האמת,שלא מזיז לי בכלל.
זה גם די ילדותי באיזשהו מקום,להיפגע מזה. אני מניחה שלרוב זה לא תלוי באמן אם לבוא או לא,אלא זה מושפע מכ"כ הרבה אנשים וחלקים בעסק שלו. דבר שני,קצת קשה לשפוט אנשים שלא חיים בארץ על זה שהם מסתייגים מהמקום בתקופות כאלו. צריך להבין שאנשים חיים קצת בסרט. בטוחים ש"המלחמה המתמדת" שיש בישראל כרוכה בחששות להסתובב חופשי ברחוב וכן הלאה- עד שאנשים שמחליטים להגיע ,במן החלטה "נועזת" שכזו(זה תמיד הרושם שאני מקבלת לפחות מכל הדיבורים שלהם לפני) ממש המומים למראה החיים הנורמטיבים שמתנהלים כאן ביומיום. זה גם מקשר אותי לנקודה הבאה-בורות. זה המון נובע מבורות,וגם על זה אין לי כח להתעצבן,אלא רק להפגין מבט עייף של בוז. משפט כמו שטורי אמרה - כן,קצת מעצבן. מאותן הסיבות שנועה פירטה,שזה מתנשא ומכעיס - מה לעזאזל את חושבת שאת מבינה בענייני ישראל? הם פשוט מוזילים את כל מורכבות העניין למן משפט של ילדים קטנים. "עד שלא יהיה שלום,לא אבוא." - וואלה? יודעת מה,משאמרת את זה,אולי כדאי שנשקול שוב את עניין השלום. אבל בכל מקרה,עם כמה שזה מעצבן,אני תמיד מזכירה לעצמי שזה הכל עניין של בורות,ובאמת,כמו שנועה אמרה-יומרנות. וככה אני לא נפגעת,לא שומרת טינה. מזלזלת באדם עצמו,ואז מזכירה לעצמי שבעצם הרוב כאלה. קיצר,התרגלתי. מטורי בכלל לא אתרגש,מאותן הסיבות שמלכתחילה באתי מוכנה להמון משפטים ועמדות שמנוגדים כליל לכל עולמי האישי שלי. קיצר,הסלחנות שלי עם טורי גדולה לאין שיעור
אגב רעות, חחח באמת לא שמתי לב עד עכשיו. העולם עושה עלינו פרשס
בכלל,כל יהודי הוא אחד שעשו עליו פרשס,כשחושבים על זה|: זה טבוע בנו. אולי אנחנו אפילו הראשונים לכך! האה. נקודה למחשבה,בעצם... כל עמי העולם מאז ומתמיד... מהתקופה הקדומה ביותר...