מקרה ג'סר-זרקא

ש מים

New member
מקרה ג'סר-זרקא

מצ"ב כתבה (לעניות דעתי, לא מדוייקת ולא אובייקטיבית) בנושא מורכב (מאוד!) זה, הנמצא בימים אלה בתחילתו של רעש תקשורתי גדול.
במלוא הצניעות, אני סבור שאני אחד המומחים הגדולים לנושא (ובעיקר לפתרון התסבוכת), אבל מטעמים שונים לא אוכל לפרט בשלב זה. במידה והנושא יעורר עניין ודיון בפורום, אשמח לתרום מידיעותי והבנתי, במגבלות שגזרתי על עצמי.
תהנו.
 
אשמח להרחבה

ובינתיים, שתי אמירות של מתכננת המחוז שמטרידות בעיניי מתוך הכתבה:

"ליאת פלד, מתכננת מחוז חיפה, הוסיפה לדבריה, ואמרה כי לא ניתן להפעיל את האפשרות של פינוי-בינוי על ג'סר א-זרקא, שכן ערך הקרקעות שם נמוך. כמו כן הסבירה, שבנייה לגובה גם היא אינה אפשרית כיוון שמדובר באזור כפרי ופסטורלי, בחוף הכרמל, וכפי שמקפידים לא לבנות לגובה ביישובים אחרים על החוף, כך יש להקפיד גם בג'סר."

בעיניי, ביישוב עם גודל אוכלוסייה כמו בג'יסר א-זרקא, חייבת להיות בנייה לגובה. כמו שיש בנייה לגובה בנתניה, בגבעת אולגה או בקריית ים - קל וחומר בג'סר א-זרקא שאין לו עתודות קרקע. אני לא מצפה שיבנו שם 20 קומות, אבל בנייה של 8-6 קומות חייבת להיות שם במוקדם או במאוחר. מאכזב אותי שמתכננת שאמורה לחשוב 20 שנה קדימה שוללת לחלוטין אופציה כזו. בכך היא גם מספקת נימוקים מצויינים לתושבי דליית אל-כרמל ועוספיה (ויישובים אחרים) מדוע להמשיך ולנגוס בכרמל הירוק ולא לבנות גם כן לגובה...

הבנייה החדשה צריכה לדעתי להיות כחלק מבינוי-פינוי ביישוב הקיים, כלומר - העתקת כביש החוף מזרחה, בשטח שבין הכביש החדש ליישוב, בנייה בגובה 8-6 קומות (ובשום פנים ואופן לא לאפשר בנייה צמודת קרקע נוספת), וליצור תמריצים כלכליים לפינוי מתחמים ביישוב הקיים, כדי להוסיף שטחי ציבור (הן גנים ציבוריים והן שטחים למבני ציבור) וכדי לבנות לגובה בתוך היישוב הקיים גם כן. באופן כזה, ניתן יהיה לצמצם את היקפי הפקעת הקרקע מבית חנניה, ובשאיפה גם ליצור רצועת שצ"פ משמעותית לאורך מנהרת אמת המים לקיסריה - פנינה תיירותית שהיום מוזנחת לחלוטין בגלל שהיא כלואה בין בתי היישוב ובגלל שחלק מהתושבים משליכים אשפה לפירי הניקבה.
 

luckydude

Active member
אתה בכיוון הנכון.

צריך להזיז שם את הכביש וגם לבצע בנייה לגובה. מכיוון שהשטח ממזרח לכפר הינו מישורי, בנייה לגובה לא תבלוט יתר על המידה אם הבנייה לא תהיה גבוהה משמעותית מגגות הבתים שנמצאים היום על הגבעה.
 

ש מים

New member
תשובה

ראשית, הקדמה קטנה: ליאת בחורה חכמה, חיובית, טובה, חריפה וחזקה. ומכירה היטב את המגזר הערבי.
אני לא יודע אם היא צוטטתה נכון או שדבריה עוותו, ואני מסכים עם חלק ממסקנותיה (שכרגע, בטווח המיידי, יש בעיה עם בניה רוויה בג'סר. אבל...
1. ממ"י מקדמת תכנית חדשה במערב ג'סר, עם צפיפות דיור נטו ממוצעת של 6 יח"ד לדונם, וליאת תומכת!
2. בג'סר מתחם מגורים, שכרגע נמצא בתכנון מפורט, עם צפיפות מאושרת של 8 יח"ד לד' נטו. המועצה מנסה להפחית ל- 7, וליאת (יחד עם יוסף משלב, הממונה על המחוז) נלחמת על 8.
3. כיום - כפי שניתן להבין מראשית דברי - קיימת בכל מקום, אך במיוחד במגזר הערבי ועוד יותר מכך בג'סר - בעיה של אפשרות מימוש בניה רוויה מאוד (ואני מדבר על בניה קבלנית בעיקר) למגורים. הסיבות מאוד טריוויאליות: קשיים בהשגת מימון בנקאי לבניה כזו. בניה רוויה היא בניה יקרה (ובעיקר התחזוקה השוטפת - מעליות, אחזקה וכו'). גם עלות הבניה יקרה הרבה יותר - מעליות, חניה תת"ק ועוד). מה שמביא את מחיר המוצר הסופי להיות הרחק מעל ליכולתם הכלכלית של רוב הדיירים הפוטנציאליים.
4. בג'סר ספציפית (ברוב המגזר הערבי הנושא כבר די "מאחור", אך ג'סר "תקועה בעבר" גם בנושא זה) יש קושי באיכלוס של חמולות מעורבות באותו בניין/מתחם.

לאור כל זה - יש אמת בדברי ליאת, אך הדרך/הלוגיקה מוטעית.
 

ש מים

New member
חם מהתנור


כמו שכתבתי, הנושא לוהט ובימים אלה מצוי בעיצומם של דיונים. בחלק חשוב מהדיונים אני משתתף, ויכול להעלות רעיונות שמועלים כאן בפורום.
אז להלן מספר חדשות מדיון שהתקיים היום:
1. לגבי הרעיון של עמית, בדבר פינוי-בינוי: לצערי, למרות שאהבתי, הוא לא בר-מימוש בשל מורכבות קניינית. הרעיון ניתן לביצוע רק במידה ומדובר בבעלות אחת בקרקע. במקרה זה מדובר בבעלויות פרטיות ובעלות מדינה. לצערי ממ"י/המדינה לא מוכנה/לא "יודעת" לספק את הסחורה.
2. רעיון שהועלה (ואני מסכים איתו מאוד) הוא תגבור זכויות בתכניות מאושרות. הבעיה כאן - כמו בכל פרוייקט של "תגבור זכויות" במתחם עירוני בנוי בצפיפות - היא נושא התשתיות ושטחי הציבור. לכן ניתן לבצע רק במסגרת תכנון כולל לישוב (מה שקורה בימים אלה). אני מקווה שהרעיון יועלה (אם לא ע"י אחרים, אז אני אנסה להעלותו).
 
חבל שהדיון הפך לדיון פוליטי-כאשר הוא תכנוני

מובהק

לא אכנס כאן לפוליטיקה ויש לי הרבה מה לאמור בנידון.
הנושא חייב להיות נדון בועדות התכנון ואין לכנסת "מה לחפש שם".

הכפר ג'אסאר אל זרקא הוא כפר צפוף ביותר ללא עתודות קרקע. תוספת הקרקע מגיעה לו על פי כל דין והקרקע הזמינה היחידה היא קרקעות מנהל בחקירת בית חנניה.
יחד עם זאת הבניה באזור החדש חייבת להיות בניה רוויה ( 6 עד 10 קומות) על מנת לספק את דרישות הרחבת הישוב ויצירת רזרבה תכנונית.
 

ש מים

New member
מסכים איתך בכל, למעט המסקנה

"בגדול" אני מסכים איתך. הבעיה היא בפיתרון, והבעיה העוד יותר גדולה היא איכלוס הכיסאות של קובעי המדיניות.
אנסה "על קצה המזלג", תשובה לך וגם לעמית, שביקש.

העובדות:
ג'סר הנו ישוב מצוקה, מכל הבחינות שרק ניתן להעלות על הדעת - חברתית, כלכלית, תכנונית, תרבותית. למעשה, אם אנסה להגדיר בקצרה: הישוב הינו "גטו של מצוקה", בכל המובנים.
תכנית האב שהסתיימה לפני כשנה, הראתה שלטווח של שנת היעד 2035 בג'סר יהיה מחסור בקרקע לכל השימושים (התכנית לא התייחסה לתעסוקה, אבל זו סוגייה שכבר תמ"א 35 נתנה כלים והנחיות לפתרון).
המחסור האקוטי ביותר הנו למבני ומוסדות ציבור.
רוב האוכלוסיה החזקה בורחת מהישוב, אם היא רק יכולה.
רוב תושבי ג'סר מודעים לערכיות המיקום (סביבתית וגאוגרפית), אבל גם מודעים למצוקות ("חוזקות וחולשות").
המצוקה לא מתחשבת בגבולות מוניציפאליים, שטחי שיפוט, קווים כחולים, דת ותרבות וגם מכשולים פיזיים לא ממש עוצרים אותה.

הפתרון הנדרש:
זיהוי החולשות והפחתתן/הסרתן. וקונקרטית: יש להוסיף שטחי ציבור (שצ"פים), יש להוסיף מבני ציבור (וברמה המיידית - בתי ספר), יש לתקן ולשפר תשתיות, יש לרווח את צפיפות הדיור הנתפסת ויש לחזק/להשתמש בחוזקות - הן לצורך העלאת הדימוי הפנימי והחיצוני של הכפר, והן למטרות כלכליות - פנימיות וכלליות/ארציות.

מה נדרש?
אין ברירה - תוספת קרקע.

עד כאן כולם מסכימים. ואין בעיה. איפה מתחילה הבעיה? כאשר נצמדים לחשיבה המיושנת, הסטנדרטית, המקובעת והעצלנית.
העיניין שעדיין קיימת אופציה אחרת. אופציה זו הועלתה, ע"י עבדכם הנאמן, בפני מספר "מקבלי החלטות" וטוטאה אל מתחת לשטיח, למרות תמיכה רבה מאנשי מקצוע מן המעלה הבכירה ביותר במדינה.
מה האופציה? את זה לא אוכל כרגע להעלות כאן...
 

ש מים

New member
בעצם את זה אני יכול: לא רק ליהודים...

הפתרון הנכון, תכנונית ומוסרית, הנו הקמת ישוב חדש, שייעוד לתושבי ג'סר (לאותה כמות אוכלוסיה שאי-אפשר להכיל בגבולות הקיימים).
בדיוק מה שקורה ממש עכשיו במעגן-מיכאל השכנה!

איפה לשכֶּן? התשובה בידי. ואת זה לא אוכל לפרסם כאן עכשיו.
 
איזה יישוב חדש במעגן מיכאל?

התרשמתי שהרחבת הקיבוץ נעשתה ע"י ייבוש חלק מבריכות הדגים ובניית הרחבה צמודת-דופן ליישוב הקיים. אני מניח שאינך מתכוון לזה...

לגבי הקמת יישוב חדש לתושבי ג'יסר, אני מניח שכוונתך היא להקים יישוב זה על אדמות מדינה, ומן הסתם לא כאלה המעובדות ע"י יישובים אחרים.
מן הסתם אינני יודע על מה חשבת, אבל לא ברור לי למה זה עדיף על פני הרחבת היישוב הקיים ופיצוי לתושבי בית חנניה, בוודאי בהנחה שיישוב חדש ישמור על קשר הדוק עם ג'סר הקיימת, וצריך להיות לא רחוק מהיישוב הקיים.
 

ש מים

New member
מעגן מיכאל הגיע לגבול הקיבולת

לפי תמ"א 35 (כמו עוד כמה קיבוצים).
לא מאפשרים להם הרחבה מעבר לגבולות התמ"א ולתושבים נאמר "למצוא לעצמם חלופות דיור בישובים אחרים".

לגבי ג'סר, יש אין סוף סיבות למה לא להרחיב מזרחה. את העיריות שבהן אני מתפלא שאינך יודע (ערכיות נופית מהגבוהות בארץ, לאורך ציר החוף, שהינו "חלון הראווה של מדינת ישראל", מבחינה תיירותית ונופית, וכמובן בעיית הקרקע - נדרשות עלויות אדירות בשל הצורך בביסוס לבניה באדמת הכברה. לא סתם כביש החוף נסלל במקום שניסלל, מול ג'סר, על רכס הכורכר...).

לגבי "פיצוי לבית-חנניה", מעבר להיבט הכלכלי של החלופה, האם שקלת את היבט המשכות התהליך המשפטי??

ומעבר להכל - כמו שכתב דן רוזנצוויג - בוא נשאר בהיבט התכנוני: מה המשמעות של כל תכניות המתאר הארציות, אם "ישוב שהגיע למיצוי עתודות הקרקע" מתפשט כמו סכר פרוץ, אל מעבר לגבולות התכנון?? ואם לג'סר מותר, אז למה לנתניה, להרצליה ולרמת השרון לכפר-סבא אסור?
 
כמה התייחסויות

לגבי הערכיות הנופית - באזור ג'סר, הערך הנופי הגבוה עבור האדם הממוצע העובר באזור, הוא הנוף לכרמל ולא לים המוסתר ע"י ג'סר. הנוף לכרמל יישמר גם אם כביש החוף יוסט מזרחה ,וכך גם הנוף מהכרמל לים.

מבחינה תיירותית, הרחבה מזרחה תאפשר לפי הצעתי לשחרר שטחים לאורך אמת המים ואולי גם לאורך דופן מחצבות הכורכר, ובכך ליצור עוגן תיירותי לעומת המצב הקיים כיום בג'סר.

בעית הקרקע - אני מודה שאינני בקיא בנושא זה, אך אם הצליחו לבנות יישובים גם באדמות מסוג זה, כנראה שהבעיה ניתנת לפתרון.

הליכים משפטיים - אני מניח שאם יוצע לתושבים פיצוי הוגן + צמצום היקפי ההפקעה, ניתן יהיה לקצר הליכים אלו. ככלל, אני נגד משפטיזציה של התכנון בישראל.

בהיבט התכנוני, אני סבור שג'סר היא מקרה מיוחד שניתן להחריג מהתמ"א, גם בשל מוצאם הזר של תושבי ג'סר שלא ייטמעו בקלות ביישובים ערביים אחרים. אני רוצה להימנע ככל הניתן מהקמת יישובים חדשים כפתרון לבעיות חברתיות מסוג זה, בוודאי לא במחוז חיפה.

מעבר לכך, דעתי העקרונית לגבי יישובים עירוניים, היא שעם מיצוי עתודות הקרקע, יש לאפשר המשך פיתוח במסגרת של פינוי-בינוי, (ללא תוספת קרקע נוספת), תוך הבטחת תשתיות מתאימות. במקרה המיוחד של ג'סר, ולאור צפיפות הבנייה הנוכחית, פינוי-בינוי לבדו לא יעבוד והפתרון שהצעתי משלב הוספת שטחים ופינוי-בינוי, מתוך כוונה שזה יפתור את בעיות הדיור במקום לעשרות השנים הבאות.
 

ש מים

New member
ההסטה מזרחה היא טיאטוא הבעיה מתחת לשטיח

כ- 300 ד', שיתנו פתרון זמני לטווח של כ-5 שנים מסיום הליך התכנון.
מעבר לכך, לנקודות שהעלית:
1. הבניה לא תשחרר שום שטח לאורך האמה (בתחום ג'סר הכל כבר בנוי ו/או הרוס).
2. תוסיף את ה-"פיצוי ההוגן" לעלויות הביצוע המיוחדות (ביצה, ניקוז, הסטת כביש 2) ותקבל סכום שיאפשר לך לבנות ג'סר-2, ברמה סופר-איכותית, עם פתרון אמיתי ובר קיימא (אגב, למה אתה חושב שכסף קונה הכל? משום שתושבי בית חנניה נמנים על "הזן שאוהב כסף"?).
3. כבר היום תושבים מג'סר "נטמעים" בישובים ערביים אחרים (בקה אל גרבייה למשל). האמירה "לא נטמעים" הינה סטיגמה נוחה לשימוש לאלה שלא הכי מחוברים לשטח (ומבחינה זו, מעמדם של תושבי ג'סר אינו שונה ממעמדם החברתי של כל אזרח אחר, הרוצה לבנות את ביתו בישוב ערבי שאני ישוב הולדתו, ולעיתים גם לא שכונת הולדתו).
4. פינוי-בינוי (כמובן במימון ממשלתי כבד) הינו פיתרון שראוי לבחון לדעתי.

אגב, הרעיון של "ג'סר-2" הינו רעיון שהועלה, לפני כ- 5-6 שנים אם אני לא טועה, ע"י אישיות מרכזית ביותר בישוב (שלא אוכל להעלות כאן את שמה).
 

ש מים

New member
מעט מספרים...

אם אני זוכר נכון, עלויות הסטת הכביש נאמדות כרגע בכ-700 מליון ש"ח. כרגיל במחוזותינו, לרוב העלות הסופית גבוהה בהרבה מהאומדן הראשוני.
ועוד לא חישבו את עלויות ביסוס הקרקע לצורך הבניה הנדרשת, בשטח שאמור להתווסף.
 

darkshadow1

New member
אין שום היגיון בהסטת הכביש.

ברבע מהעלות אפשר לבנות שניים-שלושה גשרים רחבים שיאפשרו מעבר נוח לצד השני של כביש 2 וכמובן לא יגרמו לכך שבעתיד הקרוב הישוב יחזור לאותה הבעיה.
 

luckydude

Active member
מבחינה גאומטרית, הזזת הכביש היא כדאית דווקא.

הבט במפה. מיכיוון שבאותו זמן גם יעשו עבודות כבדות על התוואי אז זה הזמן לבצע את זה.
 

darkshadow1

New member
איך זה הגיוני מבחינה גיאומטרית?

כדי שהכביש יהיה ישר כמו סרגל צריך להזיז אותו כ-150 מטרים בלבד לכיוון מזרח.
 
למעלה