משבר רגשי בגיל 5?

[anipola]

משבר רגשי בגיל 5?

שלום,
בני בן 5 בגן חובה, ולאחרונה עובר עליו משהו...
הוא פתאום מפחד הרבה - מפחד מהחושך, מפחד להישאר לבד בחדר/בסלון, ולא מוכן ללכת לבד לשירותים - עד כדי כך שהוא מתאפק ואפילו בורח לו,
היו לו כמה פיספוסים גם בלילה שזה ממש מזמן לא קרה.
אני יודעת שזה גיל כזה של קצת פחדים, וגם נולדו לו אחיות תאומות לפני 10 חודשים אז זה בטח מוסיף... (הוא גם אומר לי שאני "כל הזמן מטפלת בתינוקות")
אבל הכי מתסכל אותי זה שצריך ללוות אותו לשירותים ולהיות איתו שם! ושהוא לא מוכן להישאר לבד בסלון אפילו דקה (אם אני רוצה למשל להרדים תינוקת...)
ואני לא יודעת מה נכון לעשות- האם להתעקש על הגבול למשל של השירותים שילך לבד (למרות שזה אומר שייתכן ונצטרך מקלחת בגלל פספוסים בדרך)? האם לחבק, להכיל ולעודד ולחכות שהגל הזה יעבור?
מותשתתתתת

 

[dvora idan]

בן 5 בגן חובה

שלום רב לך
לחבק ולאהוב זה תמיד המתכון הטוב.
הילד החמוד שלך נותן לך את ההדרכה.
כדאי מאוד להקשיב לו.
כשהוא אומר לך "כל הזמן מטפלת בתינוקות"
הוא אומר לך שהוא מרגיש שאין לו "מקום" .
את לו פנויה אליו , הוא מרגיש לא משמעותי בעיני עצמו.
התחושה היא סוביקטיבית שלו
אין צורך להתווכח איתה.
הדרך שהוא מצא לקבל את המקום שלו
הם הפחדים, הפיספוסים....
אז את מתפנה אליו.
ילדים הם חכמים מאוד
והם זקוקים להורים ולהתיחסות האוהבת שלהם גם אם הם גדלים.
ואם לא מקבלים אותה - לפי דעתם
(ודעתם היא החשובה בעיניהם)
הם ימצאו את הדרך שהכי מניעה את ההורים.
(בכי, פחד, הרטבה ועוד....)
לכן הגדירי לך זמן איכות רק עם הילד שלך,
בנוסף בזמן נוח שאלי אותו שאלות
כמו מה מפחיד.... ותקשיבי
מה אתה יכול לעשות כדי .... ותקשיבי.
תאמיני בילד שלך תעודדי את הרעיונות שלו,
ילדים הם מאוד יצירתיים
תתפלאי לגלות כמה רעיונות יש לו.
והכי חשוב דאגי להיות במיטבך!!!
שאלי את עצמך מה את יכולה לעשות כדי לא להיות מותשת וצאי לדרך