משהו מעודד, או ניסיון לעודד את המיואשים

[Berethor]

"תהנו" ממנו כל עוד אפשר

בקרוב לא יהיה לו שלונג, אם הוא ימשיך ככה.

 

[I בתולת ים I]

חחחחחחחחח

 

[חניתה דרלינג]

 

[A 26 cm Schlong]

משהו מעודד, או ניסיון לעודד את המיואשים

קראתי את ההודעה של השניצל הקפוא, ו-וואלה, היא עשתה לי משהו. זה לא שהוא חידש הרבה, הוא כתב פה דברים שנכתבו עוד הרבה קודם, פשוט התחברתי לסגנון הכתיבה והניסוח.


אם יש משהו שאני לא מבין, זה למה לכל השדים והרוחות יש פה אנשים שמבטלים את כל קיומם, את כל מי שהם, בגלל שהם נטולי זוגיות, או ניסיון מיני.


כותב השניצל הקפוא שמחכה להפשיר שהוא בחור משכיל, נאה, חברותי. נשמע אחלה, לא? אז למה כשזה מגיע לזוגיות, או ליתר דיוק לחוסר זוגיות, כל הדברים האלה בטלים בשישים? האם אין להם שום משמעות? האם זוגיות וניסיון מיני היא פסגת השאיפה האנושית?


רבותי, תפקחו את העיניים: במקום לשים את חוסר הניסיון הזוגי והמיני שלכם בפסגת הקיום שלכם, תעצרו לרגע ותחשבו על כל הדברים הטובים שיש לכם בחיים, כל מה שהצלחתם להשיג עד היום, גם אם אתם חושבים שזה לא הרבה. יש לכם משפחה שאוהבת אתכם, חברים, אתם אנשים עסוקים - עובדים, לומדים, אתם מטיילים בארץ ובעולם ונהנים מהחיים. למה לקחת את כל זה ולזרוק את זה לפח? לא חבל?

אני רווק, בן 33 עוד מעט, ומאושר. אז נכון, יש לי ניסיון מיני ויש לי ניסיון זוגי, אבל מה אתם חושבים? שלי לא מציקים? שאותי לא שואלים "נו, מה קורה? מתי תתחתן" וכל הבולשיט הזה. אני שם קצוץ על כולם. אני חי את החיים שלי, בקצב שלי ואני לא בתחרות עם אף אחד או אחת.

כל חברי נשואים, חלקם כבר עם יותר מילד אחד. אז מה? ביג פאקינג דיל. מישהו רודף אחרי?

תעזבו לשנייה אחת את כל הבולשיט הזה של זוגיות וסקס, זה לא הכל בחיים. תעצרו לרגע ותעשו עם עצמכם רשימת מכולת של כל הדברים הטובים שיש לכם להציע לעולם הזה.

ברגע שתפסיקו לשים את חוסר הניסיון שלכם במרכז החיים, נקודת הפתיחה שלכם לקראת הדבר עצמו תהא הרבה יותר טובה. תאמינו לי. גם אני הייתי לייט בלומר (גיל 18 נשיקה ראשונה, סקס ראשון, בחורה ראשונה) ויצאתי בסדר גמור (אני יודע שיש פה אנשים שיחלקו על זה

).


כשתרגישו טוב עם עצמכם, אתם תשדרו את כל הטוב הזה כלפי חוץ ויהיה לכם הרבה יותר פשוט.

מובן שלשבת בבית ולהחמיא לעצמכם אין בזה די. עליכם להיות יותר אקטיביים ופעילים בשביל להשיג את הדבר הזה שאתם כה חפצים בו. צאו עם חברים, תרשמו לאתרי הכרויות, תצאו לדייטים, כמה שיותר. אף אחד ואף אחת לא צריכים לדעת על ההיסטוריה המינית שלכם, או על הקילומטרז' שצברתם בתחום הזוגי. זכותכם המלאה לשמור את הפרטים הללו בסוד. גם אני לא חולק עם אף אישה שאני יוצא אתה או נכנס אתה למיטה את מעללי מהעבר. זה לא רלוונטי. מה שמשנה הוא מה שקורה כאן ועכשיו.


ולך, שניצל קפוא, אתה תראה שבסוף עוד תפשיר.

 

[iba90]

אני לא מבטל את מי שאני בגלל המצב שלי

אבל סבבה כמה אפשר להיות לבד? בתחומים אחרים בחיים שלי אני מרגיש שאני מצליח מאוד ובגדול אני די שמח בחלקי (יש דברים כמו מצב כלכלי שהוא לא בשליטתי).
בתחום הזה של אהבה\זוגיות\סקס אני מרגיש ש"נכשלתי" וזה מה שמציק לי. אני בחיים לא אתלה את האושר שלי באנשים אחרים...אפילו לא במשפחה שלי. קודם כל אני אדם בפני עצמי.

 

[Reyn]

הממ, מי אמר שמבטלים את עצמנו בגלל חוסר-נסיון?

שניצל דווקא כתב "אני חכם ומצחיק ובחור נורמטיבי לחלוטין. אין לי שום בעיות חברתיות" - ניתן ללמוד שהדבר היחיד שמפריע לו בחיים זה התחום הזוגי/מיני. ואני חושב שזה המצב אצל הרבה מחברי הפורום.
אולי קיבלת רושם שהחיים של כל חברי הפורום סובבים סביב היעדר הזוגיות, אבל זה פשוט נושא הפורום ולכן מדברים בעיקר על הצד הזה. במקביל הרבה מאיתנו מנהלים חיים נורמטיביים לגמרי עם עבודה/לימודים, בילויים וחברים, תחומי עניין ותחביבים.. אמנם האלמנט הזוגי חסר, אבל הוא לא מבטל את שאר תחומי החיים.

נכון שיש כאן גם אנשים עם קשיים חברתיים, חוסר ביטחון או בעיות אחרות שמקשות עליהם בתחומים נוספים בחיים. אבל אני לא חושב שהם מקפיאים במודע את חייהם עד שימצאו זוגיות. פשוט, אותה בעיה שמקשה עליהם למצוא זוגיות מקשה עליהם בתחומים נוספים, וזה לא בשליטתם הישירה (כמובן שאפשרל לכת לטיפול או כל שאר ההצעות הללו - אם כי זה לא פשוט).

 

[A 26 cm Schlong]

כהרגלך בקודש

מפספס את הנקודה.

 

[Reyn]

מה הנקודה? שאנשים יקראו את הודעתך

ויראו את האור; יחשבו לפתע "רגע, למה הייתי מתוסכל כל השנים הללו, הרי יש לי חיים נפלאים מלבד הנושא הזוגי"? אנחנו אל בסרט של דיסני, והחיים לא עובדים ככה. אנשים יכולים להיות מרוצים מחייהם ולצד זה להיות מתוסכלים מסוגיה ספציפית בחיים, או אפילו יותר מזה: להרגיש תחושת תסכול כללית בגלל ההיבט האחד שלא מסתדר, למרות שהחיים בכלליות מסתדרים יפה. זה בוודאי לא צריך למנוע התפתחות בתחומים אחרים, אבל תחושת התסכול אנושית ולגיטימית.

 

[כרית נוגט]

למרות הכוונות הטובות של שלונג, ריין צודק...

 

[A 26 cm Schlong]

פשוט זקנה טרחנית

 

[Reyn]

פותח דיון פילוסופי מעמיק,

ואז קורא למי שמגיב לך "טרחן".
פשוט מבריק.

 

[A 26 cm Schlong]

תודה על המחמאה, אבל

לא התכוונתי לפתח דיון ובטח שלא הייתי מכנה את הטקסט שכתבתי "מעמיק".

ניסיתי להראות לחלק מהכותבים פה שיש אור בקצה המנהרה, אבל גם זה לא עובד בשבילכם. אתם מחפשים כנראה כתף להישען עליה ולמרר על גורלכם. לא תקבלו את זה ממני, אבל מכל אחד אחר פה, כנראה שכן.

 

[הציירת משנחאי]

עליך לזכור משהו חשוב...

לא תמיד האור שבקצה המנהרה הוא באמת האור...ייתכן ואלו הם פנסי הרכבת המגיעה ממול...

מלבד זאת,

נהנתי מאד לקרוא את מה שכתבת,אני מחזקת אותך מכאן אבל חייבת להאיר את עינייך במשהו קטן...

לא כל האנשים שהם חסרי זוגיות ו/או מיניות הם אנשים שמבטלים את עצמם..

גם אם הם מאמינים בעצמם ומכירים במעלות החיוביות שלהם ייתכן והצד הרגשי,הנפשי שלהם הוא צד רגיש ביותר...

ולמה אני מתכוונת...

החוסר הזה שנוצר בזוגיות/מיניות אצלהם גורם להם להרגיש פחות טובים מאחרים..

לא תמיד קל לעצום עיניים ולהתעלם ממה שהסביבה אמרה..

לא תמיד קל להשאר איתן מול לחצי המשפחה...

לא כולם באמת חזקים מבחינה נפשית ורגשית..

זה לא מחייב שהם יבטלו את עצמם ויאמינו במי שהם...

כתבת דברים יפים,נהנתי לקרוא אותם.

 

[Reyn]

לא רק עניין של משפחה וחברים

הרצון בזוגיות והמועקה כתוצאה מכך באים מבפנים, לא מבחוץ.

 

[A 26 cm Schlong]

אני חולק עליך

אנחנו לא נולדנו זוגיים, אנחנו לא יצורים מונוגמיים.

אנחנו נולדנו עם יצר מיני, שלמדנו לרסן אותו בצורה של זוגיות, כך שאני לגמרי משוכנע שהמועקה הזו שלך היא לא משהו מולד, אלא תולדה של לחצים של הסביבה עליך. הרי אף בנאדם לא נולד עם הצורך לחיות בזוג, אבל כשאתה רואה סביבך זוגות זוגות ואתה לבד לבד, אז נוצרת אצלך מועקה.

 

[Reyn]

אני מדבר כרגע על זוגיות ומין כמקשה אחת

אם תרצה, חרמנות היא יצר פנימי, ולא כזה שבא מבחוץ.

לגבי מונוגמיה, זה לא פשוט כפי שאתה מציג. אפילו אם הגזע האנושי לא התפתח במקור כמונוגמי, הוא בוחר לנהל את חייו באופן מונוגמי כבר 20,000 שנה (עם בגידות והכל, אבל ברמת העיקרון, אנשים עדיין חיים באופן מונוגמי) - that's gotta count for something.
ואפילו אם נתעלם מכל זה... בפועל, בחיי היומיום, אנחנו רואים אנשים מתאהבים בבן זוג ספציפי. זו לא רק תחושה אישית, אפשר לאמוד אותה באמצעים אמפיריים, לראות שחרור כימיקלים מסויימים במוח וכו'. זו לא סיבה מספיק טובה לחפש אהבה מונוגמית? ואנחנו רואים אנשים שנבגדו במערכות יחסים והרגישו פגועים - זו לא סיבה מספיק טובה לא לבגוד?

 

[A 26 cm Schlong]

נו, בדיוק בגלל זה

שכבר 20,000 שנה אנשים סביבנו חיים בזוגיות, אנחנו חושבים שזו פסגת השאיפות, וכש"כולם" סביבנו במערכות יחסים ואנחנו לא, אז וואלה, זה עלול לגרום לנו לאותה תחושת מועקה שכתבת עליה, אבל שוב, זה בגלל ההשפעה של הסביבה.

אנשים מתאהבים, כי הם מחפשים להתאהב. תסכים אתי שאם אתה מחליט לחיות את חייך לבד, לא במערכת זוגית משום סוג שהוא, הסיכוי שתתאהב לא קיים.

 

[Reyn]

אמנם עוד לא התאהבתי מעולם בבת זוג,

אבל כבר בחטיבת הביניים התפתחו אצלי רגשות חזקים מאוד כלפי נערה מהכיתה שלי. כמובן שהכל מתחיל במשיכה מינית, אבל בכל אחת מהפעמים הרגשתי משהו מעבר לזה: חשבתי עליה כל הזמן, רציתי להיות בסביבתי, לדבר איתה ולגעת בה, לא רק בהקשר מיני.
אמנם זו לא אהבה במובן שאנחנו מכירים כמבוגרים, זה היה קראש תמים של גיל צעיר, אבל בדיוק בגלל זה היה בכך משהו אמיתי, טבעי. בגיל 13 לא הייתי מוקף זוגות מאוהבים, אני מבטיח לך. בכלל לא ידעתי מה זה אהבה ולא הכרתי עניין רומנטי בבנות עד שהרגשתי זאת בעצמי, בעוצמה מוחצת, במשך שנה וחצי רצוף.

 

[A 26 cm Schlong]

תודה לך

את אכן צודקת שלא תמיד קל, אבל היי, החיים לא קלים.

אם יש משהו אחד שלמדתי אותו על בשרי, הוא שאין דבר העומד בפני הרצון, קלישאתי ככל שזה ישמע. אני הצלחתי לעשות הרבה דברים בחיי, שאנשים אחרים כשלו בהם מאי אלו סיבות. לא ויתרתי לעצמי והתעקשתי כי היה חשוב לי להצליח.

לכן הוספתי בסוף דברי, שאני מבין שיש מי מבין באי הפורום שהנושא חשוב להם במיוחד ועל כן עליהם להיות אקטיביים ולפעול למען שינוי, כי השינוי ייתכן ואפשרי.


ובתוך כך, אני מאמין גדול בלשים פס על העולם, אבל את זה אני יכול להגיד היום, אחרי שפעלתי לשינוי מצב קיים אחר לחלוטין.

פעם גם אני הייתי מתרגש מכל נאד שההורים תקעו לעברי, או מכל פיפס שהחברה השמיעה בכיווני. היום זה בפירוש נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה. אני חי את חי כפי שאני מוצא לנכון ולא נכנע לתכתיבים של הסביבה. זה לא היה קל, אבל הצלחתי לעשות את זה, הצלחתי לנתק את עצמי, לבדל את עצמי והפסקתי לנהות אחרי העדר ולהתרגש מלחצים כאלה ואחרים שמפעילים עלי מכיוונים שונים ומשונים. ואם אני עשיתי את זה, כל אחד יכול.


כשאני כתבתי על ביטול העצמי, עשיתי זאת לאחר שקראתי כמה וכמה הודעות של אנשים, שמה אני אגיד לך? רק מלקרוא את ההודעות שלהם בא לבכות. בא אדון שניצל וכותב על עצמו: "אני חכם ומצחיק ובחור נורמטיבי לחלוטין. אין לי שום בעיות חברתיות" ומסיים את דבריו בביטול טוטאלי של כל הדברים החיוביים האלה: "מאיפה יבוא הפתרון?...זה משפיע על כל שאר התחומים - על העבודה, על הלימודים, אני פשוט כל הזמן מבואס. פשוט נמאס לי".

אם זה לא ביטול של העצמי, אז מה כן? הוא כותב שהנושא הזה מכלה את זמנו, שהוא משפיע על כל תחום בחיים שלו, שהוא מבואס כל הזמן.


אז כתבתי פה הודעה, שהשד לא כזה נורא, ו-וואלה, יש דברים הרבה יותר חמורים בחיים האלה מאשר להיות חסר ניסיון זוגי או מיני, ואז באו כל מיני יצורים מארץ היצורים ותקפו אותי שאין שום משמעות למילים שכתבתי, ועוד אחרי שכתבתי מתוך ניסיון וגם חזרתי על כך לא אחת.

יש פה אנשים ששי אלי קרב, ובאמת שאין לי שום בעיה להחזיר, וכשאני מחזיר, אני עושה את זה גם הרבה יותר טוב מהם ומתובל בהמון רוע.


תודה לך שוב על התגובה.

 

[הציירת משנחאי]

ושוב אומר...

מילים כדורבנות!!

אהבתי את המסר שהעברת,אני מסכימה איתך!!

ואומר דבר נוסף,אני פועלת בדיוק כמוך!

וזה כ״כ חשוב...לא להכנע,לא לוותר על עצמך,להמשיך להאמין בדרכך...והאהבה והזוגיות יגיעו גם.בבוא היום...

קבל ח״ח