דנד´וש צודקת
אני מדבר על העובדות הקשות והקרות, בלי למתק ובלי להעליל עלילות. אני לא יודע היכן אתה גדל ולומד, אני רק יודע, ואכפת לי- ממה שקורא אצלי. ילד מסכן, מהשכבה מעליי, "נפלט" למישהי שהוא הומו, וזה התחיל להתגלגל עד שכל הבית ספר בערך יודע- עכשיו הוא היה גם לפני זה יחסית מסכן כזה, אין לו הרבה חברים ובאמת, בכל הכבוד- את שאר הסיפור שלו אני לא אספר, אבל אני מרחם עליו. בכ מקרה, על פרצי הומופוביה וילדותיות שמעתי, אבל מה שהמסכן הזה חווה בלילה של הטיול השנתי היה יותר מ"אני לא רוצה להתקלח כשהוא במקלחות- הוא ינסה לגעת בי" או משהו, אלא דבר הרבה יותר גרוע מזה. ולLeeCopper69, מתוק שלי- אני לא מכריח וכופה שום דבר, כמו שאתה יכול לראות, אני מציין יופי שדברים שאני אומר, זהוי דעתי האישית שעברה את השיקולים האישיים שלי. ויודע משהו? אם ´ארוניסט´ אחד יקרא את ההודעה שלי, ויחשוב פעמיים לפני שהוא עושה, אולי, טעות רציית שעלולה לפגוע ואף לצלק אותו -אני שומח, צוהל ואפילו מוכן לתמוך בו נפשית למשך השנה. אני לא יודע מה עם החצי הנשי שלי (דנד´וש), או מה המקורות שלה (...?) אבל אני אכן לא ממש בארון.. אתה מבין, היום למשל, בשיא החופשיות אני מדבר עם ידידה שלי על עיברי לידר ועל היציאה מהארון, הדיסק, החידוש של ´בוא´ ועל אחיה הגדול, שהוא הומו- ומפה לשם השיחה מתגלגלת ואני אמרתי לה "את יודעת, שגם אם לא היית אומרת לי ברגע שהייתי נכנס אליך לבית ורואה אותו, הייתי יודע", והיא שואלת "באמת? למה?" וא זהסברתי לה את תורת הגיי-דאר, מה שמתמשך לשאלה "ואתה...?", "דו" עם חיוך- את האמת, אני יכולתי לספר לה את זה מצידי בלי הקשר, כי היא הייתה מגלה מתישהו (במועדון (של סטרייטים..), בת"א בכלליות, בקיבינימט אני יודע איפה?) פשוט זה התאים במקום. בקיצור, בארון אני לא- המשפחה פשוט לא יודעת, כיזה לא עיניינם את מי אני מכניס למיטה- כמו שלא עיניין כל הבית ספר מי זז לי בין הסדינים- חוץ ממי שאני בוחר לספר לו.
