משהו קצת יותר פילוסופי

פוסט מודרניזם-

אמונה שאין אמת אחת, יש כמה אמיתות וכל אחד הולך ע"פ דרכו שלו- במה שהוא מאמין. לדעתי זו אחת הגישות היותר מזוויעות שאנשים יכולים לאמץ לעצמם. משמעותה היא שאין צדק בעולם, כל אחד לפי אמות המוסר שלו ועל כן לאף אחד אין זכות לעשות, לשכנע, לחנך אחרים לדעתו (כי הרי כל אחד והאמונה שלו אז איזו זכות יש לנו להחליט?). לא במקרה זו גישה שצמחה יחד עם הקפיטליזם- היא משרתת את הקפיטליזם די טוב. לגבייך- אני לא רוצה להתיימר להכיר אותך אבל נראה שאת מנתחת את עצמך די טוב ומוכנה להיות כנה עם עצמך. הבעיה היא שאת לא עושה עם זה כלום. את טוענת שאת עצלנית (ואולי מפחדת?) אבל לדעתי זה סתם תירוץ עלוב. להיות בני אדם חושבים זה משהו שניתן לפתח אבל להיות אנשים עושים ואקטיביים זה כבר משהו שתלוי בנו. אל תתני לשיממון להשתלט עלייך. תעשי.
 
אני לא מסכים איתך...

את אומרת שהעובדה שיש אמת אחת היא זו שנותנת לאנשים זכות לחנך. לדעתי תפקידו של מחנך הוא לא להציג לאדם משהו שבו הוא מאמין, אלא לספק לו את הצרכים והכלים לפתח את מה שהוא.
 
לא מדויק.

לא אמרתי שהעובדה שיש אמת אחת נותנת לנו את הזכות לחנך אלא האמונה שאין אמת אחת שוללת מאיתנו את הזכות לחנך. יש הבדל... לפי מה שאתה מציג- אם תפקידו של מחנך הוא לפתח את האדם שמולו, איזו התערבות ממשית יש למחנך בהטווית הדרך? להיות מחנך ולחנך למה שאתה מאמין זה לא לכפות את דעתך על האדם שמולך וגם לא לעשות לא מאין שטיפת מוח מחתרתית. נגיד ואתה מאמין באדם ואושרו, אתה מחנך מתוך אמונה שהאדם בבסיסו הוא טוב, ולכן הוא יכול לעשות טוב וכך החברה צריכה להיראות- אתה הוא זה שלוקח אחריות על העולם ולוחם באותה "מלחמה של הצדק הניצחי" (קצת דברי קאמי לא הזיקו לאף אחד...). מה שזה אומר בדוגרי ובלי כל ההתפלצנות מסביב זה שאתה מטווה לאדם את הדרך שבה אתה מאמין, מראה לו את הדלת שמובילה לפי דעתך לעולם טוב יותר אבל גם יודע שבידיו הבחירה והוא זה שלוקח על עצמו את האחריות (דווקא מתוך אותה אמונה שהאדם הוא טוב ואחראי לבחירותיו).
 
אני אתחיל בזה שאדגיש את זה

שניסחת את עצמך בצורה הבאה: "לא אמרתי שהעובדה שיש אמת אחת נותנת לנו את הזכות לחנך אלא האמונה שאין אמת אחת שוללת מאיתנו את הזכות לחנך". את יוצאת מתוך נקודת הנחה שזאת עובדה שיש אמת אחת, ושזאת אמונה (אולי מוטעית) שאין אמת אחת. אני לא יודע אם התנסחת ככה בכוונה או שפשוט יצא לך ככה, אבל בכל מקרה... "חנוך לנער על פי דרכו" נכתב בספר משלי על ידי שלמה המלך (החכם באדם
). תפקידו של מחנך הוא חשוב, את מציגה את מה שאמרתי כאילו תפקידו של המחנך הוא פאסיבי. אני מאמין שהאדם הוא טוב ביסודו. אני מאמין שתכונות כמו רוע, רכושנות, קנאה, גזענות ובכלל...שנאה, נובעות מחינוך לא טוב. חינוך לא טוב הוא לא בהכרח שאמרו לילד לשנוא, הוא מתחיל בזה שלילד שיעמם אולי, שהוא לא קיבל אהבה, שהוא לא למד לתת אהבה. תפקיד המחנך הוא מכריע. הוא כמו גנן שמטפח עץ, הוא צריך להשקות אותו, לתת לו את השמש שהוא צריך, קצת דשן מידי פעם, אבל העץ יניב את הפירות שלו. הגנן יכול רק לקבוע אם העץ יניב פירות כמו שהוא צריך, או ינבול וירקב. כשמחנך מציג דעה, הוא כן כופה אותה. בהקשר של "פורום המסע לפולין", אני לא חושב שהנוער הנאצי בחר לשנוא, אני לא חושב שהראו להם דלת והם בחרו ללכת בה. אני כן חושב שהכריחו אותם, לא בעונשים או במכות, הכריחו אותם בחינוך לשנאה. חינוך לאורך זמן הוא כן שטיפת מוח. זה לא תמיד עובד, אבל לרוב כן. לקיחת האחריות היא גם דבר שבחינוך. אמרת שמראים לילד את הדלת אבל הוא צריך לקחת את האחריות. הוא יקח את האחריות אם ילמדו אותו לקחת אחריות. חינוך הוא שטיפת מוח. השאלה היא במה אתה שוטף את המוח של הילד. אם אתה שוטף לו את המוח בדברים שהם נגד מי שהוא, אז או שזה לא יעבוד, או שתצטרך להוציא ממנו את מי שהוא. בהקשר אחר, לכן אני חושב שהכיבוש משחית. אני מצטט "כדי לעשות די-הומניזציה לעם אחר, אתה צריך לעשות די-הומניזציה לעצמך" (אחותי). כדי שתוכל לחנך ילד לשנאה, תצטרך להראות לו שנאה, תצטרך לשנוא. לכן, כדי שתוכל לחנך ילד לשנוא, תצטרך קודם להוציא ממנו את האנושיות, תצטרך לגרום לו לשכוח את מי שהוא. קצת מבולבל ולא מאורגן אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר לך את מה שאני חושב שאני חושב...אז הנה עוד ציטוט לסיום - "תפקיד החינוך הוא ללמד את הילד לחשוב, ולא ללמדו מה לחשוב" ג'ון דיואי, פילוסוף אמריקאי...
 
טוב...

אני מרגישה מטומטמת להגיב לך פה, נדבר... (בעיקר בגלל שלא עוד אנשים משתתפים בדיון, אם כן זה היה אחרת. אני לא מתחמקת חס וחלילה...)
 
אני מסיכימה אתך...

ויש לי עוד ציטוט בשבילך: "תפקיד המחנך הוא לא לסלול לילד את הדרך, אלא לתת לו מפה". (ילד, או מה שזה לא יהיה...). מצד שני, כל מה שאתה אומר נכון לגבי חינוך ילדים. נכון לגבי מישהו שיש לו השפעה כלפי מישהו שמושפע ממנו. מה שהפיצה (זו הייתה היא, נכון?) אמרה, עד כמה שהבנתי, היה לא ממש לגבי לחנך, כמו מורה את התלמיד, אבא את בנו, וכו', אלא לגבי לנסות לשנות את הדיעה של מישהו כאשר שני האנשים בערך באותו מצב. נגיד, באותו גיל, בעלי אותה השכלה בערך, וכו'. זה יותר לשכנע מאשר לחנך. ובשביל זה חייבים להציג בדיוק את הדיעה... לא? מצד שני, יש אנשים שאכן מנצלים את ההשפעה שלהם על אחרים בשביל לכפות עליהם דעה או דרך חיים מסויימת. זה אולי לא "נכון", לא "מוסרי", נוגד את השקפת העולם של אנשים מסויימים אחרים, ואפילו יכולות להיות לזה השלכות לא טובות, אבל זה מה שהם בוחרים לעשות, וחוץ מחינוך נגד זה (שוב, אולי זה נראה לך כמה שנכון לעשות, אבל זה עדיין חינוך להשקפת העולם שלך - השקפת העולם המנוגדת) או שכנוע, דבר שכנראה יהיה מאוד קשה לעשות, אין מה לעשות נגד זה... לדוגמא, במסע הזה, משרד החינוך מנסה לחנך אותנו לפטריוטיזם. הוא היה יכול לחנך אותנו לערכים אחרים, כמו קבלת השונה, לא לאלימות וכו'. אבל אנחנו עומדים להתגייס לצה"ל עוד שנה, ויש להם אינטרס שנרגיש "פטריוטים" ולא "הומאניים"... אז מה נעשה?
 
אני חושב שיש לך בעיות מסויימות

ביכולת ההבעה בכתב.... אבל אני פחות או יותר מסכים איתך... כלומר.. פוסט מורניזם זו טעות!!! יש אמת אבסולוטית אחת!!! במבחן האינסוף רק דעה 1 נכונה.. אני לא מתיימר לדעת איזו (יש לי את שלי ונראה לי שהיא נכונהאבל אין לי ידיעה עובדדתית בזה....) אבל את צריכה לזכור שיש דרך לדבר וגם אם התוכן נכון הטון קלקל וחבל.
 

Pukipsey007

New member
וואו..

מה זה אומר, המשפט הזה
זה אומר שאני שמחה שהבעת את דעתך ואת דעתי שלי הבעתי בקצרה בהודעה הקודמת. זה אומר גם שאני מכבדת את דעתך, למרות ש(כמו שראית בהודעה הקודמת) אנ'לא מסכימה איתך בקשר לכל מה שרשמת. ואני ממש אבל ממש לא מתכוונת להגרר פה לוויכוח חסר תועלת. זו דעתך
אחלה. לא פגעת בי.. אני לא צריכה להוכיח את עצמי לאף אחד.
 
למעלה