הגננת שלנו ממעטת מאוד בפעילויות משותפות עם ההורים. היתה מסיבת חנוכה, ותהיה מסיבת סיום ולדעתי אלו הפעילויות היחידות עם ההורים.
מצד אחד אני אמא מאוד מעורבת והייתי רוצה שיהיו יותר פעילויות עם ההורים, מצד שני אין מאושרת ממני על שנחסכה ממני פעילות יום המשפחה בגן. אפילו לא היה צריך להביא תמונה משפחתית.
אני חוויתי את זה רק דרך המשימות בלוח, ויש גם כמה יצירות שהגיעו הביתה, אבל הן לא צורמות לי כמו המשימות על הלוח.
אני לא שואלת את הבת שלי מה עשו בגן לכבוד יום המשפחה, כי אני לא רוצה להציף אצלה שאלות שאני לא מסוגלת להתמודד איתן כרגע.
נמחץ לי הלב על מה שהיה במסיבה.
נשבר לי הלב על בתך שהיתה צריכה להסביר לסייעת ואני כל כך מקווה שהסייעת הפנימה ולא תשאל על כך יותר לעולם.
אני לא חושבת שיש דרך אחרת עבורך, אני לא יודעת איך אפשר להתמודד אחרת עם המציאות שנכפתה עליכם.
הבת שלך איבדה את אחותה בשניה האחרונה וזה לא משהו שניתן להסתיר או לכסות כאילו לא היה.
אני בטוחה שאת עושה כל מה שאת יכולה כדי למזער את השריטות, אין לי ספק שאת פוצעת את עצמך כדי לחסוך ממנה, אבל את לא יכולה למנוע הכל.
שולחת לך חיבוק בחזרה