לפני יומיים התקיים מרתון בוסטון במהדורתו ה-127 בצל הזיכרון של הפיגוע שארע בו
10 שנים לפני. נתתי בפוסט הקודם תזכורת לאירוע זה.
זכרו של הטריאתלט, אור אשכר, ע " ה שנה רג בפיגוע לפני כחודש, צוין על המסלול ע"י סגנית הקוסול הישראלי בבוסטון עם מספר החזה שלו שכבר הודפס. זאת בעקבות פניית חבריו.
במרתון זה השתתפה הרצה הישראלית לונה צ'מטאי סלפטר. היא סיימה שלישית עם תוצאה טובה של 2:21:57
לפניה הגיעו בהפרש של שניות ספורות הקנייתית הלן אובירי - 2:21:38, האתיופית אמנה בריסו - 2:21:50
שימו לב! רק 19 שניות מפרידות בתוצאה של המנצחת לזו של לונה!
לונה אמרה שהיא באה מוכנה עם ביטחון ותזכור את המרוץ. היא ציינה שזה היה מרוץ קשה בעיקר בזכות שתי הרצות שיושבות לידה שהקדימו אותה במעט.
ביו הגברים: הקנייתי אוואנס צ'בט ראשון - 2:05:54, הטנזני גבריאל גיא שני - 2:06:04 והקנייתי בנסון קיפרוטו שלישי - 2:06:06
מגדול המרתוניסטים, אליהוד קיפצ'וגה, סיים במקום הצנוע יחסי - שישי עם זמן "מעט איטי" עבורו. הוא הוביל את הריצה לפרקים עד הק"מ ה-31. כנראה אופי המסלול, בעליות, מזג האוויר
ובעיקר העובדה שהוא "חדש במסלול" השפיעו על כך. הוא עצמו ציין שהיה לו יום קשה. באופיו האבירי הוא ברך את המתחרים שלו והודה לכולם על התמיכה. ומשפט חשוב:
"בספורט, לפעמים אתה מנצח ולפעמים אתה מפסיד ותמיד יש מחר להציב בו יעד חדש".
וכעת לרצים הישראלים "מן השורה":
פרט ללונה השתתפו 8 רצים 4 גברים ו-4 נשים
לא היו שם סאב 3 אבל בכל זאת התוצאות נאות:
3:00-3:30: 1
3:30-4:00: 2
4:00-4:30: 3
4:30-5:00: 2
שימו לב: מספר הישראלים נמוך יחסית למרתון זה. כשאני רצתי, מספר הישראלים היה כפול ויותר
נשאלת השאלה מדוע?
התשובה נעוצה בכך, שכדי להתקבל למרתון בוסטון, צריך "פשוט לרוץ מהר". זמני המקסימום לקבלה עודכנו
כלפי מטה. ברור שלצעירים/רות 20-30 קשה להתקבל', שכן נדרש עכשיו זמן מקסימלי של 3:30 שעות לנשים ו-3:00
שעות לגברים, זמנים שדי קשה לעמוד בהם. אני מניח שלא כולם פונים לכוון של חיפוש ארגון צדקה. אני יכול להעיד, שגם
זאת משימה לא קלה כלל ועיקר...
10 שנים לפני. נתתי בפוסט הקודם תזכורת לאירוע זה.
זכרו של הטריאתלט, אור אשכר, ע " ה שנה רג בפיגוע לפני כחודש, צוין על המסלול ע"י סגנית הקוסול הישראלי בבוסטון עם מספר החזה שלו שכבר הודפס. זאת בעקבות פניית חבריו.
במרתון זה השתתפה הרצה הישראלית לונה צ'מטאי סלפטר. היא סיימה שלישית עם תוצאה טובה של 2:21:57
לפניה הגיעו בהפרש של שניות ספורות הקנייתית הלן אובירי - 2:21:38, האתיופית אמנה בריסו - 2:21:50
שימו לב! רק 19 שניות מפרידות בתוצאה של המנצחת לזו של לונה!
לונה אמרה שהיא באה מוכנה עם ביטחון ותזכור את המרוץ. היא ציינה שזה היה מרוץ קשה בעיקר בזכות שתי הרצות שיושבות לידה שהקדימו אותה במעט.
ביו הגברים: הקנייתי אוואנס צ'בט ראשון - 2:05:54, הטנזני גבריאל גיא שני - 2:06:04 והקנייתי בנסון קיפרוטו שלישי - 2:06:06
מגדול המרתוניסטים, אליהוד קיפצ'וגה, סיים במקום הצנוע יחסי - שישי עם זמן "מעט איטי" עבורו. הוא הוביל את הריצה לפרקים עד הק"מ ה-31. כנראה אופי המסלול, בעליות, מזג האוויר
ובעיקר העובדה שהוא "חדש במסלול" השפיעו על כך. הוא עצמו ציין שהיה לו יום קשה. באופיו האבירי הוא ברך את המתחרים שלו והודה לכולם על התמיכה. ומשפט חשוב:
"בספורט, לפעמים אתה מנצח ולפעמים אתה מפסיד ותמיד יש מחר להציב בו יעד חדש".
וכעת לרצים הישראלים "מן השורה":
פרט ללונה השתתפו 8 רצים 4 גברים ו-4 נשים
לא היו שם סאב 3 אבל בכל זאת התוצאות נאות:
3:00-3:30: 1
3:30-4:00: 2
4:00-4:30: 3
4:30-5:00: 2
שימו לב: מספר הישראלים נמוך יחסית למרתון זה. כשאני רצתי, מספר הישראלים היה כפול ויותר
נשאלת השאלה מדוע?
התשובה נעוצה בכך, שכדי להתקבל למרתון בוסטון, צריך "פשוט לרוץ מהר". זמני המקסימום לקבלה עודכנו
כלפי מטה. ברור שלצעירים/רות 20-30 קשה להתקבל', שכן נדרש עכשיו זמן מקסימלי של 3:30 שעות לנשים ו-3:00
שעות לגברים, זמנים שדי קשה לעמוד בהם. אני מניח שלא כולם פונים לכוון של חיפוש ארגון צדקה. אני יכול להעיד, שגם
זאת משימה לא קלה כלל ועיקר...