מרגיש אבוד
שלום. אני בן 29 . עולה מבריה"מ לשעבר . יהודי . אמא יהודיה אסלית . אבא חצי יהודי מצד האמא וחצי נוצרי מצד האבא . בבריה"מ היינו חילוניים ורק כשהחלטנו להגר נזכרנו שאנחנו יהודים ועלינו לישראל. אני מהיום הראשון לא התחברתי לדת וליהדות בכלל. עם מרוצת השנים חל בי מהפך רגשי שקשה לי להסביר , אבל אני פשוט נרתע מכל דבר יהודי עד כדי שנאה כלפי הדת הזאת. אני תופס את עצמי חושב כמה שהיהודים קמצנים, כמה שהם אנשים שמסתכלים על כולם מגבוה, כמה שהדת היהודית גזענית ושונאת כל מי שלא יהודי ... אני לא יכול להפסיק לחשוב בטונים כאלה . לפני שנתיים הייתי בבית לחם עם אשתי , ראיתי את כל המקומות הקדושים , קניתי צלב והצמדתי אותו לרצפה איפה שיש כוכב (איפה שישוע נולד), אח"כ בירושלים הצמדתי אותו איפה שהחור שניתן להכניס יד מתחת לצלב. כשהייתי בקבר שלו , מצאתי בתוך חריצי האבן צלב כסוף ולקחתי אותו לעצמי , ומאז הצלב אצלי בארנק . מאז אותו הטיול אני מרגיש שונה ומבולבל . אני כועס על עצמי על זה שאני מתנגד לציונות ,שהיהודים בעצם כבשו אדמות פלסטינאיות . אני כועס שאני חושב כך ולא כמו כל העדר , אבל אני לא יכול לעשות כלום -כך אני מרגיש. אני לא יודע מה לשאול פה בפורום. כנראה רק רציתי לשתף בהרגשה שכ"כ כבדה על ליבי.
שלום. אני בן 29 . עולה מבריה"מ לשעבר . יהודי . אמא יהודיה אסלית . אבא חצי יהודי מצד האמא וחצי נוצרי מצד האבא . בבריה"מ היינו חילוניים ורק כשהחלטנו להגר נזכרנו שאנחנו יהודים ועלינו לישראל. אני מהיום הראשון לא התחברתי לדת וליהדות בכלל. עם מרוצת השנים חל בי מהפך רגשי שקשה לי להסביר , אבל אני פשוט נרתע מכל דבר יהודי עד כדי שנאה כלפי הדת הזאת. אני תופס את עצמי חושב כמה שהיהודים קמצנים, כמה שהם אנשים שמסתכלים על כולם מגבוה, כמה שהדת היהודית גזענית ושונאת כל מי שלא יהודי ... אני לא יכול להפסיק לחשוב בטונים כאלה . לפני שנתיים הייתי בבית לחם עם אשתי , ראיתי את כל המקומות הקדושים , קניתי צלב והצמדתי אותו לרצפה איפה שיש כוכב (איפה שישוע נולד), אח"כ בירושלים הצמדתי אותו איפה שהחור שניתן להכניס יד מתחת לצלב. כשהייתי בקבר שלו , מצאתי בתוך חריצי האבן צלב כסוף ולקחתי אותו לעצמי , ומאז הצלב אצלי בארנק . מאז אותו הטיול אני מרגיש שונה ומבולבל . אני כועס על עצמי על זה שאני מתנגד לציונות ,שהיהודים בעצם כבשו אדמות פלסטינאיות . אני כועס שאני חושב כך ולא כמו כל העדר , אבל אני לא יכול לעשות כלום -כך אני מרגיש. אני לא יודע מה לשאול פה בפורום. כנראה רק רציתי לשתף בהרגשה שכ"כ כבדה על ליבי.