הנקודה שכנראה לא הצלחתי להבהיר
שגם כשאני לא פותחת את ההודעות שלך, הן תופסות מלא מקום במסך. את רוב המקום. אם 10% מהמסך נתפס על ידי הודעות שאני רוצה לקרוא, ו-90% על ידי וויכוח ארוך שלא פתחתי, זה אומר שאני קוראת שתי הודעות, גוללת, מוצאת עוד שתי הודעות שהן לא וויכוח בין שני שרשורפלצת שלכם, מוצאת עוד כמה מתחבאות, ובעצם משחקת תופסת כדי למצוא דיונין און טופיק, כשהאוף טופיק לוקח את רוב השרשור...
עשיתי את זה בדיוק פעם אחת, ואז החלטתי שזהל א שווה את זה ועזבתי.
והסיבה שאני שוב פותחת את זה היא... כי בשבילי זה לא "שוב" - לא הייתי פה כשכל זה קרה, ואני בכל זאת רוצה להביע את דעתי...
ודעתי היא שאת מספימה (הספמת) את הפורום מעבר לכל רמה סבירה, ברמה בה היה קשה למצוא את ההודעות בנושא הפורום בין כל ההודעות שלך. את יודעת למה אני פונה אלייך ולא אליו? כי הוא אדם שאי אפשר לדבר איתו ועדיף להתעלם ממנו. או לחסום אותו... אבל לצערי מריוס לא עשה את זה, ובזאת לדעתי תרם לגוויעתו של הפורום.
את רואה את עצמך בתור נמר מסוכן שאסור להעיר? בכל מקרה, הרגע ראיתי עוד הודעה שלך בנושא. ואני לא מאמינה באסטרטגיה של "בואו לא נדבר על משהו ואז הוא יעלם." זה לא דרך לטפל בשום דבר.
ולמה אני כותבת? כי פעם חשבתי כמוך על דברים, והיו כל מיני דברים שגרמו לי לשנות את דעתי. אז הנה, הוספתי אנקדוטה.
אבל זו תהיה ההודעה האחרונה שלי בשרשור הזה? את יודעת למה? כי אני ממש רוצה להפנות אלייך חזרה את החצי הראשון של ההודעה שלך. את באה לפורום זוגיות במשבר והופכת אותו לפורום בואו נתווכח עם טרולים מיזוגנים, ולמרות שאת כבר יודעת שזה מפריע לכולם ושדה פקטו יחד עם הטרול את הורסת לכולם, את ממשיכה להרוס לכולם, במקום ללכת למקום אחר? למה?
אני מאמינה שחלק מהתשובה זה שאת לא רואה שאת באת למקום בו מדברים, נניח, על סידור פרחים, והתחלת ריב צעקות עם איזה מטורלל שתמיד תמיד אומר שצבע סגול הכי יפה וכולם מתעלמים ממנו, ועכשיו כל מי שבא לדבר על סידורי פרחים לא יכול לעשות את זה. אבל את רושמת "כל אחד אדם בוגר ומחליט מה מעניין אותו ומה חשוב לו ובאיזה פורומים הוא מעדיף להשתתף או לא להשתתף" בלי להבין שבאת לפורום עם אופי קוקרטי שהיו בו אנשים שאהבו אותו, וראית שהאופי הזה לא מתאים, ובמקום ללכת, החלטת לכפות את הגישה שלך ולהרוס לכל מי שאהב את המקום כמו שהוא.
<כמובן, לא לבד, וזה אפשרי רק בגלל הניהול הכושל של מריוס והגישה של "בואו לא נחסום אף אחד! כלומר, לא נחסום אנשים מגעילים ונעמיד פנים שאנחנו לא אחראיים לכל האנשים הנחמדים שעזבו! >
אבל בעיקר... אני חושבת שההתנהגות שלך מבוססת במידה רבה על לא לראות את ההשלכות של המעשים שלך, ואולי אם תראי את הדברים מנקודת המבט שלי, תשני את דעתך. באמת תביני שכשאת כותבת עשרים הודעות אז אשכרה אין במסך שלי מקום להודעות של אחרים, שמקום הוא מוגבל, ושאני צריכה לגלול שני מסכים כדי למצוא בקושי הודעה מעניינת...
(האמת? אני מופתעת שההודעה שלי לא נמחקה. בהתחשב בזה שאני חושבת שחוץ מזה שתפוז גווע, הבעיה העיקרית של הפורום הזה זה עודף סבלנות לאנשים מגעילים, שבגללה מי שלא אוהב להיות באזור כשאנשים זורקים קקי אחד על השני, ולא רוצה שבטעות או שלא יזרקו עליו - עוזב, אז... אני אמורה לא לצפות שההודעה תמחק, אלא לקוות? בכל מקרה, אני מקווה שהפורום ישרוד, אבל חושבת שבהתחשב במצב הכללי של תפוז, זו הייתה המהלומה האחרונה, והתגובה של מריוס הייתה מעט מידי ומאוחר מידי. שזה חבל, תפוז הוא מקום מלא נוסטלגיה בשבילי)
ומבחינתי "זה" התחיל כשהתחלת לריב איתו. כל עוד הוא רשם, הוא רשם קצת הודעות, *ובאמת* יכולתי לא לפתוח אותן - הן לא לקחו את כל המסך, לא הייתי צריכה לשחק מחבואים כדי למצוא את ההודעות בנושא השרשור. אבל כן, זה כבר הפך את הפורום למקום פחות נחמד להיות בו. לצערי, יש באינטרנט תרבות של "חופש הדיבור" ו"לחסום אנשים מגעילים זה להיות מגעיל, להיות נחמד זה לתת לאנשים מגעילים להיות מגעילים כאוות נפשם". טוב, בעצם לא רק באינטרנט...