בגיל 5 שיחקתי עם הבנות של השכנים ברופא וחולה.
ערב אחד אמי עליה השלום תפסה אותי על חם מפשפש בתחתוניה של בת השכן.
עד היום אני זוכר את המכות שחטפתי על הישבן.
מאז הפסקתי את ההתמחות שלי ברפואה.
שיחקנו קאובויים, שוטרים וגנבים.
איזה כייף זה היה
לא היו טמבלויזיות ולא כבלים.
גם לא היו טלפונים ניידים
היינו מתניידים רק באוטובוסים.
הכל היה חוחים ושושנים.
(סליחה על החרוזים)
כשמשחקים בחוץ במזג אויר הגיוני:
חמור חדש
דודס DUDES
בגשם שוטף או בקור עז או בחמסין נוראי- דוקים על הרצפה.
ואיך שכחתי? סימני דרך.