מבינה את ההתלבטות... גם אני הייתי שם
למרוץ הראשון הגעתי (פצועה) כי זה מרוץ נשים למרוצים הבאים לא הגעתי מאז כי כל פעם היה משהו אחר. השנה הבטחתי לעצמי שאני מגיעה, בשביל העקרון, בשביל האחוה הנשית, מפני שעברתי איזה שהוא שינוי עם עצמי, ביחס שלי לספורט, ולמה שאנחנו, כנשים שכבר נכנסו לעולם הזה יכולות לעשות, דוקא במרוץ כזה. יחד עם זאת, בגלל החשש שלי מפציעות אני לא רצה מרוצים קצרים מחצי מרתון - המהירויות לא עושות טוב לרגליים שלי. ויש הבדל גדול מבחינתי בין לרוץ 5 ק"מ או 10 ק"מ נקי, לבין לרוץ את זה בסוף של טריאתלון (הרבה פחות קטלני לרגליים). אז מה אני אעשה? רוב הסיכויים שאני פשוט אגיע כ"דולה", אולי אכתיב קצב למישהי, אולי אצטרף למישהי שעושה את זה בפעם הראשונה. (אגב, זה גם מה שאני אעשה במרוץ הלילה של נייקי - אבל עם אישי היקר
). לרוץ עם מישהי אחרת, להיות שם איתה ובשבילה זו חוויה מדהימה בעיני. לא פחות מאשר לנסות לעשות שיא אישי. וזו בעיני כל מהות המרוץ הזה, בשונה מכל מרוץ אחר: מרוץ של נשים, בשביל נשים, נשים למען נשים. מה את אומרת? (ובאמת, את חייבת לבוא כדי שנכיר סוף סוף
) ובהזדמנות זו - מישהי מחפשת דולה למרוץ? מכתיבת קצב? אני כאן