בוסטון - מיאמי
דריק ווייט ברבע רביעי ענק (סיים עם 28) סייע לפתוח פער והיה חלק ממאמץ קבוצתי מוצלח לצמצם נזק שהירו (28-6-6) עשה ברבע השלישי. ג'יילן הצטרף אליו, ניצל נקודתית מצ'אפ של שחקן נמוך (לאורי/דרו סמית) ואת הנוכחות של לאב בצבע. מיאמי נשארו בתמונה בדקות הסיום בעיקר בזכות סחיטה של עבירות חרטא וטעויות לא מחויבות של בוסטון, אך באופן כללי היה שם לא מספיק באטלר (3-11 מהשדה) וקצת יותר מדי באם ושות', ולא דאנקן רובינסון בקאץ' אנד שוט. סליחה.
קריסטפס יצא ב-6 עבירות במשחק סביר, לא לפני
שאכל פוסטר ופצצה לפנים מאדביו earlier.
מסקנות חפוזות: בוסטון הצטיידו בשלל חלופות לעמדת הכנף במקום בסנטרים פוטנציאלים. משהו שכבר נידון כאן. אחד מאותם שחקני כנף היה בריסט שסיפק להם האסל וריבאונד התקפה. אצל ההיט יכולים להיות מבסוטים מהכושר המסתמן של לאורי ולאב ממרום גילם, מהיכולת החדה של הירו והרוקי האקז שעוד יתן בראש.
ממפיס - דנבר
מגרש קשה לנו מסורתית, מהלך המשחק רמז על הפסד, איכשהו חילצנו ניצחון חוץ יקר. סמארט (20-5-5 חט') ממשיך להיות אחד האנשים המעצבנים לשחק מולם, ללא קשר לזהות הקבוצה. רוז שילב כוחות עם 16 נקודות משלו, בערך היחיד שנכנס לצבע עד למחצית. אצלנו נתנו קונטרה ג'מאל ובעיקר רג'י ג'קסון, עם משחקו הטוב במדי הנאגטס, בפער עצום מהמקום השני. 16 נק' 6 אס' ותחושה שבין לילה הוא למד איך לתקוף מתוך הסיסטם שלנו, נהניתי לצפות בו.
היה משחק מאוד מסורבל עד להפסקה (37 איבודים משותפים בכללי), המון מקטעים של איבוד על איבוד בואך צ'ייסדאון בלוק שהוא מבוא לזריקה רעה שמובילה לפסק זמן זועף. ג'וקר כמעט הגיע לטריפל דאבל של איבודים, הפיזיות של טילמן (לא מוערך מספיק) וג'רן ג'קסון הציקה לו, התקשה לשמור על ריכוז. הסתדר לנו מכיוון שביין היה בערב קליעה מג'ייף (4-17) וג'קסון הוגבל בעבירות. מה גם שהספסל של ממפיס דליל לאללה לאור החיסורים ורג'י ג'קסון כאמור נתן קונטרה לspark של רוז.
אה ופייטון ווטסון שיחק מעולה.
*ראיתי 4 דקות אחרונות של אטלנטה מארחים את הניקס, הניקס הובילו בבטחה עד שפצחו בתצוגת תכלית של מכירת משחק, רק היה חסר שרנדל יתן וולה לראש של השופט. מה מנע מהם להיענש? גם קלינט קאפלה שם ווינר על היריבה, החטיא פעמיים מטווח אפס. תפסתי את הדקות האחרונות שלהם מול שארלוט, גם שם הוא פספס הזדמנות מתחת לסל. אוקנגוו לחמישייה? ומה יהיה עם אטלנטה?
*מי שכן הצליחה לבעוט בדלי הייתה טורונטו, נתנה לניצחון לחמוק מבין הידיים מספר פעמים. דרוזן אמנם פספס שתי הזדמנויות לנצח מהקו אך קארוסו יצא ענק עם חטיפה שהסתכמה בשלשת מעבר סמוך לבאזר, בהארכה.
*דטרויט השאירו את שארלוט על פחות מ-100 נק בדרך לניצחון, בהפסד מול מיאמי ההיט גירדו 103. בזהירות נאמר שמתגבשת לה זהות? לכל הפחות בנוגע לריבאונד. הסופמור ג'יילן דורן ריבאונד מעולה, ואיזייה סטיוארט מהפורוורדים הפיזיים בליגה. בקיצור הם מחזירים עטרה ליושנה בגזרת המרפקים, שתמיד היו סימן היכר של הפיסטונס.
