אשיב לך גם בעזרת האנולוגיה שהציג אור
לצורך העניין, אני מתמטיקן ששואף לפתור תעלומה שמטרידה אותי כבר שנים. כמובן שהיא לא מעסיקה אותי כל הזמן, אני מנהל חיי יומיום נורמליים, אבל לפעמים אני נזכר בתעלומה, מוטרד מכך שטרם פתרתי אותה, ומדמיין את היום בו אמצא פיתרון - כמה מסופק אהיה לאחר מכן.
כל זה מקביל לחיפוש מתמשך אחר זוגיות אוהבת ועמוקה.
בלי שום קשר לתעלומה המתמטית שמהווה אתגר מתמשך, מפעם לפעם אני נתקף רעב מיידי. הרעב מקביל ליצר מיני. לפעמים הוא מופיע סתם כך כשאני רואה אוכל מגרה, למשל פרגיות עסיסיות (
), ובמקרה כזה אפשר להתעלם ממנו - זה רעב סתמי שלא מעיד על צורך אמיתי באוכל. ובמקרים אחרים הרעב מופיע אחרי יותר מדי זמן שלא אכלתי, ומדובר בצורך שצריך להשביע.
כעת יש לי שתי אפשרויות:
אפשרות אחת: לצאת למסעדה. אפשר למצוא אחת באינטרנט או על ידי הסתובבות במרכז בילוי, אבל כך או כך צריך ליצור קשר עם המסעדה ולברר אם אפשר לשבת מייד או שהכל תפוס וצריך להזמין מקום לזמן אחר (אבל אני רעב עכשיו, לא אחר כך!). כשמגיעים לארוחה עצמה, צריך להמתין שהמלצרית תגמור(..) לרשום את ההזמנה, נהנים מסעודה ממושכת (אבל די בזבזנית בזמן), וחוזרים הביתה. כמובן שכל הסיפור עולה כסף ומצריך לוגיסטיקה ונסיעות.
אפשרות שנייה: להישאר בבית, להכין סנדביץ' או אפילו לבשל ארוחה טובה, עם אוכל שאני רגיל אליו ומתאים בדיוק לטעמי. למרות שמבאס לאכול לבד בבית, הייתי משביע את הרעב בדיוק כמו במסעדה מפוארת, ובלי כל הלוגיסטיקה, אפילו אם האוכל קצת פחות מוצלח.
אני מקווה שהמשל ברור.
ועכשיו אתה מבין למה אני לא מרבה לצאת למסעדות.
לצורך העניין, אני מתמטיקן ששואף לפתור תעלומה שמטרידה אותי כבר שנים. כמובן שהיא לא מעסיקה אותי כל הזמן, אני מנהל חיי יומיום נורמליים, אבל לפעמים אני נזכר בתעלומה, מוטרד מכך שטרם פתרתי אותה, ומדמיין את היום בו אמצא פיתרון - כמה מסופק אהיה לאחר מכן.
כל זה מקביל לחיפוש מתמשך אחר זוגיות אוהבת ועמוקה.
בלי שום קשר לתעלומה המתמטית שמהווה אתגר מתמשך, מפעם לפעם אני נתקף רעב מיידי. הרעב מקביל ליצר מיני. לפעמים הוא מופיע סתם כך כשאני רואה אוכל מגרה, למשל פרגיות עסיסיות (
כעת יש לי שתי אפשרויות:
אפשרות אחת: לצאת למסעדה. אפשר למצוא אחת באינטרנט או על ידי הסתובבות במרכז בילוי, אבל כך או כך צריך ליצור קשר עם המסעדה ולברר אם אפשר לשבת מייד או שהכל תפוס וצריך להזמין מקום לזמן אחר (אבל אני רעב עכשיו, לא אחר כך!). כשמגיעים לארוחה עצמה, צריך להמתין שהמלצרית תגמור(..) לרשום את ההזמנה, נהנים מסעודה ממושכת (אבל די בזבזנית בזמן), וחוזרים הביתה. כמובן שכל הסיפור עולה כסף ומצריך לוגיסטיקה ונסיעות.
אפשרות שנייה: להישאר בבית, להכין סנדביץ' או אפילו לבשל ארוחה טובה, עם אוכל שאני רגיל אליו ומתאים בדיוק לטעמי. למרות שמבאס לאכול לבד בבית, הייתי משביע את הרעב בדיוק כמו במסעדה מפוארת, ובלי כל הלוגיסטיקה, אפילו אם האוכל קצת פחות מוצלח.
אני מקווה שהמשל ברור.
ועכשיו אתה מבין למה אני לא מרבה לצאת למסעדות.
