מראה חיצוני- עד כמה משפיע

זהו, שאני לא בטוחה ש-

המשיכה הראשונית היא דוקא למראה. כלומר, ברור שזה פקטור, אבל יש עוד כמה נסתרים יותר וחשובים לא פחות.
 

BellA עלמה

New member
מה את עושה שאת רואה את הדייט

בפעם הראשונה? לפני שאתם ממש מתחילים לדבר אני אישית ברור שדבר ראשון מסתכלת על הבחור אפילו אם זה לא כלכך במודע
 
ברור שמסתכלת.

בחצי השנה האחרונה יצאתי להמון דייטים. והיו כל מיני בחורים עם סגנונות שונים. את יודעת משו, גיליתי שאחרי 2 משפטים, המראה הראשוני נעלם והופך לקשור מאד למילים ולמבט של האדם. אם הוא מדבר על דברים מסקרנים, או שיש כימיה וכו' - הוא מתייפה (אם אפשר לנסח זאת ככה). אם הוא משעמם, או מקובע או עם אגו מנופח (מה שאני ממש לא אוהבת. קשה לי עם אנשים עם אגו גדול), אז הוא מתכער.
 

BellA עלמה

New member
אבל

אם למשל המראה שלו הוא לא כפי שדמיינת אז זה אוטומטית משפיע על הדייט (ככה זה אצלי לפחות)בין אם אני ארצה או לא.
 
כן. משפיע.

לא מדמיינת יותר מדי לפני. נניח שהמראה משפיע, אבל מיד אח"כ אתם יושבים ומדברים וצוחקים או שותקים, וכל זה גם משפיע עלייך, לא?
 

BellA עלמה

New member
היו לי מקרים

שלמשל היו ליי דייטים שנמשכו כמה שעות אבל כשהלכתי נשארתי עם הרגשה לא בטוחה בגלל מראה שלו ( למשל שמן- למרות שגם אני לא רזה במיוחד)
 
אבל יש לי את הלימיטס שלי.

לא יצא לי לפסול יותר מדי על מראה, אבל מדי פעם כן. למרות שאני לא בטוחה שזה היה רק על מראה, אבל נניח לרגע שכן - אז יש איזה סגנון שאני יותר מחבבת .
 

opalit

New member
מאוד משפיע

איזה שרשור... עמוק ונוגע. יש כאלה שמשדרים טוב וזה מדהים אותי יש להם - "עיניים טובות". אני גם תוהה מה גורם לאנשים להמשך אולי גם האופי אותן תכונות שמיד מבצבצות בדייט הראשון, הקרנה מהאישיות. כבר סיפרתי כאן שלי יש סיפור של "ברווזון מכוער", ובאותן השנים (הרבות) כשהייתי ברווזונת, היה לי חבר, אחד ה"פופולארים" בשכבה והייתי באופוריה ולא הבנתי איך הוא לא שומע את כולם מסביב, יום אחד הוא בא אלי להגיד לי שאמא שלו אמרה לו שאני מכוערת, וככה זה נגמר. (אני לא שוכחת לה את זה עד היום.) היום אני לא ברבור. אבל אני יודעת מי אני וזה הכי חשוב לי.
 
החבר הזה -

נראה לי שהכל לטובה. "הפסדת" a mama's boy. האמת היא, שבתיכון, כולנו כ"כ נתונים להשפעה מכל כיוון, אז חברויות באמת נפסקות על חודה של מילה. מה שלומך אופלית? מה עם הזכוכיות? מה קורה?
 

opalit

New member
אז זה היה הפסד

אני יוצאת עם X X (לא יאומן) ואת יודעת להם נותנים גם שם משפחה יחד עם השם- כבוד... ונכון לא שפטתי אותו, היינו קטנים, אבל את האמא כן. שלומי טוב מכירה בעובדה שמשהו צריך להשתנות באורח החיים,על הזכוכיות שאני יוצרת לי כמעטפת והן חודרות אלי, לא יודעת אם אצליח להיות מובנת. הקשיים גוברים ואני מנסה למשוך עוד קצת בעבודה, עוד שעות נוספות ועוד התעלמות מעצמי, כי לפתוח את הקלפים קשה. ותודה לך
 
לא להתעלם. אח"כ זה מתפוצץ.

אולי תספרי כאן (בפורום) מה את מושכת, מה קשה. לפחות בקטנה. תני לעצמך את ההתייחסות. לפתוח קלפים, קשה. אבל אם לא פותחים קלף קלף, כל החבילה פתאום תתפזר על הרצפה - ולך תאסוף את הכל. אפשרי, אבל ה ר ב ה יותר קשה.
 

רננהלי

New member
עוד מחשבה

תמיד הייתי משתדלת שהמראה החיצוני לא ישפיע עליי. כשיצאתי עם כאלה שלא נראים טוב, לא הרשיתי לעצמי להפסיק את הקשר רק בגלל המראה, כי אולי יש משהו מעבר לזה. אפילו לא נתתי לעצמי לחשוב על זה. ניסיתי לראות מעבר. ונראה לי שאפילו נתתי להם יותר זמן, יותר ממה ש"הגיע להם" בהתחשב במה שבאמת הרגשתי, כאילו ניסיתי לעשות להם "אפליה מתקנת" (עכשו זה נראה לי מצחיק פתאום). בפעם האחרונה שיצאתי עם מישהו, הפסיכולוגית שלי ציינה שבכלל לא אמרתי מילה על איך שהוא נראה. כלום. ואז שמתי לב לזה וחשבתי על זה ודיברתי על זה איתה. ועכשו כשאני חושבת על זה, אם הייתי נותנת לעצמי להתחשב במראה החיצוני אולי לא הייתי מושכת את זה כל כך הרבה זמן. כי המראה החיצוני כן משדר משהו. משהו על האדם ועל האופי שלו. והוא באמת לא חייב להיות יפה. אבל משהו מהאופי של האדם מצטייר על פניו ועל תנועות הגוף שלו. כמו אותו אחד שפגשתי ביום העצמאות ומצא חן בעיניי. ומולו היה אחד אחר, שנראה היה לי שהתעניין בי יתר על המידה, ואני לא מספיק שיתפתי פעולה כי הוא לא מצא חן בעיניי. ואם הייתי משווה ביניהם, אפשר לומר שהיופי שלהם "שווה" , שניהם רגילים- לא יפים ולא מכוערים. אבל ידעתי קצת, משהו, לגבי מי מוצא חן בעיניי וזה השתקף גם במראה החיצוני (גם דיברתי איתם, אז אי אפשר לומר שזה רק מראה חיצוני). אז מעכשו, אני הולכת להתחשב גם בזה. לא כל כך ביופי, אבל כן לשים לב למראה החיצוני. תובנה נחמדה
תודה להבה על העץ החשוב הזה
 
באמת אין סיבה להתעלם ממשהו.

החברה משדרת מסר כפול: מצד אחד מראה חיצוני זה שטחי, ולא ראוי להתייחסות. מצד שני, הטלויזיה, האופנה, כל מה שסובב אותנו - עוסק בחיצוני. אז מה נכון ומה לא? נראה לי שכמו תמיד, האמצע. ואת האמצע, הלב מוצא ומכוון אותנו אליו. אני חושבת שהאגו הולך הרבה פעמים (אצלי) רק אל המראה החיצוני. כי האגו רוצה שכולם יראו שאני יוצאת עם חתיך עולמי. אבל ה'כולם' האלה, לא נשארים איתי (ואיתו) 24 שעות ביממה.
 
למעלה