משבר סביב מקום עבודה לאחר ילד ראשון

zigomongo

New member
משבר סביב מקום עבודה לאחר ילד ראשון

שלום...

לזוגתי ולי יש תינוק ואשתי החלה לעבוד לאחרונה ומרוויחה משכורת נאה.

אני עובד בכיר בחברה ומכלכל את משפחתנו בצורה טובה מאוד.
לאחרונה אשתי החלה לבוא בדרישות לגבי שעות העבודה, מספר יציאות מוקדמות הביתה, איסוף של הילד מהגן.
אשתי לא מוכנה לשמוע על עזרה ממטפלת.

הנושא בוער מאוד במערכת הזוגיות שלנו.
זה מרגיש כאילו לא אכפת לה לחלוטין שכל הנושא פוגע מאוד בעבודתי, ביכולת שלי להגשים את עצמי ולכלכל טוב מאוד את משפחתינו.
אני צריך לבקש את אישורה על טיסות עסקים.
היא מתעקשת על כך שאגיע מוקדם מספר פעמים בשבוע, דבר שאינני יכול להתחייב אליו עקב עבודתי.
כל הנושא מוביל אותנו לפיצוצים מאוד גדולים ואנחנו כבר על סף גירושין.
טיפים? עצות?
 

gaboon67

New member
התמודדות עם מצב חדש....

תראה, אני מבין שבמשך תקופה ארוכה אתה הוא זה שמימש את עצמו והיה העוגן הכלכלי של המשפחה....
מצד שני, אי אפשר למנוע מבת הזוג את האפשרות להגיש את עצמה....
יש נשים שנוח להן עם זה שהבעל מביא את הפרנסה והן מגדלות את הילדים ואחראיות על משק הבית....
יש לזה מחיר שיש נשים שמוכנות לחיות עם זה כל עוד אין להן בעיה של פרנסה בבית...
&nbsp
אבל, אם היא גם רוצה להגשים את עצמה, אתם צריכים למצוא דרך לגשר על הפערים....
האם שימוש במטפלת או משהי שתאסוף את הילדים מהגן ותדאג להם למספר שעות עד שאחד ממכם מגיע מהעבודה זה אפשרי?
&nbsp
בלי שום קשר, כן הייתי בודק את האפשרות להוציא את הילדים לפחות פעם בשבוע מהגן...
אם לא תעשה זאת, אני מעריך שאתה תצטער על זה...
 
התינוק ממך?

אני מניחה שכן... בקיצור, אתה צריך לקחת חלק בטיפול בו.
שניכם עובדים, לשניכם יש מחוייבויות מקצועיות, ושניכם מביאים פרנסה הביתה......
אז למה אתה מצפה שהיא תיקח את הכל על עצמה?
ילד זו מחוייבות, ותאמין לי שמנהלים גדולים ובכירים ממך מצליחים להתחייב ולצאת מוקדם הביתה פעם- פעמיים בשבוע.
(אגב, אם היית כותב שאתה פועל פס יצור במפעל בנגב, היית מקבל יותר הבנה למצב ולחוסר הגמישות. אבל ככל שבן אדם בכיר יותר- גם אם הוא לא מצליח לראות את זה, יש לו יותר אפשרויות ויותר גמישות)

אגב, אם תתגרש- תראה איך אתה כמו בובה מתחייב לפעמיים בשבוע + כל וויקנד שני..... אז לא מציעה לך ללכת לשם.

אני חושבת שמה שמעצבן את אישתך זה החוסר הבנה שלך לעובדה שהילד הזה הוא מחוייבות משותפת של שניכם. ושאתה מוכן לצאת "מידי פעם, כשמסתדר" מה שבעצם מונע ממנה לנצל בצורה אפקטיבית את השבוע שלה... כי אין לדעת מתי יסתדר לך...

מה עושים בכל המשפחות הסבירות? יושבים ביחד ו"מפרקים" את הסיטואציה.... ומתחלקים. יומיים היא, יומיים אתה ועוד יום סבתא/ מטפלת (על הנקודה הזו של להכניס גורם נוסף מאוד קשה לוותר....).

אני די בטוחה שברגע שתשדר לה שותפות בעניין הזה, היא גם תפתח לעזרה נוספת בתשלום (כל החברות/ שכנות/ אמהות מהגן עושות את זה... והיא מודעת לעניין, תהיה בטוח...).
זו פשוט דרכה (הקצת טיפשית, מודה..) לנסות "לאנוס" אותך לקחת מחוייבות.
 

גארוטה

New member
אם אלה הדרישות

של אשתך, שעות עבודה סבירות, השתתפות בהוצאת הילד מהגן, הגעה הביתה בשעות שהילד עדיין ער ובכלל שיתוף פעולה בגידולו, אז כנראה שאף אחד מאלה לא מתקיים כרגע...
בחרת להביא ילד לעולם, איך האבהות שלך באה לידי ביטוי?
 
אם היית עוצר

בחלק של "לכלכל טוב מאד את משפחתינו". הייתי איכשהו מבינה. זו התרומה שלך למערכת.
אבל להגשים את עצמך?
הגשמה עצמית וילדים קטנים לא הולכים ביחד. ההגשמה העצמית מתמצה בילדים שלך בשלב הזה בחייך, כשהם יגדלו קצת תיקח קורס ציור אאורידי בצבעי אישיות, תיסע תעשה טרק בנפאל ,תגשים את עצמך איך שבא לך. זה מה יש.
הדיון של מי מביא כמה כסף הביתה הפך להיות לא רלוונטי ברגע שהתחלת לדבר על "הגשמה עצמית".
 
שלום גם לך

אם אישתך 'התחילה לבוא בדרישות' כדי שתהיה שותף פעיל בחיי המשפחה, וזה מאוד מכביד עליך עד כדי רצון להתגרש, כנראה שמלכתחילה תכננת לנהל משפחה בהתכתבות דרך כרטיס האשראי.
זה כמובן מאוד נוח אם אתה משתכר יפה, ועסוק בכך כל היום, אבל האם אפשר לקרוא לזה חיי משפחה?

שים לב שפתחת את הפוסט - "לזוגתי ולי יש תינוק..." והסמנטיקה כאן לא פחות חשובה. קודם כל התינוק לזוגתך, ורק במקום השני - לך
, ובשום מקום אין כאן 'אנחנו' ו'לנו'. האם אתה רק סטטיסט בכל הנוגע למחלקה הזו שנקראת 'בית'?
 

שילה1

New member
"לזוגתי ולי יש תינוק ואשתי....."וגו'.

כאן הכל מתומצת:התינוק של שניכםויש להניח שהיגיע בהסכמה,אלא שאינך מבין שנוספה נפש למשפחה,שמשנה את המבנה,המצב,הרצונות,ההוצאות,האחריות ועוד.
אם "הדרישות" של אשתך גורמות לך להרהורי גירושין,נראה שטרם הפנמת את המצב.
מה לעשות?מיד ללכת לשיחות עם מטפל,או להעזר בבני משפחה,מטפלת וכו .בגדול-
שכחתי לציין אתהבמובן מאליו:ילד זו הוצאה כלכלית לא קטנה.תוקיר ותכבד את העובדה שאשתך לוקחת חלק לא קטן בנטל הכלכלי.
אשתך צודקת בהחלט.הילד הוא של..שניכם!!!!שלושתיכם-יחידה אחת.
תבין זאת-תיטיב עם כולם.ולא-או שתתגרש או שלא.בכל מקרה-הילד יזכור לך זאת ולא מעט,בשנים הבאות לחייו.
 
בנושא הניסוח

אני לא מסכימה. לא ברור לי איך אמורים להתנסח אחרת. לפי כללי הנימוס והדקדוק מדברים קודם על הבן אדם השני ואז על עצמך. לא אומרים אני והוא אלא הוא ואני.
ובהסבר של המשפט להגיד יש לנו תינוק בלי לכתוב מי זה לנו זה גם לא נשמע טוב.
 
מותר לך


ולהגיד 'יש לנו תינוק בן כך וכך' וכו' וכו' בהחלט היה מסמן על לכידות התא גם בתת המודע, לעומת הניסוח הנוכחי שמצטרף לפוסט של 'אני לחוד והיא וילד לחוד'...
 
אבל זו תחילת ההודעה

איך את יודעת מי זה לנו? אולי לו ולבעלו? אולי לו ולשכנה שעשתה איתו איזה הסכם הורות משותפת... הוא הסביר שהיא אשתו.
בגדול פשוט נראה לי שזה ספציפית לחפש אותו לאור זה שהוא מאוד מסוייג מההשתתפות בתינוק (שזה בהחלט נראה ככה מהצד)
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
מעליי כבר אמרו הכל. אבל יש לי שאלה אחת אליך.

כתבו לך כאן דברים יפים וחכמים, ולמרות זאת, אני די בטוח שהם לא מועילים לך כלל. כי הם מאוד כלליים וכי את הכל כבר שמעת בעבר, וזה לא באמת הכיוון שלך ולא מה שקיווית לשמוע - כי אחרת לא היית מגיע לכאן.

ובאמת, לכאורה, אתה שואל שאלה פתוחה, בבחינת "כל טיפ יתקבל בברכה".
לכאורה, זוהי פתיחות מצידך. אבל זה רק לכאורה.

כי הרי יש לך כבר עמדה מגובשת. ולא באמת כל טיפ יתקבל בברכה.

ודווקא בגלל שאני מעוניין באמת ובתמים לעזור לך, אני צריך לשאול אותך:
למה בדיוק אתה מצפה כשאתה פונה לכאן?
באיזה כיוון אתה רוצה פתרון אפשרי?
מה השאלה היותר ספציפית שאתה רוצה לשאול?

רק אם תהיה גלוי ותגיד לנו מה אתה מוכן ומה לא, ואז תישאל שאלה הרבה יותר ספציפית, יש סיכוי שתקבל כאן עזרה ממשית - לא רק ממני, אלא מכולם.

אחרת יצאת ידי חובתך - פנית לפורום, לא עזרו הרבה, ועולם כמנהגו ימשיך, או לרבנות, או לזוגיות חמוצה וכועסת.

אז צא לרגע מאזור הנוחות ושים את הקישקע על הדף.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

נומלה

New member
דעה קצת שונה

להרבה נשים יש נטייה לא רק להגיד לבן זוגן מה לעשות אלא גם איך לעשות את זה. לטעמי הגברת המדוברת בהחלט יכולה לדרוש מבעלה לקחת אחריות על העולל X ימים בשבוע, אבל המשפט המקומם אותי הוא "היא לא מוכנה לשמוע על מטפלת". אז ברור שהיה צריך ללבן את הנושא לפני שמכניסים תינוק חסר ישע למשוואה, אבל אפשר לומר: בימים שני שלישי וחמישי הנושא באחריותי, אבל אז אני מחליט איך הוא מקודם. אבל זה אומר שאתה זה שדואג למצוא את המטפלת עם ההמלצות הראויות, אם יש מטפלת והיא חולה, אתה זה שבא מהעבודה ואתה מפקח הדוק על הנושא.
מצד שני איך שהדברים עומדים כרגע, בשקילת האלטרנטיבות, בגירושין ממילא תצטרך לפנות יומיים בשבוע לקחת את הילד. אז אולי תפנים את הנושא עכשיו?
 
יכל להיות שזו פשוט

הדרך הלגטימית שלה לומר שהיא לא הביאה ילד כדי שמישהו אחר מלבד הוריו יטפל בו, ושהיא רוצה שגם לאבא של הילד יהיה קשר איתו ולא שיגיע אחרי שהוא כבר ישן?
 

נומלה

New member
יכול להיות שזו הדרך שלה

אבל למה היא לגיטימית? מותר לה להחליט להשאר עם הילד (גם זה מצריך ליבון זוגי לדעתי, אבל ניחא). לא לגיטימי בעיני "my way or the highway" .
 
כל הרעיון זה לנסות לראות קצת מעבר...

שנמע שהיא פשוט מאוכזבת מהגישה...
מחוסר השותפות, מחוסר האחריות המשותפת....
וזו דרכה, הבאמת קצת עקומה, לנסות "לאנוס" אותו לזה.....
אבל נשמע שזה באמת נובע ממצוקה אמיתית.....

דווקא זה בדיוק מהמקרים שפניה לחוכמת ההמונים (כמה המונים שכבר יש פה...
) יכולה מאוד לעזור ולשפוך אור במקום שבו הבן אדם פשוט לא מצליח לראות לבד....
 
כי זה לגטימי

שלא מביאים ילד כדי שאחרים יטפלו בו. אבל אם אני מבינה נכון את כוונתך את מתכוונת שזו דרך שלה בלי לשתף אותו ופה אני כמובן לא יודעת. אני סופר מסכימה שזה הא"ב בשיחות עוד אפלו לפני שמתקרבים לעבוד על ילד. איך רואים את הגידול, הטיפול, החינוך בנושא של ילדים לעתיד. ושהם היו צריכים להחליט על זה ביחד מבעוד מועד.
 

נומלה

New member
רק הערה לענין הטיפול בתינוק

נושא הטיפול בתינוק הוא תלוי תרבות. יש תרבויות שבהן זה בכלל באחריות הסבתא. יש תרבויות (גם לא מערביות) שבהן שמים את התינוקות במעין "בית ילדים" ויש תרבויות שבהן האבות תפקידם אינו לטפל בילדים.
המאבק הספציפי נראה לי כמאבק כוח. נשוא המאבק הוא משני.
 

אייבורי

New member
או

&nbsp
שאחרי הגירושים, בימים שלו, המטפלת שלא הסכימו קודם
תוציא את הילדים מהמסגרות.
 

אייבורי

New member
איפה מריוס עם מאבק הקלאסי של זוגות

&nbsp
בתכלס, אישתך השתדרגה עם תינוק
ועכשיו נפתח מחדש מאבק "מי קובע" בזוגיות.
מבחינתה
היא קובעת כי היא "האמא" ואתה צריך לעשות מה שהיא אומרת לך.
ואתה נודניק שמתעקש לנהל על זה מו"מ כושל.
&nbsp
אני מציע שתעשה מה שאומרים לך.
 
למעלה