משהו יפה בביח שערי צדק

[אלישוע הומיאופת קלסי]

נכון. אבל יש מצוי

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

לא ראיתי אותו

פעלתי על פי אינפורמציה בסיסית. אין הרבה אינפורמציה בשלב הזה. הספיקו לי 2 - 3 סימפטומים מיוחדים בשביל להצליב ולבחור רמדי. האיבחון במצב של קומה נעשה בחלקו מאינפורמציה מאלה שהיו סביבו ומהתנהגות הגוף. מצמוצים, תנועות גפיים, כל סימפטום אובייקטיבי ( שניתן לצפיה ) מיוחד ויוצא דופן.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

נורא מעניין כל השרשור הזה

בדיוק היום ולפני ההודעה, רשמתי הודעה שלי שפתחה בכותר "כל הודעה היא צוואה". שאני גוסס ועוד מעט לא אהיה כאן יותר, ומה שחשוב לי עתה זה להוריש את מורשתי ולנוע הלאה. בסוף לא שלחתי אותה מחשש שלא אובן נכון. הנה היא עלתה בזכותך רונית. נפלאות דרכי כוח החיים.

 

[gui1]

אצל הבודהיזם יש השקפה חזקה מאד

שאם אתה יודע או מקבל את המוות אז חייך יהיו גם יותר טובים ופחות תשקע בבעיות גישה מאד יפה ביעיני לדעת שכל דבר נגמר ולקבל זאת בהב הבלי מלחמות ואין הכוונה רק לב"א אלא לכל מעגל שמסתיים סביבנו שהכל זמני ומשתנה אניצה אניצה אניצה חבל שביהדות אין הרבה דגש על הנושא הזאת או שיש והוא פחות מודגש ע"י חזלינו כי הם מנסים לשרוד והבוזהיזם מנסה לחיות...

 

[דה ניא אל]

עיון מומלץ בספר

ספר המתים והחיים הטיבטי..... אכן ביהדות ערך הצלת החיים עולה על ערך כבוד האדם לעיתים מצחיק..... אבל נכון..... אגב במילה הצלה - יש צל אם אני מציל מישהו אני שם את צילי עליו אני גורם לו להיות בצל ואני פתאום הופך להיות המרכז.... לכן חשוב לדעתי לראות את הפער בין השניים ולזכור שאולי כדאי להחליף את הלהציל בלעזור מי שמבקש את עזרתינו

 

[gui1]

בחג השבועות הייתי בריטירט של

התלמיד של רמפה זה שכתב את ספר החיים והמתים הטבטי . אחרי שחזרתי מהודו הייתה לי שיחה רצינת עם הרב בנושא יחסינו לאן ... ז"א אמרתי לו שהנזירים הטיבטים ככ שלווים ורגועים ההפך הגמור מהרבנים שלנו מדוע זה והרב אמר לי שכהן גדול הנכנס לקודש הקודשים ביה"כ חייב להיות נשוי זה מאד שונה להתמודד עם החיים כשאתה יושב ע הר או עושה מדיטציה לעומת אחד שנשוי ומגדל משפחה. זו ההתעסקות עם החיים זו מה שהתורה מבקשתשהיא "מצווה" ובחרת בחיים וכנאה שזה לא תתמיד קל .. יפה ההצלה אבל מה בין הצלה לעזרה איך יודעים את הגבול ?

 

[דה ניא אל]

הגבול שלי הוא -

להציע עזרה פעם אחת ולסמוך שאם יתאים לאדם עזרתי, והוא יהיה במקום של לקבל עזרה ולרצות לקבל עזרה אז הוא יפנה אלי אם לא, אז לא לא אשכנע אותו לא אשדל אותו לדעתי אפשר לעשות ואחד בלאגאן קרמאתי אם עוזרים למי שאינו מבקש או משכנעים אותו והוא "משתכנע" רק כדי להוריד אותך ממנו פעם הייתי כזה ומה שחוויתי בגוף - זה נפילת אנרגיה תוך כדי שאני מנסה לשנכע אז הפסקתי ואם מישהו מבקש אני עוזר אבל מכבד את רצונו של האדם שלא להעזר אגב... טיבטיים.... גם מושגי האלוהים שלהם שונים מהמוכר (לי בכל אופן) ואני מסכים מאוד עם הרב על כך שהכהן הישראלי מעורב בחיים ואינו מתנתק מהם הנזיר - ביהדות - זה שמפריש עצמו מהכלל צריך להביא קורבן חטאת כי ההתנזרות מהעולם הזה זה סוג של חטא... להרוג את התשוקה.... זה להרוג חלק מעצמי (כמו בסיפור של רבי שמעון במערה)

 

[gui1]

אם הבנתי נכון אז

לא תטול ממנו את הבחירה החופשית ולא תכפה עליו הר כגיגית .

 

[דה ניא אל]

נכון וגם לא אהיה במצב שבו אני

כופה את עצמי עליו את דעותי את תפיסתי אני באמת מאמין שגם אם אני "יודע" את האמת הרי שהאמת הזו היא המתאימה בדיוק בשבילי ואני מקבל שלאחר יש את האמת שלו ואת הדרך שלו להארה לשלמות בדרכו שלו זהו (כמו בסיפור "גן השבילים המתפצלים" של חורחה לואיס בורחס המופיע באסופת הסיפורים "בדיונות") שיהיה לך אחלה שבוע ג'וי !!!

 

[דה ניא אל]

מה רוצה הגוסס מה רוצה המשפחה

סוגייה עדינה עד מאוד מאוד מאוד מה רוצה הגוסס ? מה רוצה המשפחה ? לא תמיד את אותו הדבר פעמים שהגוסס היודע כי דבר מותו הינו עובדה מוגמרת ומתקרבת והמשפחה המעוננינת לדחות את רגע הפרידה כמה שניתן לפעמים הקונפליקט הזה, כשהמשפחה היא חזקה יותר, שהרי הם בריאים, והוא נתון להשגחתם וטיפולם, גורם לגוסס להיות במלחמה לא לו אלא להם ואז קורה הרבה פעמים שהגוסס "מחכה" שיעזבו אותו רגע כל בני המשפחה הרוצים בהמשך מאבקו בחיים ואז משיב את נשמתו לבורא כי מחשבותיהם סביבו "מחזיקות" אותו כאן הפחד של הנשארים מפני המוות אינו תואם פעמים רבות את השלמתו של הגוסס עם השבת נשמתו לבורא ואז נוצרת חוסר התאמה ואז לא מתאפשרת פרידה מסודרת כיהגוסס "נמלט" על נפשו כיאינו יכול לסבול יותר נקודה עדינה מה בין מאבק להשלמה בין חוסר היכולת להתמודד עם הכאב הנורא הצפוי בלב לבין היכולת להפרד ולהכיל את רצונו של הגוסס לזכר נשמתה הברוכה המאירה והאהובה של אימי ז"ל תהא נשמתה צרורה בצרור החיים

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אמא נהיה אמן

 

[גלי ר]

לרפא את מי שניתן

לפני כמה ימים בבית החולים ראיתי יצור אנושי, אני לא יודעת אם גבר או אשה. אדם צעיר אולי בן עשרים. העור חלק בלי קמטים. גולגולת מפחידה, בלי שער, בלי שיניים. שוכב על מיטה במסדרון על הבטן, הראש מופנה הצידה בלי יכולת לזוז. ורק העינים מסתכלות, ענקייות. מחזה נורא. משהו פעם אמר לי שכדאי לשחרר את עצמנו ממשהו יש לשלוח אליו אור ואהבה. ניסיתי לעשות את זה לשלוח אור ואהבה אל הנשמה שלו/שלה. ואמרתי לו/לה שיבחר להחלים או ללכת בלי סבל מיותר. אולי זה קצת עזר, אבל עובדה שלא הצלחתי לגמרי להשתחרר מהמחזה שראיתי.

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

כואב ../images/Emo10.gif

גלי יקרה, מזכיר את אשר דברנו במפגש... כשחויותי פרידה פגשתי רק באנשים שמתגרשים כשאני חווה אהבה אני פוגשת בזוגות אוהבים כשקניתי אוטו חדש היה נדמה לי שכל רכב שני על הכביש זהה לשלי אני מרגישה, שכל פעם אנחנו פוגשים את הקושי כדי לגדול מהקושי שלנו...כאילו משהו מנסה להשתחרר דרך החויה...אנחנו מנסים לתקן!! רק בריאות דנה

 

[gui1]

אני ד"כ אחרי מחזות קשים

חייבת להקיא או סובלת מבחילה

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

ומה זו בחילה או הקאה

חוסר יכולת של בן אדם להכיל...לעכל...להרגיש.... תחושה קשה היא הבחילה מעניין למה את תחילת ההריון מלוות הבחילות וההקאות

 

[gui1]

כן זו ממש דחיה שלא יכנס לגוף ולנפש

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

רונית..מעניין אותי לדעת

איך מתמודד מרפא כשבא אליו מתרפא שמעורר בו בחילה... קרה לך דבר כזה? אני מניחה שלא תמיד ניתן לבחור את המטופלים... סוגייה מעניינת היא מה צריך להיות המטפל בשביל להיות מסוגל להכיל את הכל. שמעתי מושג "כלי נקי"...זה דבר שניתן להשיגו?