כחולים, מה יהיה איתכם?
וואלה, בזמנו, שאלתי אם מישהו עוקב אחר המשחק השנתי ומכיוון שאף אחד לא הגיב החלטתי לעשות זאת. בלי קשקושים, בלי פקה פקה, לא באתי לעשות טובות לאף אחד, סתם עשיתי בכיף. ברור שהמשחק הזה מעורר פחות עניין ממשחק הטור, זה טבעי לחלוטין, מכל מיני סיבות. גם לא באתי להתחרות פה על מעקבים אחר המשחקים האלה ולא חיפשתי פוצי מוצי. בשרשור הזה עלה נושא המשחק לדיון וכמו אחרים, היתה גם לי דעה בנושא. בעיני זה דיון חיובי, מתוך עניין, אנשים מעלים רעיונות לשינויים, שחלקם אולי יותר פשוטים ואחרים אולי יותר מורכבים ליישום. לענות לי על כך שזה "אקדמי" וכמה זה "קשה" לארגן את המשחקים האלה, ש"קל לדבר" (למרות שגם עשיתי ובלי שום בעייה יכולתי לעשות יותר, בכיף), שרק שלושה אנשים ("מקריים" לחלוטין) עוזרים בזה וזה בכלל הכל "בהתנדבות", זה – מה אומר – גישה אפעס מתגוננת ושלילית. יאכנה!
לא כיוונתי פה לאיזה פאראנויה או תיאוריית קונספירציה, אבל איציק, בוא נגיד שזה כנראה לא מקרי שעד עכשיו היה לך קשה לזרוק, ולו מילה אחת, על המעקב שניהלתי. זה לא כ"כ הפריע, כי אנשים נהנו מן המעקב. אבל התגובה הזו, אותה כיניתי עתה "שלילית" כבר כן הפריעה לי (להלן הוצאת רוח מן המפרשים). וואלה, אז זה לא מוסד. וואלה, אולי אעלם מחר. זה לא מבטל את העבר וזה לא מבטל את ההווה. ומי שחושש לפרגן גם לא קוטף את פירות הפירגון. "לנג'ס ולדרוש" הן מילים שליליות שלפי דעתי חוטאות למטרה. גישה חיובית אינה משולה לנאיביות, וכמו שאמרתי, צריך להאמין כדי להשיג. הרי בסך הכל אנחנו פה בשביל הכיף. זהו. סוף נאום. אפשר כבר לגמול אותכם מ"הר יקר"? בקיצור זה ונטו.