משבר והריון

[linet1]

משבר והריון

אני נשואה זה 6 שנים. יש לנו ילדה בת 4 מקסימה. המערכת הזוגית שלנו עוברת טלטלה זה זמן רב. התקשורת בנינו טובה (מדברים על הכל) אך לא חושבים אותו הדבר. תחומי העניין שלנו שונים לחלוטין - ובכלל העניין אחד בשני הולך ופוחת עם הזמן. לפני חצי שנה היו גם בגידות, שדיברנו עליהן והחלטנו שזה לא יקרה יותר...כמה פטאטי - לקבוע קביעה כזו כאשר אין התלהבות ברצון להישרדות כזוג. בכל אופן המצב הוא שאנחנו זורמים עם מה שיש. משתדלים לדבר הרבה. ולא מסתירים דבר ולו חצי דבר. לכאורה ניראה שהמצב נירגע קצת. גיליתי הבוקר שאני בהריון. תוך 20 דקות הספקתי לצחוק וגם לבכות. השאלות של האם אני שמיחה? עצובה? רוצה? לא רוצה? זה טוב לנו? לא טוב לנו? מטרידות אותי. כמובן שאני שמיחה אבל רק מתוך אינטרס אישי - אני רוצה עוד ילד - זקוקה לעוד ילד. אבל בהתחשב במערכת הזוגית...אני בספק יותר מתמיד.... לא נותר לי הרבה אלא רק לקבל את המצב כמו שהוא, להפסיק להתמרד, ולהשלים עם הקיים מתוך אמונה כי הוא באמת טוב ולא רע (קשה להבין - אבל המערכת הזו טובה מידי ואולי מעצם היותה כזו היא בעייתית עבורי בלבד...אין עליות - אין ירידות - הכל בסדר תמיד...אפילו וויכוחים אין - תמיד חיוכים...) מה אתם אומרים??? מישהו במצב כזה? היה בעבר? זקוקה לתמיכה מירבית.... לינט

 

[noam011]

העובדה שאתם שונים

העובדה שאתם שונים אינה צריכה להפריע לזוגיות שלכם. את אף פעם, אבל אף פעם לא תמצאי בחור שיהיה דומה לך בדיוק. את כותבת שאתם מדברים ועל הכל. זה סימן טוב. ומה עם יחסי המין שלכם ? לקטע של יחסי המין יש חשיבות מכרעת בין בני הזוג. במקום שיחסי המין פעילים, תכופים ומהנים , אין סיכוי לפרידה. מה היתה הסיבה שהיתם צריכים יחסים מחוצ למערכת שלכם ? אולי זה הכוון שאתם צריכים לבדוק וחשוב לדעתי שתתפסו שיחה ותשפכו החוצה את הדברים בלי לטייח.

 

[linet1]

אני לא רוצה מישהו שדומה לי

אלא מישהו שיהיה מעניין שיוכל לפתח לעצמו תחומי עניין. אצלנו המצב היה עד לא מזמן - שכל עולמו היה סביבי. וזה תיסכל...הגעתי למצב אחרי 4 שנים שכבר לא היה לי מה לתת. כיום הוא הולך לסדנא לפיתוח מודעות אישית - תקשורת וכו`. וניראה כי המצב קצת משתפר. אבל, עדיין מוקדם לדעת ולקבוע. והסקס? זה לא זה....פשוט לא. מנסה להיות אופטימית...

 

[noam011]

ניסית להדריך אותו ?

לא כל אחד רגיש לבן הזוג או בת הזוג שלו ובמקום כזה אני חושב שחשוב שבן/בת הזוג יבואו ויאמרו לא נוח לי עם מה שאת או אתה עושים לי ולהדריך אותם כדי לשפר את חיי המין שלכם בסה``כ זה ניתן לתיקון והרבה יותר קל לתקן את זה מאשר למצוא בן זוג אחר אני אומר לך את זה מנקודת מבט של גרוש היום אני מבין איך יכולנו אז לתקן דברים ולא עשינו את זה כדאי לך לנסות להציל את מה שיש לך תאמיני לי זה הרבה יותר פשוט מאשר למצוא אחד חדש

 

[linet1]

זה בדיוק העניין

לא רוצה לחפש מישהו אחר - לעולם לא אתגרש כדי למצוא שותף אחר לחיי, הרי אם אני עושה חשבון ``קר`` כל מערכת זוגית במוקדם או במאוחר הופכת להיות שוחקת במידת מה. לגבי המין - עד שלא בגדתי - חשבתי שהכל ניפלא. מאז הכל שונה. גם כאשר אני מנסה להדריך אותו זה לא זה...המגע שונה, העשייה שונה, המשיכה כבר לא קיימת והיא זו שגורמת לדברים להראות כך. אני חייבת לציין בנקודה זו שהדברים שאותם אני אומרת מתייחסים רק אליי ולא אליו - שכן הוא רואה כי הכל טוב ונפלא. הוא נימשך אליי - אוהב את הסקס איתי, אוהב את חברתי וכו`. ודבר מכל אלה אינני יכולה לאמר בהקשר שלי אליו. אני יודעת שיוזמת פרידה לא תבוא ממני. אני חוזרת לעניין הבגידה - הסנטימנטליה שיש לי כלפי החוויה אותה חוויתי עם אותו פרטנר - חרוטה בי היטב...זה כל הסיפור... ניראה מה ימים יגידו...

 

[noam011]

לינט צר לי לומר לך אבל לפי מה שאת

לפי מה שאת כותבת כאן הנישואים שלכם ניגמרו. עכשיו זה סתם תהיה תקופה של מריחת זמן ללא תכלית כי אתם לא תתקדמו לשום מקום. אם את אומרת שניסית מין עם מישהו אחר וזה מצא חן בעינייך, לעומת זאת בבית אין לך מין מספק. במוקדם או במאוחר את תשובי לחפש מין מהנה יותר ממה שיש לך בבית. אם העניין ביניכם הוא חד צדדי ואת כבר לא כל כך נמשכת אליו, אין מה לדבר , אתם עכשיו נוסעים בניוטרל. יקח לא עוד הרבה זמן עד שהנישואים שלכם יראו כמו מישמש אחד גדול ויתחילו המריבות ותלכו לפרק את הנישואים. אין לי שום ספק שזה התסריט. אז אם את חושבת שאת רוצה להציל את הנישואים אז כדאי לך לעשות פעולת חירום כבר מייד. למרות שברגע שמישהו מבני הזוג איבד את התשוקה המינית כלפי השני , אין לזה הרבה סיכוי. אבל אולי.

 

[linet1]

אוקיי

ואיזו פעולת חירום אני יכולה לנקוט??? האמת היא שאני שואלת את עצמי אם אני בכלל רוצה ואם אני מאמינה בהחייאת מתים...ואני לא כל כך מאמינה... לגבי ההריון - אתמול דיברנו, אמרתי לו שאני לא כל כך בטוחה שאני רוצה להמשיך את זה...וזה נשמע לי נורא....אבל זו האמת...כמה שכואבת, ככה אמיתית. ואני מבולבלת, ולא יודעת מנוח...

 

[noam011]

תראי אם את יכולה ללמוד מהסיפור שלי

אני הייתי נשוי 12 שנים יחסי המין שלנו הדרדרו במהירות ואחרי כ - 7 שנים הפסקנו לשכב בכלל. ז``א בחמש שנים האחרונות לא שכבנו בכלל. תמיד חייתי בהרגשה שאני ללא מבין מה אני עושה עם האשה שאני לא נדלק ממנה במיטה. מחוצ למיטה היא היתה האשה הכי נפלאה שגבר יכול לחלום עליו. אבל היה לנו הרבה תיסכול בבית מדברים על הכל רק לא על יחסי המין שלנו שאבדו לעד. הלכנו לייעוץ משך כמה שנים ולא עזר כלום. אחרי 12 שנים נשבר לי ואמרתי שזהו זה . נמאס לי ואני מפרק את זה. קמתי ועזבתי את הבית. חיינו 4 חדשים עד שהגענו לגט. התגרשנו. אחרי הגט, פתאום שמתי לב שכשחיינו 4 חדשים בנפרד וכמעט ללא קשר (אגב נפרדנו בצורה חברית מאד עם כל הכאב שהיה שם והסכמתי לוותר המון המון ברכוש. בעצם ויתרתי על הדירה על כל תכולתה למרות שלא היו לנו ילדים) שמתי לב שכשחיינו בנפרד, יצאנו מהלחץ שהיה בבית כשחיינו יחד (למרות שאף פעם לא רבנו בצעקות, ואצלינו לא עפו צלחות) פתאום יכולתי לחשוב בצלילות ולהבין כל מיני דברים שלא יכולתי להבין קודם. פתאום הרגשתי שאני יכול להבין את אשתי. פתאום הרגשתי שיש בי את הסבלנות אליה. אני יכול להיפתח כלפיה ומוכן להתקרב אליה. אבל זה היה כבר מאוחר. אנחנו כבר היינו גרושים. מה שאני רוצה להגיד בזה, שלפני שאת הולכת לפרק את הנישואים, אולי כדאי לך לנסות תקופת פרידה. זו יכולה להיות סימולציה טובה לחיים כגרושים. כך גם תוכלי לחיות בלי לחץ של בןן הזוג בבית. יהיה לך המון זמן לחשוב לבדך בלי שתראי אותו כל הזמן מול העיניים שלך. דברים יתבהרו לך, ופתאום תביני דברים שלא היו מובנים לך קודם בקשר לשניכם. אז למה למהר לפרק את הנישואים. ? חכי , תציעי קודם פרידה נניח לחצי שנה, אם תרגישי אחרי חצי שנה שאת רוצה להאריך את הפרידה תאריכו או אם תחליטו להיפרד או אולי לחזור תהיה לכם אפשרות. אני שומע אנשים אומרים שגירושים זה לא סוף העולם. זה נכון. אבל עדיין זה לא מצב רצוי , ואני חושב שהרוב המוחלט של המתגרשים לא תיארו לעצמם איך יראו החיים כגרושים. מה גם שאני רואה כמה מתגרשים מתחרטים אח``כ על זה. אם הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, הייתי נפרד לתקופה קצובה קודם, ולא רץ ישר לרבנות. אז נכון שאני היום חי ועובד ומבלה וגם נהנה, אבל זה בפירוש לא אותו הדבר. כשבחרנו להינשא חלמנו להזדקן עם אותו אדם. ואני מאמין שלא סתם בחרנו בו. ולמעט מקרים שהחיים עם אדם יכולים להיות גהינום אני חושב ששוה להילחם על הנישואים. נוסף על כל זה בחוץ לא מחכות מציאות גדולות, ואל תחשבי שתור של גברים יחכה לך בחוץ גם אם את אשה מאד יפה וחכמה. זה לא פשוט. אל תתני להרפתקאה שעברת עם הגבר השני להשפיע עלייך ולשבש את שיקולייך. זהו ! אני מקוה שהועלתי לך.

 

[noam011]

תראי אם את יכולה ללמוד מהסיפור שלי

אני הייתי נשוי 12 שנים. יחסי המין שלנו הדרדרו במהירות ואחרי כ - 7 שנים הפסקנו לשכב בכלל. ז``א בחמש שנים האחרונות לא שכבנו בכלל. תמיד חייתי בהרגשה שאני ללא מבין מה אני עושה עם האשה שאני לא נדלק ממנה במיטה. מחוצ למיטה היא היתה האשה הכי נפלאה שגבר יכול לחלום עליו. אבל היה לנו הרבה תיסכול בבית. מדברים על הכל רק לא על יחסי המין שלנו שאבדו לעד. הלכנו לייעוץ משך כמה שנים ולא עזר כלום. אחרי 12 שנים נשבר לי ואמרתי שזהו זה . נמאס לי ואני מפרק את זה. קמתי ועזבתי את הבית. חיינו 4 חדשים עד שהגענו לגט. התגרשנו. אחרי הגט, פתאום שמתי לב שכשחיינו 4 חדשים בנפרד וכמעט ללא קשר (אגב נפרדנו בצורה חברית מאד עם כל הכאב שהיה שם והסכמתי לוותר המון המון ברכוש. בעצם ויתרתי על הדירה על כל תכולתה למרות שלא היו לנו ילדים) שמתי לב שכשחיינו בנפרד, יצאנו מהלחץ שהיה בבית כשחיינו יחד (למרות שאף פעם לא רבנו בצעקות, ואצלינו לא עפו צלחות) פתאום, יכולתי לחשוב בצלילות ולהבין כל מיני דברים שלא יכולתי להבין קודם. פתאום הרגשתי שאני יכול להבין את אשתי. פתאום הרגשתי שיש בי את הסבלנות אליה. אני יכול להיפתח כלפיה ומוכן להתקרב אליה. אבל זה היה כבר מאוחר. אנחנו כבר היינו גרושים. מה שאני רוצה להגיד בזה, שלפני שאת הולכת לפרק את הנישואים, אולי כדאי לך לנסות תקופת פרידה. זו יכולה להיות סימולציה טובה לחיים כגרושים. כך גם תוכלי לחיות בלי לחץ של בןן הזוג בבית. יהיה לך המון זמן לחשוב לבדך בלי שתראי אותו כל הזמן מול העיניים שלך. דברים יתבהרו לך, ופתאום תביני דברים שלא היו מובנים לך קודם בקשר לשניכם. אז למה למהר לפרק את הנישואים. ? חכי , תציעי קודם פרידה נניח לחצי שנה, אם תרגישי אחרי חצי שנה שאת רוצה להאריך את הפרידה תאריכו או אם תחליטו להיפרד או אולי לחזור תהיה לכם אפשרות. אני שומע אנשים אומרים שגירושים זה לא סוף העולם. זה נכון. אבל עדיין זה לא מצב רצוי , ואני חושב שהרוב המוחלט של המתגרשים לא תיארו לעצמם איך יראו החיים כגרושים. מה גם שאני רואה כמה מתגרשים מתחרטים אח``כ על זה. אם הייתי יודע אז מה שאני יודע היום, הייתי נפרד לתקופה קצובה קודם, ולא רץ ישר לרבנות. אז נכון שאני היום חי ועובד ומבלה וגם נהנה, אבל זה בפירוש לא אותו הדבר. כשבחרנו להינשא חלמנו להזדקן עם אותו אדם. ואני מאמין שלא סתם בחרנו בו. למעט מקרים שהחיים עם אדם יכולים להיות גהינום אני חושב ששוה להילחם על הנישואים. נוסף על כל זה בחוץ לא מחכות מציאות גדולות, ואל תחשבי שתור של גברים יחכה לך בחוץ. גם אם את אשה מאד יפה וחכמה. זה לא פשוט. אל תתני להרפתקאה שעברת עם הגבר השני להשפיע עלייך ולשבש את שיקולייך. זהו ! אני מקוה שהועלתי לך.

 

[מיכל מנדל]

כדאי להתפתח גם כן

לינט שלום! האם את מודעת לעובדה שאת זכית? אם בעלך כל כך דומה לך אז מדוע את לא הולכת לסדנאות לפיתוח מודעות פנימית? טנגו צריך לרקוד בשניים. אין דבר כזה שאין מה לתת. יש משהוא שנקרא עייפות החומר. שחיקה שעמום רוטינה. כדי שיהיה סקס טוב צריך ללמד את הנושא ולעבוד עליו. אי אפשר כל הזמן לקטר ולהשאר אופטימית כי מיד שוקעים לדכאון.אם ברצונך לקבל עוד תמיכה ועידוד ללא גבול, כנסי לפורום מודעות פנימית. שולחת לך הרבה אור ואהבת אמת ללא גבול מיכל.

 

[דספרדו]

לא יודע..

אבל קודם כל מחזק את ידייך, אכן מצב לא קל אז ככה בגידות לא עושות לי את זה , לא ממש מתרגש אלא אם פיתחת מערכת יחסים מחוץ לנישואין ואז זה סיפור אחר אם מדובר רק ב``לשכב`` חליק זה לא נורא אבל עם אתם מדברים ורואים שאין חשק אפילו לנסות ולגשר אז אולי באמת ללכת ליעוץ נישואין ו או לסקסולוג ובאמת אם לא מתאים אז לא לא קרה שום דבר ואם ישנה אפשרות קטנה שיתאים אז לפחות תוכלו להגיד שניסיתם ואני עדיין חושב שנישואין הם ``לא בכל מקרה`` ולא חובה מבולבל משהו אבל זו גם הרגשתי אז רק טוב

 

[מיכל מנדל]

הגשת עזרה

לינט שלום! תנסי להכנס לפורום מודעות פנימית שם כולם ישמחו לתת לך תמיכה נפשית ועצות לא קונבנציונליות. עם הרבה אור ואהבה ללא גבול. מיכל