משבר זהות אמא ילדים

[ניריתסקוטלנד]

 

[noaronen1]

הילדים שלי התגלגלו מהצ'ופצי'ק של הקומקום וגם מ"שקט בבית"

עד היום הקטן לפעמים צועק בלי סיבה: שקט בבית!!!
&nbsp

 

[יעל כאן]

תודה על כל התשובות והרעיונות

 

[יעל כאן]

תפוז לא מאפשר לי לכתוב בגוף ההודעה, רק כותרת

 

[AlicePJ]

מעניין שכמעט כל העונים כאן דיברו על מסורת

יהודית כדרך לשמר את הישראליות, והגדילו לומר שהם לא דתיים אבל עדיין מדליקים נרות שבת, חוגגים את החגים וכו'.
אנחנו שנינו אתאיסטים. לא חגגנו חגים שנים עוד לפני שהיו לנו ילדים. בטח שלא מדליקים נרות שבת או הולכים לבתי כנסת. עכשיו בחגים אנחנו מנסים לזכור כשיש חג ולהזכיר את זה, לקנות ספרים בנושא החגים כדי שהוא יכיר אותם. אנחנו לא הזכרנו לו עדיין את המילה אלוהים ואין לו מושג מה זה, ואין לי בעיה לחכות עם זה עוד כמה שנים (הוא בגן עכשיו). מבחינתי יהיה אידיאלי אם יכיר את החגים, ידע מה המנהגים (עד כמה שאפשר, כי אם תצמידי לי אקדח לרקה אני לא יודעת אם אני אוכל להגיד מנהגים של ראש השנה, לדוגמה. פשוט לא זוכרת). ידע כללי זה טוב, ובכל זאת הוא יהודי וישראלי ויש לו משפחה בישראל, אז אני רוצה שיכיר גם את החגים הישראלים ולא רק את הנוצרים שהוא סופג מסביב. אבל נרות שבת? זה לא יקרה. בית כנסת? ממש לא. אם נזכור אז נדליק נרות בחנוכה, אבל לא יודעת אם נזכור כל יום. לא מתחברת בכלל לצד היהודי של המשוואה, וממילא זה גם לא מזכיר לי את הילדות שלי, כי דת אף פעם לא שיחקה בה תפקיד.
מצד שני, אנחנו מדברים רק עברית בבית והוא מדבר עברית ממש טוב ומתקשר בלי בעיה עם המשפחה בסקייפ ובביקורים. אני חושבת שבקרוב גם נתחיל ללמד אותו על האותיות בעברית.
כמו שאמרו ילדים שגדלים היום בכל מקרה לא יחוו את הילדות שלנו, גם אם יגדלו באותו מקום. הם לא ידעו (בתקווה) מה זה ללכת עם מסכות אב"כ ברחוב ואת כל הקישוטים שלהן וכו', הם לא ידעו מה זה זהו זה והעולם הערב ותוכניות שאנחנו גדלנו עליהם, תהיה להם ילדות שונה לחלוטין.

 

[carlimi]

אני מרגישה מאוד דומה

גם אנחנו לא מדליקים נרות שבת, וממש לא הולכים לבית כנסת.
לא בישראל וגם לא כאן.
אף פעם לא הבנתי והתחברתי לקטע הזה, שבישראל אנשים היו חילונים לגמרי ופתאום כאן מתחילים את כל הסיפור.
אבל אני בטח לא שופטת וגם לא ממש מתעסקת במה שמשפחות אחרות עושות. מה שחשוב זה מה שמתאים למשפחה שלנו, ודת היא בהחלט לא חלק ממנה.
חגים - ממש בקטנה, ובעיקר זו הזדמנות לבלות עם החברים הטובים שלנו שממלאים את המקום של המשפחה. קצת נרות, קצת סביבונים וקצת סופגניות ... בין היתר עושים נסיעות לראות בתים מוארים לכריסטמס ....חחח
אבל מה אני יודעת בעצם, אנחנו רק שנתיים כאן

 

[alphadelta]

אנסה להסביר מה הסיפור.

אצלינו - הידיעה הברורה שאם נפסיק - זה יעצר אצלינו. אם לא אדליק נרות, אחגוג חגים ואשמור על המסורת , אז הענף יגדע. אם לא אקפיד על כך, ילדי כבר לא יקיימו אורח חיים יהודי, וילדיהם יזכרו (אולי) שסבתא הייתה יהודיה. ואם הענף יגדע, אז זהו. בישראל הייתי רחוקה מהדת. אבל קיבלתי בבית ספר המון מידע על חגים ועל התורה. לילדי, הגדלים פה, אין את זה. פה למדתי על ההבדל בין דת, ( וכפייה דתית) כמו שבישראל לבין מסורת כמו שיש פה. אגב, אנחנו הולכים לבית כנסת. בו כולם יושבים יחד. גברים ונשים. אשה היא זו ששרה על הבמה. נשים קוראות בתורה ונחשבות למניין. בית כנסת בו מותר לעצור את הרב כדי לשאול שאלה. גם ילד בן 3 וגם אשה בת 50.

 

[אספרסו2]

אז מה אם יעצר?

ואם לא בדור הזה אז בדור הבא,אני מקווה שמשתתפות הפורום לא יפעילו כפייה דתית
על ילדיהם ברמה של בחירת בת או בן זוג יהודי ואז במילא זה יקרה באופן טבעי.
&nbsp
&nbsp

 

[alphadelta]

להיות חלק ממשהו קסום.

וכשלא מקיימים את המסורת, האם זה לא סוג של כפייה? האם לא את בוחרת לעצור את זה וכך כופה משהו אחר? הרי אפשר להגיד את זה על כל בחירה הורית ( ואני לא מדברת על הכפייה הדתית בישראל)לאירופאים יש שרשרת ארוכה של המון דורות לאחור. ולעוד תרבויות. ויש בזה קסם. להיות חלק ממשהו גדול ומופלא. תרבויות שלמות נמחקו כי לא היה מי שישמור. במיוחד אחרי שנהרסו כמו האינדיאנים בארצות הברית, או האינקה. כי דורות על גבי דורות היו יהודיים. ושמרו על הגחלת בשבילי. אז מי אני, שלב קטן בשרשרת, להפסיק את זה. להפסיק את הקסם. שאלתי את שני צאצאי מה הם חושבים. בת: כי אם כל אחד היה מפסיק אז לא היו יותר יהודיים. ואז אי אפשר להתחיל את זה שוב. בן: אז זה יגמר. ולא יהיו עוד יהודיים לאין סוף זמן.

 

[אספרסו2]

אז למה שתקחי על כתפייך הצרות

את הנטל של ההמשכיות היהודית?
אם אמשיך את הקו שלך,הרי שלמשפחתי יש שרשרת ארוכה של המון דורות לאחור בגרמניה.
כדבר המשורר הם לא רצו למות והגיעו לישראל,חוליה אחת בשרשרת ארוכה,שהתבוללה מידי פעם,
כשאני הגעתי לגרמניה הרגשתי מחובר לתרבותה יותר מאשר הרגשתי בישראל והנה אנו כאן,ממשיכים.

 

[alphadelta]

אולי זה ההבדל

אני לא רואה בזה נטל. אלא כבוד.

 

[אספרסו2]

למרות שאיני מסכים איתך

אני מבין את הגישה שלך לנושא.

 

[alphadelta]

תודה

אני מעריכה את דבריך.

 

[AlicePJ]

גם אני לא שופטת, ומבינה מאוד אנשים שמוצאים

את עצמם מתקרבים למנהגים דתיים בתור מהגרים מישראל. אבל זה פשוט לא אנחנו באופן אישי. לי זה יהיה מזויף מאוד ללכת ולשבת בבית כנסת, או להדליק נרות שבת. זה יהיה זר עבורי כמו להביא עץ אשוח. ברור לי שלא כולם מרגישים כמוני, אבל אני עונה מהנסיון האישי שלי וקצת מתפלאת מאחוז התשובות שמראה את הנטיה לדת בקרב מהגרים (למרות שאני זוכרת וברור לי שהפורום כאן לא מייצג שום דבר).
&nbsp

 

[Boston Guy]

אדם נטול אמונה משול לדג נטול אופניים

 

[forglemmigej]

לא נראה לי שהם חוזרים בתשובה

המנהגים האלו לא ממש דתיים אפילו, כי להיות יהודי מאמין צריך לקיים המון מצוות ולרוב האנשים אין ראש לזה ובטח ובטח לא רצון , זה יותר משהו קהילתי, כמו כלבים שנפגשים בפארק , זה לא שפודל יהפוך פתאום לרועה גרמני אבל כיף להם להתחכך אחד בשני והם גם יכולים לרכל על הבעלים בלי שהם יבינו

שמעתי פעם אבל אני לא בטוחה שזה נכון שיהודים שהגיעו לאמריקה חילונים לגמרי ראו איך הנוצרים נפגשים ביום ראשון בכנסיות ושרים מזמורים ביחד אז הם גם יצרו לעצמם מעין כנסיות יהודיות כאלו של ביטול עזרת נשים, שירה ביחד , לבוש מאממ כשהולכים לשמה אלו הכל מנהגים נוצרים כי היהדות ביסודה היא של ענווה וצניעות ולא להוציא את העיניים למי יש קול או לבוש יותר יפה והם גם בכלל היו צאצאים של דור ההשכלה שהיה קיים באירופה עד סוף המאה ה19 שבכלל שאף להיות כמו הגויים ולצאת מהסתגרות שלהם עד אז (זה לא שהיתה להם ברירה תלוי איזה קיסר נאור או פרימיטיבי שלט באיזורי מגוריהם באותן תקופות) אימוץ מנהגים נוצריים התקבל יפה בקרבם בנוסף רוב אלו שהיגרו לאמריקה החליטו לפתוח דף חדש לגמרי ולהשאיר את העבר של היבשת הישנה ולהמציא את עצמם מחדש זה לא רק ביהדות רוב הקבוצות האתניות שהיגרו לאמריקה באותן תקופות היו כאלו.
היום שאין שום מצוקות אנשים כן רוצים לשמור ולשמר את העבר אף אחד לא חי בואקום וזה שהיגרנו למקום מסוים לא הופך אותנו למקומיים רק בגלל שקבלנו אזרחות , הדרך רחוקה מאד מאד מהטמעות תרבותית ודורית.

 

[בוקובזה שטראסה]

ההסבר לגמרי ארה"ב לא ממש נכון מכמה סיבות. אחד, היהודים

הראשונים שהגיעו לאמריקה היו בכלל ספרדים, לא אשכנזים, ששבו ליהדות גלויה אחרי דור או מספר דורות של חיים כאנוסים (חלקם הגיעו מהולנד). מן הסתם, הם אימצו כל מיני מנהגים מחייהם כ"נוצרים".
האשכנזים הגיעו בעיקר במאה ה-19 (קודם גרמנים, שעונים חלקית על הפרופיל שאת מתארת של צאצאי דור ההשכלה, ומסוף המאה המוני מזרח אירופאים שחלק ניכר מהם לא ענה בשום דרך על הפרופיל שאת מתארת), בתקופה שבה הנצרות הדומיננטית היתה ה-mainline Protestant churches שדווקא ידועות היו בדיוק באותה ענווה וצניעות שאליה את מתייחסת.
היהודים really made it בארה"ב רק אחרי מלחמת העולם השניה, כשהשילוב של לימודים חינם לחיילים משוחררים, הפריחה הכלכלית בארה"ב והרוח החדשה שהביאו המהפכות של שנות ה-60 איפשרו להם לפרוץ לחזית הבמה של הציבוריות האמריקאית בצורה יוצאת דופן. ההצלחה הכלכלית של היהודים תורגמה גם לאימוץ כל מיני הרגלי צריכה, בזבוז ונהנתנות אמריקאים בתקופה הזו.

 

[een ogenblik]

בוודאי שיש להם חלקים ממך

פשוט לא החלקים הישראליים שאת מחפשת.
* לשיר איתם שירים ישראלים לא יתן לשירים האלו את אותו מקום שיש להם עבור מי שגדל בישראל.
* לצפות איתם בתכניות ילדים טלויזיוניות לא יתן לתכניות האלו את אותו מקום שיש להם עבור מי שגדל בישראל.
* להקריא להם ספרים לא יתן לספרים האלו את אותו מקום שיש להם עבור מי שגדל בישראל.
* לשחק משחקי ילדות לא יתן למשחקים האלו את אותו מקום שיש להם עבור מי שגדל בישראל.
זהות זו נובעת מכך שאין להם חברת שווים לחלוק את אותו עולם אסוציאטיבי שמקורות תרבות אלו מעלים בהם, וכתוצאה מכך הם יעלו מול ילדים אחרים את האסוציאציות המקומיות. כדאי גם לזכור שילדים שנראים לך ישראלים כי הם יודעים את המוזיקה הישראלית הישנה, הם ישראלים בעיני הדור הבוגר, לאו דווקא בעיני ילדים בני גילם. לילדים בני גילם בישראל יש שירים אחרים בראש. ילדיך יודעים עברית, מכירים ספרים ומשחקים בעברית. זה לא הופך אותם לישראלים. זה הופך אותם לאמריקאים עם רקע ישראלי, שזה, בעצם, מה שהם.

ממש כפי שבתי היא ילדה פלמית ממוצא אתני קזחי עם הורים ישראליים. היא אינה נראית כמוני, היא אינה מעלה אסוציאציות מן העולם אסוציאטיבי שלי, היא חולמת בשפה זרה משלי, אך היא עדין בתי והרבה ממה שאני מתקיים בה.
איך?
זו האלכימיה של הורות, הם לא בצלמנו ובדמותנו, אך הם שלנו ואנו שלהם.