מק
פיברומיאלגיה- קשרי גוף נפש

איתי ts

New member
שרון, מקסימה עם כל מילה../images/Emo8.gifהא..לא רע

זוכרת להשיג לי את המייל?!
 

ששרון

New member
הי

העברתי בקשה במייל ל"אחות של"... אחרי ששוחחנו היא לא חזרה אלי כשתחזור אעדכן אותך, עד אז נותר לנו רק לחכות ולצפות :) לא שוכחת אותך ו...מסכימה, לא מכסימה... שרון
 

ניני51

New member
כל מטפלת, לוקחת את תפקיד האלוהים

כאילו היא יודעת מה מקור המחלה. שמתי לב שזאת תופעה נשית. יותר נשים מגברים אמרו לי מה הסיבה לפיברו שלי, וגם הזהירו אותי שאם לא אעשה מה שהן אומרות, דברים נוראיים יקרו לי. רופאים גברים לא אמרו לי דברים כאלה מעולם. אנחנו צריכים להתגונן בפני מגידי עתידות אלה, ע"י שיכנוע פנימי שהם פשוט לא יודעים יותר מאיתנו. לא להאמין לכל שטות שנאמרת מפי אנשי מיקצוע. אחרת אנחנו מוסיפים לעצמינו ריגשי אשמה מיותרים, ולפעמים גם מידה מסויימת של מופרעות ממטפלים. לפעמים מטפל מצליח, חושב שהוא הסגן של אלוהים. לדעתי זאת מופרעות.
 

dorgad

New member
גוף-נפש

גם אני אוחזת בהשקפה המאחדת גוף ונפש, אך נכנסתי לכאן להגיב כדי להצביע על הקשר בין הלשון העברית לקורלטים סומטיים (משתנים גופניים). כך, למשל, חד עין, קשה עורף, פושט יש, פושט רגל, לשון חדה, יד קשה ועוד. לא שזה מועיל ללוקים בפיברו, אבל אולי מספק חומר למחשבה...
 

מיקה51

New member
לפי צורת השאלה

נראה שאת רחוקה מהנושא בכמה שנות אור האדם הפיברומיאלגי... חחחחחחחחחה
 
מיקה, זה כמו: האדם הכואב (כאב)

האדם המשופע (שפעת) או האדם הריאומטי (הסובל מריאומטיזם) האדם הפיברומיאלגי הוא זה שיש לו פיברומיאלגיה. האדם העייף כרונית סובל מ- CFS והאדם הפובי סובל מפוביה. לצערי, אני לא ממש רחוקה ולשמחתי למדתי להקל על הסימפטומים. אני מאמינה שכל אדם יכול לשנות את חייו וכיון שכבר נרשמו ניסים ברפואה הקונבנציונלית, לא הייתי סוגרת את הדלת גם כאן. אבל זה כמובן לא מחייב אף אחד...
 

ornelia

New member
שאלתך מאד מורכבת

כמה שניסית לחשוב על השאלה - קשה קשה מאד לדעתי, ושוב לדעתי האישית אולי להתפרצות המחלה יש איזה קשר נפשי כלשהו (למשל אנוכי אדם שהפנים הכל פנימה ולא ידע להוציא את הכעסים, לחצים וכו') ותמיד הכל פרץ לי בכאבים. -מסייגת דברי לאלה שפרץ אצלהם בעקבות תאונה וכו'. אך ברגע שהמחלה פורצת לדעתי היא הופכת להיות פיזית גרידא והחלק הנפשי שמתלווה אליה היא העצבות, הדיכאון ולפעמים למה דווקא אני. לא חושבת שריפוי הנפש ברגע שהמחלה קיימת ירפא את המחלה כליל, אולי יקל עליהם אך לא יעלים. אך שוב זו סתם רק דיעה של אחת שחולה כ-10 שנים בפיברו' האם לך יש הסבר? האם את גם חולה במחלה פיברו', תשישות? הרבה בריאות
 
אורנליה, קראי את ההסבר למעלה...

מעבר לזה, תאונה = טראומה = מתח, לחץ, כעס, וכדומה. את בעצם מעלה את הקושיה של מה בא קודם: הביצה או התרנגולת? האם המחלה מביאה את הקטע הנפשי, או שהיא רק נותנת לנפש מקום לבוא לידי ביטוי? בהבנה שלי, אי אפשר להפריד בין השניים (גוף ונפש). וכמו שאמר חכם ממני: נפש בריאה הגוף בריא
 
סליחה על ההתפרצות

האם השחקן ששייחק את סופרמן שאין ספק שנפשו בריאה - גופו בריא? האם אחד הפצועים הקשים ביותר של צה"ל אשר היום הוא קצין בצה"ל - גופו בריא? יש בארץ אדם מדהים , משותק כולו [גרוע מסופרמן] נפשו בריאה מאשר אצל רבים מאיתנו - האם גופו בריא? צריך להזהר אני מהאמינים הגדולים בנפש ועוצמתה ביכולת ההבראה אבל מכאן ועד לתלות כל דבר בנפש הן בקרות המחלה והן בהבראה ממנה המרחק הוא רב - זוהי גישה חד צדדית וכמו כל חד צדדיות הנה מזיקה ומסוכנת כאשר מטפלים באדם אמונה היא דבר נחמד אבל חשוב להיות עם יד על הדופק שלא להרע רק בשם האמונה היות ואמונה איננה ידיעה מענין אם כל ה"מאמינים" בנפש מסןגלים להגדיר בכלל מהי נפש? מהי רוח? מהי נשמה? כמדומני שבלי זה אי כל הטענות לגביהן הן שרלטנות
 
אוי וי גועלד

אין יותר מסוכן -נאוה- מאשר לקבוע שרירותית אכסיומות מה גם שהאכסיומות די ברור על פניו אינן נכונות מישהו נפצע , הפצע כאב וזה השפיע גם על הרגשתו מהטודעתך עולה כאילו הפצע הוא תוצאה של הרגשתו בעקבותיו - סליחה , אבל זה אפילו לא מצחיק לא להתבלבל יש קשר בין נפש לגוף ולהפך אבל מכאן ועד לקביעה החד משמעית שדוקא הנפש היא הגורם המרחק רב ומה ההגיון לעמדתך? ש >>פיברומיאלגיה זו לא מחלה אלא סינדרום << ובגלל זה הסיבה היא נפשית הבעיה היחידה היא שגם הנימוק הזה איננו עומד בתקפות הגיון ההבדל היחיד בין סינדרום למחלה הוא שבמחלה הננו יודעים לזהות את גורמיה ואילו בסינדרום - לא כול ההבדל הוא בכמות הידע הקימת ועם הזמן זה משתנה הרבה מחלות שלא ידעו פשרן [וכך היה בהתחלה לגבי כל מחלה ומחלה] התגלה פשרן עם הזמן הסתכלות **אמיתית** פנימה היא הסתכלות ללא קביעת אכסיומות כי משהתקבענו על אקסיומות ההסתכלות איננה אמיתית אלא התאמה לאשר קבענו מראש[אכסיומה] היסתכלות זו אין חובה שתעשה בעקבות מחלה זו או אחרת היא אפילו לא חובה כלל יש כאלו שעקב מחלה עושים זאת ומנצלים זאת לטובתם אבל מהודעתך שלך עולה האשמה כלפי החולים... טובה אינני חושב שתצמח מכך - גם אם היה זה נכון כמעט כל מטפל לטרנטיבי אמור להיות מודע להבדל הדק שבין האשמת המטופל לבעין הקשר ההדדי עם הנפש חשוב להקפיד על כך!
 

איתי ts

New member
נאוה- תכונות אופי לא גורמות לתחלואה

מה שכן , ניתוק בין עשייה חשיבה וכו'... לאופי יכול לגרום לבעיות רבות שכן האדם לא מתנהג לפי אופיו ואז נוצר פרדוקס!!
 
למעלה