מקרה ג'סר-זרקא

פתרון זמני?

לפי ההצעה שלי תוספת השטח ממזרח, תשמש גם לקידום בינוי-פינוי, תהליך שיאפשר הקצאת שטחים נוספים למגורים בתחום הכפר עצמו.

אותו בינוי-פינוי הוא שיאפשר, בתכנון נכון, ואם תושג הסכמת התושבים, לשחרר לאורך זמן שטחים לאורך אמת המים. כיוון שהאמה נמצאת במקטע זה במנהרה, בהחלט יש מה לראות (לפני שנתיים הלכתי במנהרה די הרבה, אבל לקראת הסוף יש חסימה שמחייבת לחזור בחזרה את כל הדרך).

במישור העקרוני, הקמת יישוב חדש, על אחת כמה וכמה יישוב ערבי, צפויה מן הסתם להיות בלב שטח פתוח, כי לא יצמידו יישוב חדש ליישוב קיים.

לאור המצב הקשה של השטחים הפתוחים בארץ, אני לא יכול לתמוך בצעד כזה, ויש גם סכנה ממשית שהקמת יישוב חדש כזה תדחה בשנים רבות מעבר לבנייה לגובה בתחום היישוב הקיים.
 

ש מים

New member
אוקי...

לא שמתי לב שהצעת "חלק מהליך פינוי בינוי". אז אני חוזר בי. חושב שיש מקום לבחון (בעיקר מן ההיבטים הכלכליים) את הצעתך. בהחלט שווה בדיקה!
ולגבי ההצעה שלי: לא, זה לא יהיה "בלב שטח פתוח". אני מדבר על סוג של הצמדה לישוב קיים.
 

darkshadow1

New member
אז למה ישוב חדש?

למה סתם לשלם כפל משכורות? עדיף כבר להרחיב את הישוב הקיים.
אם הבעיה היא ההתנהלות של עיריית ג'סר, זאת גם אחלה הזדמנות לעשות שם ניקיון יסודי.
 

ש מים

New member
אל תשב בחיבוק ידיים


עמית, אני אנסה להעלות את הרעיון בפני ליאת פלד, מתכננת מחוז חיפה, ובפני סגנה - רונן סגל, וכן הכל פורום אחר. אבל אשמח וגם אציע לך לא לשתוק, אלא לפעול גם כן ובמקביל להעלאת הרעיון על סדר היום (והימים האלה הם הזמן האחרון והנכון
). מציע לך להתחיל עם אהוד יוסטמן, במינהל התכנון.
אם תרצה/תצטרך סיוע, אני לרשותך!
 

ש מים

New member
מילה טובה


בעקבות הרעיון של עמית, הרעיון מצא חן בעיני ועשיתי כמה שיחות. התגובות היו מצויינות!
אז אני חושב שמגיע לעמית:
1. כל הכבוד!
2. קצת פירסום והכרה (בזכויות היוצרים).

אני מקווה שעמית יוכל גם להיות מתוגמל כלכלית. איכות המתכנן נמדדת לדעתי בדברים כאלה - מציאת הפתרון הנכון לבעיות מורכבות. לצערי אין רבים כאלה במחוזותינו.
 
ישוב חדש ?!

יש לפתור את הבעיה של ג'אסר אל זרקה. לפתח אותה, להוסיף מבני ציבור ובתי ספר ולא ל"הפיץ" את תושביה ברחבי הארץ. יש לקחת בחשבון את המבנה המשפחתי (שבטי) ואין לפזר ולפצל משפחות.

רעיון בתי הספר המשותפים הוא רעיון מצויין - אבל לזאת תהיה התנגדות משני הצדדים. כל צד חושש מהשנוי האפשרי שיחול בהווי בית הספר ובחינוכם של הילדים.

אני מסכים שבניה בכבול איננה פשוטה. אבל סביר להניח, שבקרבת "מצוק הכורכר" עובי הכבול אינו רב וניתן יהיה להתגבר. חשוב ורצוי לבחון את הנושא לפני ש"הופכים עולמות".
 

ש מים

New member
פיצול משפחות

למה רק לג'יסר יש "משפחות שאסור לפצל"?
יש כאלה גם במעגן מיכאל, בבנימינה, בנופית וברמת השרון.
אז בואו נגדיר שברמת השרון יכולים לבנות רק בני רמת השרון ואת נתניה נרחיב עד אין-סוף (כמובן שעל חשבון קרקעות וישובי מ.א עמק חפר וחוף השרון) רק למען ילידי נתניה. ובא לציון גואל. אין צורך בתכנון מתארי. חיסכון כספי עצום למדינה, לקבלנים, ליזמים ובכלל - מי צריך את כח הירוקים האלה, שעוצרים את הפיתוח בגלל יבחושית הביצה וקוצית הפרפר המצויה??

באשר לבתי הספר - אתה נוקט בדיוק בגישה העצלנית-מקובעת שאני נתקלתי בה: לא מנסה לבדוק באמת את התגובות, אלא יוצא מתוך ההנחות הפרטיות (הישנות והעתיקות) שלך. ככה לא עובד תכנון. ככה לא פורצים את מחסומי ה-"אי-אפשר", ככה לא פועלים יזמים. תבדוק ותחליט. תבדוק ונסה למצוא מוצא. ככה פורצים חסמים וגבולות. ככה יוצאים מקבעונות ויוצרים חדשנות.
באשר עובי הכבול בקרבת מצוק הכורכר, כבר נעשתה בדיקה (כנראה ראשונית) ע"י מע"צ/נתיבי ישראל, ומה שכתבתי מתבסס על תוצאות בדיקה זו.
 

ש מים

New member
אגב, "פיצול משפחות"

הטענה כי "במגזר הערבי אסור לפצל משפחות" היא טענה המושמעת היום רק ע"י פטרנליסטים יהודיים שלא מכירים את המגזר הערבי, או ע"י כאלה שהטענה משרתת אותם למטרות מסויימות. אין לה שום אחיזה במציאות (ואולי להיפך!).
 

jeshu

New member
ומעבר לכך, בטח, נניח שבג'סר א-זרקא גרים בני שבט מפגר שלא מסוגלים לשינויים ותקועים 200 שנה אחורה וכך נתייחס אליהם. ואז נתלונן שהם לא משתלבים והם יתלוננו...

מעבר לכך, מעניין לשמוע כמה מומים מולדים יש שם - כי אם אין כל כך, זה אומר שהם מתחתנים החוצה בלאו הכי ואם יש, כדאי לעשות להם ולכולם טובה ולהתחיל לשבור את המבנה השבטי הזה.
 
הלוואי וגישתך תצליח

אני תומך בכל ליבי באינטגרציה בין אוכלוסיות. אבל אם תהיה ראלי - גם בין אלו המוגדרים כיהודים קיימת סגרגציה איומה ונוראה. כל אחד מתביית על הנישה שלו.

לא כתבתי שאסור לפצל משפחות - ציינתי שזהו הנוהג המקובל אצל אחינו הערביים. בכלל כפי שמציעים בתי ספר משולבים - מדוע שלא יקימו שכונה או יקלטו בודדים "יוצאי זרקה" ואזרחי מדינת ישראל שאינם יהודים בכל ישוב שבתחומי מדינת ישראל ?

אני חש שהדיון מתחיל לגלוש מהנושא התכנוני לנושא הפוליטי וכאן הוא איננו המקום לעסוק בפוליטיקה.
 

ש מים

New member
לסבר את אזני חסרי הידיעה

כתבתי כבר בראשית דברי, ואני חוזר על זה שוב, כי כנראה שהדברים לא הובלטו מספיק:
לפני כ-5 שנים התקיים דיון פתוח, בו השתתפו נציגי ציבור בכירים מג'סר זרקא, לצד נציגי הישובים היהודיים השכנים וכן מתכננים ואנשי עמותות סיוע יהודיות. נערך דיון וסיעור מוחות בדבר "ג'סר לאן?". קם נציג ציבור בכיר ביותר בישוב ואמר ללא כחל וסרק, מול כל הקהל: "תנו לנו קרקע לישוב חדש ואני הראשון שעובר לשם! וכמוני עוד רבים מתושבי ג'סר!". תושבי ג'סר אינם "בני שבט מפגר"! משיחות שערכתי עם רבים ומהיכרות רבת-שנים, גם אצלי נשברו הסטיגמות ואין מילים בפי להביע את תודתי לתושבים אלה, על המהפך המחשבתי והתפיסתי שגרמו לי - הם גרמו לי להפסיק להאמין ולהתבסס על סטיגמות ודיעות מוקדמות, אלא לבוא לכל שדה תכנון כטאבולה ראסה. ואותה תופעה חזרה על עצמה בכל נושא כמעט בו נתקלתי במהלך שנות עבודתי כמתכנן במגזר הערבי (אני חושב שכבר כתבתי כאן לא אחת על התדהמה שאחזה בי ובכל צוות התכנון בעת לימודי לתואר 2, כאשר הכנו תכנית אב לרהט, ותוצאות הסקרים הצביעו שלדור הצעיר יש רצון ונכונות להתגורר בבניה רוויה וללא חלוקה חמולתית (כן, "שבירת המסגרת החמולתית"!). התכנון אכן הקשיב לתוצאות הסקר, והיום יש ברהט שכונות בנויות בבניה רוויה וללא חלוקה חמולתית!
 

jeshu

New member
שאלה על ביה"ס - כמה תלמידים יש שם? הם לא יכולים ללכת לבתי ספר של המועצה האזורית? יש מועצו7ת אזוריות שבתחומן יישובי מיעוטים ושהילדים הולכים לבי"ס של המועצה - לא הרבה, אבל יש. זה יכול אולי גם לעזור ליציאה מהגטו.
 

ש מים

New member
נקודה מעולה


ראשית, ג'סר היא ישוב עצמאי/רשות עצמאית, שלא שייכת למועצה אזורית.
שנית (והכי חשוב) - גם אני העליתי את הנקודה ו...
(הרגשתי מה הרגיש הילד שצעק "המלך ערום").
 

jeshu

New member
הסדרים אפשר למצוא ובטח אפשר לפזר חלק מהילדים במספר בתי ספר - גם לא צריך ריכוז גבוה מידי שלהם - זה יעזור להשתלב. אותי מעניין מה ההורים שלהם יחשבו על רעיון כזה.

מעבר לכך - מבני ציבור היכן שאני גר בחיפה נראים לי כמו בזבוז של שטח יקר. בונים מבנה ציבור ומעליו שמיים וציפורים...לא יכולים לבנות מבנה שקומתו התחתונה למטרת מוסד ציבורי או מסחר וקומותיו העליונות למטרת מגורים?
 

ש מים

New member
אני מסכים איתך.

כמו שכתבתי בתחילת הדברים, הבעיה של ג'סר (כמו גם של כל המדינה כמעט) היא בעיית איוש הכיסאות (או אולי - בעיית גובה: אנשים קטנים שטיפסו גבוה מדי
).
 
למעלה