרסונליות שלו. הנושא מורכב מפני שביהדות יש נסיון לאזן בין תפיסת אל פרסונלית כמו שנהוג בתרבויות הפאגאניות, לבין תפיסה של אל מופשט . היהדות אכן שאבה הרבה מהמיתולוגיה המסופוטמית אבל , אל תשכחי שמשה היה נסיך מצרי .

 

[Polar Aurora]

ובכל זאת

באחזריות של יהוה משתמשים הרבה על גבי הפורום ע"מ לגנות אותו, כשאת אחזריותם של אלים פגאניים מבינים ומסיקים ממנה תובנות. השאלה שלי הייתה למה "מפלים" אותו כך.

 

[Polar Aurora]

*אכזריות, לא אחזריות

 

[אפרודיטה גדולה]

דעתי.

אני לא חושבת שאנחנו עוסקים, בפורום הזה, או באופן כללי בשיפוט מוסרי או "חלוקת ציונים" לאלים. אבל, נכון לומר שרובנו גיבשנו את תפיסות המוסר שלנו לפני, או במקביל, לגיבוש התפיסה הדתית שלנו. רוב הפגאנים קיבלו החלטה מודעת ומבוססת על מניעים מסוימים כשגיבשנו לנו פנתיאון מסוים. ועל כן אני מניחה שאין להתפלא שנוצר פחות חיבור לאלים נוקמים ונוטרים – אני לא מדמיינת את עצמי עובדת את ארס לצורך העניין. כמובן שזו לא הבעיה היחידה, בשבילי לפחות.

 

[רובין עוטה המגבת]

התנ"ך מֻרכב מטקסטים רבים

אבל גם בטקסטים שמנסים להציג את יהוה כאל אוניברסלי (מקור P בעיקר, אבל גם מקור E במידת מה) הוא מוצג כאל קנאי ונוקם. לראיה: "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת–וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא–פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים–לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי." (שמות, כ', 2-5. טקסט ממקור P, אם אינני טועה). בכל מקרה, גם כאל אוניברסלי וגם כאל פרטי-שבטי-פרסונלי, אני מרגיש שאין טעם לשלול אותו על הסף - גם לו (ואולי במיוחד לו) יש מה ללמד אותנו. לעניין ה"מצריות" של משה - זה לא ברור. יש הטוענים שהוא נסיך מצרי, יש הטוענים שהוא יהודאי או תושב הנגב (מפרובינציה מצרית בכנען) ויש הטוענים שהוא סתם מיתוס חסר ביסוס. קשה מאד לדעת, גם בעקבות עריכת הפרטים אודותיו כדי שיתאימו לאג'נדה של הטקסט. סבה נוספת שמקשה בכלל על דליית פרטים ביוגרפיים של גיבורי התנ"ך היא שהתנ"ך (ואולי הזכרון האנושי הקולקטיבי בכלל) זוכר מיתוסים וגיבורים, לא היסטוריה ואנשים. הפרטים הספציפיים של האדם מפנים את מקומם למאפיינים ארכיטיפיים של גיבור, וההיסטוריה נוצקת לתוך תבנית של סיפור הרואי - ומה שלא מתאים לתנית פשוט נשפך החוצה.

 

[neophile]

תורה משובשבת

לומר את האמת אני לא רואה איך ניתן לעבוד את יהוה במסגרת פאגאנית. "יהוה" "אלוהים" "שדי" הם שמות האל ,למרות שגם "אל" הוא שם. כל השמות האלה הם חלק מהקבלה . לדעתי לא ניתן להתייחס לשם "יהוה" בלי להתייחס לשאר השמות , זה נראה לי שיבוש של התורה. תורה משובשת מובילה למאגיה משובשת.

 

[neophile]

אני כן רואה אפשרות

לקחת את המסגרת הכללית ולהכניס לתוכה במקום שמות האל, שמות של אלים פאגאנים ,כמו שנעשה בקבלה ההרמטית.

 

[רובין עוטה המגבת]

בטח שאפשר! זה עניין של ראבאק...

כדאי להפריד ולהתייחס לכל עניין לגופו. הקבלה היא תורה שרב התפתחותה קרתה מימי הביניים והלאה (למרות שהיא מבוססת על ספרות ההיכלות הקדומה יותר). השמות שנקבת מופיעים כבר בתנ"ך, שהוא קדום לקבלה בהרבה. לכן, לדעתי, שווה להתייחס לשמות האלה בלי שום קשר לקבלה. ולעניין השמות - האיחוד בין "אלהים", "אל עליון", "יהוה" וכיו"ב הוא כפי הנראה איחוד מאוחר. התנ"ך, כפי שהסברתי, מֻרכב ממספר מקורות שונים, המשתמשים בשמות שונים. למשל, מקור J משתמש בשם "יהוה", בעוד מקור E משתמש בשם "אלהים". צריך להבין, שלכל מקור כזה יש אג'נדה פוליטית ותיאולוגית, וגם האיחוד בין השמות קרה במעין מהפכה תיאולוגית הנעוצה גם בסִבות פוליטיות. בתקופה שבה השמות היו נפרדים, עבדו את יהוה בקונטקסט פגני. יש לכך עדויות במקרא, וגם בכתֹבת שנמצאה בכֻנתילת עג'רוד ובה נכתב "ליהוה שומרון ואשרתו" מה משעיד על פלחן פגני משותף של יהוה עם אשרה. "אל עליון", כינוי נוסף לאלהים, זוהה כנראה עם אל אבי האלים הכנעני. גם מלכיצדק המֻזכר בספר בראשית, שהיה כהן פגני, עבד אותו. גם המקורות של הכינויים שונים- "יהוה" כנראה היה במקור אל אדומי, בעוד "אלהים" או "אל עליון" הוא כנראה ממקור כנעני-סורי.

 

[Polar Aurora]

לדעתי

האדמה של ישראל זוכרת את כל אותם אנשים שהלכו עליה, שחגגו את החגים שלה, את כל מי שמת למענה ובגללה. היא מחזיקה את עצמותיהם, ספוגה בחרא שלהם אם תרצו. אני ניזונה מהאדמה הזאת, אותה השמש מחממת אותי ואותה. אני יכולה בקלות לדמיין את כל האנשים שדרכו עליה לפני. וזה פשוט כל כך נכון יותר מבחינתי, להקשיב למה שהאדמה הזאת זוחרת ולזרום עם זה במקום להביא דברים מבחוץ. מצד שני, חצי מהחיים שלי חייתי ברוסיה. אז ספגתי את השמש ההיא והתפלשתי בבוץ ההוא, ואלה נשארו בתוכי והבאתי אותם אתי לכאן. אין לי פולחן מסודר, אבל בתחושות שלי ובתפילות הקטנות שלי אני יוצאת מתוך מה שיש לי, מתוך מה שמחזיק את המשקל שלי כאן ועכשיו - האדמה של ישראל וכל מה שבא ביחד איתה (חגים, סמלים וכו' - מה שידוע לי ומה שאני מרגישה), וגם מתוך מה שהיה לי, מה שבנה אותי, מה שגדלתי בתוכו. זה כמו לשתות מכוס אחת עם מישהו, ואז לעבור לשתות מכוס אחרת עם מישהו אחר, כשכבר נכנסו לתוך הגוף שלי החיידקים של המישהו הראשון (סליחה על ההשוואה הצולעת).