במקרה זה
אני כאזרח המדינה שותף לעוולה שנגרמה לחטופים
וככזה עליי לפצות על הנזק שנגרם
וככזה העובדה שאקח על עצמי עוולה ( הסיכון שמחבל ששוחרר יפגע בי) הוא הדרך שבה אני מפצה אותם ( על ידי עיסקת החטופים )
אז כן פושע גורם עוולה ונענש בעוולה
הגורם נזק לחברו גורם עוולה ונענש בעוולה
וגם כאן גרמנו עוולה ואנו נוטלים על עצמנו עוולה .
קל להגיד כששמות הנפגעים החדשים עדיין לא ידועים. אני נמנע בכוונת מכוון מלהתייחס באופן אישי לגולשים ובני משפחותיהם בעניינים הללו. שולל את המנהג הזה שיש (בדרך כלל משמאל) כאלה שנוהגים אותו כפואנטה לצדקתם בדיון. אבל בכל זאת ומבלי להזכיר שמות או זיהוי קו משפחתי כלשהו, אילו היית יודע בוודאות מוחלטת שחו"ח בת דודתו של השכן הקרוב והאהוב עליך ביותר צפויה להיפגע כתוצאה ממעשי אחד מהמרצחים שמשתחררים כעת, האם עדיין היית מוכן בכזאת קלות (יחסית) לקבל את תיקון העוולה האחת בעוולה אחרת?
אני מעדיף שלא תענה על השאלה, כי כמובן אפשר להתקרב משפחתית ואני ממש לא רוצה להגיע לזה. אבל הרעיון ברור נדמה לי. לכולנו הרי ברור שעל ישראל לעשות הכל לשחרר את החטופים הנוכחיים. אין ישראלי אחד שחושב אחרת (על אף שיש קבוצות שקבוצות אחרות צווחות עליהן דברים נלוזים למדי בכיוון). אבל אם הייתה יוצאת בת קול משמיים ומספרת לך את השמות ומציגה לך את הפנים של הנפגעים העתידיים הצפויים, בהם אולי ילדים קטנים, משפחות שלמות ל"ע, וכך הלאה, אני באמת לא יודע אם באותה קלות היית מוכן לקבל על עצמך את העוולה הנוספת ולפתור איתה את העוולה הראשונה.
שוב למען לא אובן לא נכון, אני לא אומר שבהכרח צריך להימנע מהעסקה הנוכחית בגלל הסכנה העתידית. ים של שיקולים ואין כאן החלטה נכונה. רק החלטות מחורבנות, סליחה על הביטוי, שאין לנו מנוס אלא לקבלן. אבל אני כן אומר שצריך להסתכל לאמת בעיניים, להכיר אותה ולהכיר בה, להימנע מטמינת הראש בחול וממשחקי 'נדמה לי' ו'נדע להתמודד' ושאר עניינים. רק אם נעשה כך, נוכל לקבל החלטה מושכלת, על סמך כל הנתונים הנדרשים להכרעת הסוגיה. משם ואילך, כל אחת ואחד ודעתו הלגיטימית ואין הדעה האחת טובה מרעותה.