מראה חיצוני- עד כמה משפיע

[להבה ירוקה]

מראה חיצוני- עד כמה משפיע

לאחרונה נתקלתי פעמים מספר בהתבטאות כגון: אני נראית טוב, מתחילים איתי/לא קשה לי להכיר... החיבור המיידי הזה - בין המראה ה"טוב" לבין קשר עם המין השני - אני מנסה לחשוב עליו לרגע.

עקרונית, היופי הוא בעיני המתבונן. מי שיפה בעיני X לא בטוח שתמצא חן בעיני Y.

כמו כן, יש משהו שמראה חיצוני לעולם לא ישיג - והוא הקרינה הפנימית. אם אדם שלם עם עצמו - אנשים אחרים יחושו בכך.

אפשר אולי לשים לב מי מתחיל איתנו, ואיך, או מה כוונותיו - מהי ההשפעה של יופי חיצוני במקרה הזה. אני לא מנסה לטעון שלמראה חיצוני אין השפעה. אולי אפילו ההפך. מנסה להבין מהי מידת ההשפעה, ומה עוד משפיע. אולי פרמטרים בהתנהגות, אולי שפת גוף, אולי אותה קרינה פנימית...מה עושה את X ליפה, חוץ מצבע העינים (לדוגמא).

 

[setonr]

ללהבה- חג שמח ממראה חיצוני יש

יתרונות וגם חסרונות כמו שמנית.. ניתן ממראה חיצוני אגב שיחה ללמוד הרבה.. נאמר "הלבוש עושה את האדם" ...נכון שיופי בעיני המתבונן. אך זה טריגר ליצירת הקליק... העיניים הם ראי הנפש- אבל שאר הגוף על חנו מחזק את הדמוי- כמו כרטיס ביקור מעוצב, שמסקרן את הנמען-ינם ....

 

[להבה ירוקה]

לבוש - נקודה מעניינת שלא חשבתי

עליה. ויש ללבוש השפעה ענקית על המתבונן.

 

[setonr]

ללהבה- בעוונותי, אומרים שזה צד חלש

אצלי- האם נתן לשפר את הכשל ארוך השנים הזה וכיצד...

 

[BellA עלמה]

לחיצוניות יש השפעה

גדולה מאוד חמשל תשימי לב על מה את שמה לב שאת יוצאת לדייט ראשון מראה ביגוד שאת הולכת לראיון עבודה את מקפידה להראות מסודר ולהתלבש בצורה שתעשה רושם.

 

[setonr]

פנייה פתוחה האם ניתן לשפר טעם בלבוש

 

[BellA עלמה]

כן . או לפחות ללמוד להתאים אותן

לדרישות החברה(ציפיות או דרישות)

 

[setonr]

לעלמה- דברי בהרחבה לאיש כמוני...

 

[BellA עלמה]

לכל מקום יש את הסגנון לבוש שלו

וצריך ללמוד להתאים את עצמך למקום שאתה הולך לפגישה עיסקית חשובה תלבש חליפה ועניבה שאתה הולך לפגוש חברים תתלבש ספורטיבי נוח שאתה הולך לים תתלבש בהתאם למשל...

 

[רננהלי]

חיוך

זה העלה לי משהו מיום העצמאות. אחד שפגשתי. הוא לא יפה נורא או משהו. ובכל זאת.. היה בו משהו מאוד מושך. לא בטוחה אם דווקא כבן המין השני (לא יודעת, אם הייתי יודעת אולי זה היה עוזר לי

). אבל היה לו חיוך נורא נעים. חיוך טוב. ומשהו במה שהוא שידר, שכל תנועות הגוף שלו, וכל הכניסה שלו לחדר שידרו. משהו נעים כזה. היתה בו איזו שלווה, אבל לא שקט או ביישנות. הוא דיבר וסיפר וחייך. ושוב, הוא לא היה יפה, אבל בכל זאת הפנים שלו כן היו יפות. לא יכולה לגמרי להסביר, אבל אם את העלת את זה, להבה, אז את יכולה להבין. נראה לי שיש מושג אחר שיכול קצת להתאים: חמוד. הוא נראה "חמוד". היא נראית "חמוד". יש פרצופים שהם פשוט חמודים, כשגם העיניים מחייכות, כשאתה מרגיש רצון להתקרב. אוף, לא יכולה להסביר. קרינה פנימית, כן, קרינה פנימית. כשאדם הוא טוב מבפנים רואים את זה עליו. והיה לו בטחון הוא הרגיש בבית, אבל לא מסוג הבטחון השחצני (שאולי זה בכלל לא בטחון אלא רק מעטה), בטחון של 'אני תושב העולם וככזה נוח לי בכל מקום שאני בו'. מקוה שיצא לי לפגוש אותו שוב... (ושוב אני לא בטוחה באיזו צורה הוא מצא חן בעיניי, אבל הוא כזה אדם מקסים שבא לי לפגוש אותו שוב.) ועכשו אני אשלח מהר את מה שכתבתי לפני שאתחרט

 

[רננהלי]

מחשבה לא קשורה

קודם כל מאז ומתמיד היה קשה לי להודות בקול שמישהו מוצא חן בעיניי (אפילו עם הפסיכולוגית שלי קשה לי קצת). יודעת שזה מוזר, אל מול כל החברות שלי שמדברות על זה חופשי, ומשתפות, בזה טיפה קשה לי למרות שהשתפרתי עם השנים. חשבתי שוב רגע עליו. כתבתי שיש בו בטחון כזה וחיוך וטוב. ועם כל זה כבר כשפגשתי אותו והוא מצא חן בעיניי ידעתי שאנחנו לא באמת נוכל להתאים. וניסיתי לחשוב עכשו למה. והתשובות שלי לעצמי זה שהוא אמנם חייכן וחמוד וטוב לב, אבל אני לא יודעת אם הוא חכם, וזו כנראה תכונה שחשובה לי יותר מהכל. וגם אולי דווקא בגלל שהוא בטוח בעצמו בצורה כזו פשוטה נראה לי שלא מתאים. נראה לי שאני צריכה מישהו מתוסבך כמוני שהוא חסר בטחון אבל בצורה שהוא מסתיר את זה אפילו מעצמו. אוף אני כזאת מתוסבכת, חבל על הזמן.. סתם שיחררתי מחשבות גולמיות לאויר העולם (גם את זה צריך לפעמים. קצת ספונטניות לא ערוכה לא תזיק לי)

 

[להבה ירוקה]

התאמה -

זה משהו שבאמת אי אפשר לדעת כ"כ מהר. אהבתי מאד את מה (ואיך) שכתבת. החיוך. הקרינה הזו. משהו שאי אפשר להסביר. ואח"כ מגיעים עוד רצונות (כמו שיהיה חכם, או שיהיה מתוסבך

) מדהים כמה חיוך יכול למגנט אליך אנשים.

 

[behappy]

ודווקא אדם כמוהו יכול כל כך לרפא

אצל אנשים מתוסבכים יותר (אממ גמני ביניהם

) ובעצם כל אחד מורכב שונה. הבנזוג שלי מתוסבך, אבל לא כמוני. איכשהוא זה מרפא, ההבדלים האלה, והיכולת בגלל אהבה ורצון להיות ביחד, להתגבר על התסביכים שבפנים. אבל זה המון המון המון עבודה. סתם מחשבה לאוויר בוקר (צהריים????) טוב

 

[אופירA]

אוי, כמה שיש לי להגיד על זה...

אסתר המלכה, זו שהכי מצאה חן בעיני אחשוורוש מכל הבחורות - אז היא היתה אשה בת 80... והעור שלה היה ירוק! לא פחות ולא יותר! ובכל זאת היא נשאה חן לא רק בעיני המלך, אלא בעיני כל רואיה!!! ונעבור למקרה פחות קיצוני: אני (יותר צעירה מאסתר המלכה...). אז בסביבות 18 שנה ידעתי שאני מכוערת אש. כולם אמרו לי את זה, פחות או יותר. במשפחה. הילדים בביה"ס. הבחורים בדיזנגוף. ההורים שלי מימנו לי ניתוח אף, ובכו יחד איתי על השיער הנורא שלי (קש מאסיבי). (לא מצליחה להבין למה: הסתכלתי בתמונות - ילדה יפהפיה!) בגיל 18 התבוננתי בתמונת המחזור של התיכון, וגיליתי שאני בעצם יפה מאד! אח"כ גזרתי את השיער והפסקתי לעשות החלקות ונתתי לו להיות טבעי. התברר שיש לי תלתלים שאנשים משלמים הון תועפות כדי להגיע אליהם... מרגע שהפנמתי את העובדה שאני יפה, כל מי שראה אותי אמר: איזו יפה! היום אני בת 41 - מקומטת, זקנה, אפורת שיער ועם עודף משקל מחריד - ועדיין יפהפיה! כל מי שמכיר אותי טוען: יפה מאד, נראית 8 שנים פחות, עור מצויין, פנים מדהימות, ובכלל בכלל לא שמנה - נראית 10! אתם מבינים - אני אפילו לא נראית שמנה! (אבל הרופא שלי, כשהוא מחשב את ה-BMI, שזה יחס משקל גובה - נהיה חיוור, מתחיל להזיע ולהתנשף, וגוזר עלי דיאטה לכל החיים, ולפחות עד שארד 30 קילו). קיבלת תשובה? אוף, יש לי עוד כ"כ הרבה להגיד על זה...

 

[להבה ירוקה]

אם קיבלתי תשובה?

נשארתי פעורת פה. תודה לך.

 

[להבה ירוקה]

אז איך גילית פתאום שאת יפה?

מה גרם לשינוי המחשבתי?

 

[אופירA]

שינוי מחשבתי

עוד קודם לכן, הבחנתי בתופעה כזו: רוב האנשים שאני מכירה אומרים לי דברים רעים: מכוערת, מגעילה, דפוקה, מרגיזה, קפריזית, אף אחד לא ירצה להתחתן איתך. אז אני רגילה לזה. אז אם קצת אנשים אומרים לי דברים טובים: תחייכי, יש לך חיוך יפה! / את מאד מוכשרת / יש לך גוף יפה / יש לך לב טוב - אני לא מאמינה לזה!!! ואז החלטתי, שאני רוצה להאמין לדברים הטובים שאומרים לי! התחלתי לחייך - קיבלתי הרבה תגובות חיוביות. טיפחתי את הגוף והאמנתי לתגובות המתלהבות, לא לתגובה של אבא שלי, שאמר: את לא אשה! ככה לא נראית אשה! (שיסתום את הפה וייתקע עם עצמו!) כך קרה, שאפילו שטחנו לי במוח 18 שנה שאני מכוערת, יכולתי להסתכל בעיניים אובייקטיביות בתמונה ולהבין שאני מאד יפה. ואז להפנים. קיבלתי ביטחון לשנות את התסרוקת. תגובות חיוביות. הפנמה נוספת. הקרנה החוצה, וחוזר חלילה - זה התהליך. תהליך ארוך, לוקח זמן. אבל זה היה כאין וכאפס מול אורכו של התהליך להבין ולהפנים שאני אדם חיובי במיוחד, עשיר ומלא תוכן, ערכי ובעל רגישות עצומה - במקום האדם השפל, הדפוק, הפסול וחסר הערך - שהאמנתי בכל לבי שזה מה שאני... ושהאמינו בכל לבם כל קרובי ומכרי!! אוי, איזה תהליך ארוך!! שעוד לא נגמר סופית...

 

[להבה ירוקה]

תהליך מדהים.

כמה אומץ ומחוייבות לעצמך. מדהים. את אישה מדהימה בעיני, וזאת מההיכרות הקצרה שכאן.

 

[רננהלי]

פחות קיצוני

אבל משהו עליי אף פעם לא החשבתי את עצמי כיפה, וגם לא כמכוערת. זה אף פעם לא היה דבר שהטריד אותי. כן הטריד אותי המשקל שלי ותמיד ניסיתי לרזות. אבל מראה-לא. (הדודות אמרו שאני יפה, אבל דודות זה לא ממש מישהו אובייקטיבי להקשיב לו...). האם אני יפה? כיום אני חושבת שכן. עוד לפני שרזיתי חשבתי שכן. ואני לא יודעת מה קדם למה:המחשבות שלי או התגובות של הסביבה. באמת שאלה שאני שואלת את עצמי: ממתי אני יפה? ולמה עכשו אני יפה ושומעת את זה המון מהסביבה, ופעם לא חשבתי שאני יפה? זה קרה מתישהו בתיכון או קצת אחר כך, ומאז זה הלך והשתפר לאט לאט. לא ברור לי למה ואיך. ועדיין זה לא הדבר שאני מחשיבה ביותר. זאת אומרת-זה נחמד לי ונעים, אבל עדיין הרבה יותר חשוב לי אם אני חכמה ופחות איך אני נראית. מוזר.. לא מצליחה לעלות על זה

 

[s h i r k u s h]

מראה חיצוני ../images/Emo68.gif

אם אתה מרגיש שאתה נראה טוב, אתה בד"כ יותר בטוח בעצמך ואתה משדר את זה וזה מושך אנשים אלייך. למראה חיצוני יש השפעה די גדולה כי כשמישהו מתעניין בך הוא לא מכיר אותך בד"כ מבחינת אופי והתנהגות והדבר הראשון שיש זה המשיכה למראה ובלי משיכה בסיסית אי אפשר לקיים קשר אמיתי לדעתי.