משמעת סמכות הורית

[yarden43211]

לגבי בית-ספר זה שונה.

ביה"ס זה מסגרת של כל השנה, כל הילדים הולכים לשם, ויש חוק חינוך חובה,
חלק מהמסגרת הזו היא חודשיים של חופש והילדים מודאים לכך, וגם לקיטנות קשה לשכנע אותם ללכת.(יש לי גם ילדה בת9) .
אז למה בתוך החופש הזה צריך שלא יהיה מגניב, שלא יהיה שלמות.-חייבים ללכת לבית ספר לתיגבור. אז אם יש שיתוף מהילד זה אפשרי, אבל להפעיל סמכות הורית ולאלץ אותו ללכת לשם , רק יזיק ויגרום לו לשנוא את הלימודים והמקצועות הנילמדים.

 

[שמש שלנו]

אני הייתי מתבאסת בטרוף אם הייתי צריכה ללמוד גם בחופש

אולי תוותרי על המחשבה שז ה טוב לו כי זה לא.
הרי אם בית הספר לא היה מקיים את זה לא היית שולחת אותו לקייטנת מתימטיקה או משהו כזה נכון?
אני מבינה אותך כאמא, זה הכי הגיוני בעולם שתעשי הכל כדי שיילך לזה, זה חשוב, זה ממוסד, זה חינם וזה יקדם אותו. ברור.
אבל זה גם בערך הדבר הכי מעיק שאני יכולה לחשוב עליו, עבור ילד בן 9 שמחכ הלחופש כבר כמה חודשי, ושבזמן שחברים שלו ישנים עד מאוחר ונזרקים אחד אצל השני הוא צריך לשבת בכיתה במקצועות שהוא כנראה לא סובל בשעמום רצח.


שיעורים פרטיים לגילאים האלה זה לא עסק מאוד יקר, ואולי בחמישה שיעורים שעלותם כמה מאות שקלים תוכלי לחזק אותו בתקופת החגים, אחרי שיתחילו הלימודים ולא בחופש. אולי שווה את הסירוב שלו כרגע להפוך להבטחה שבתקופת הלימודים הוא ישקיע יותר אולי גם בשיעורים פרטיים.

 

[yarden43211]

פיתרון נחמד שעות תיגבור ללא עלות.

אבל לילד זה לא מתאים, אבל זה חינם אז הוא חייב לקחת אותם?
זה לא הולך כך, כמבוגרים אנחנו גם מחוייבים להתחשב גם ברגשות של הילד.
אפשר לשבת עם הילד וללמד אותו, זה דורש יותר לאמץ כדי למצוא את השעה הנכונה ואת המקום הנכון לעשות את זה . והתקדם לאט לאט.
וכניראה שבשעורי תיגבור הוא לא ילמד ואם נכריח אותו , זה רק יגרום נזק , כי אנחנו שונאים לעשות דברים שמכרחים אותנו.

 

[פנגושית]

אף אחד לא דיבר על להכריח

הדגשתי כמה פעמים שצריך לנסות ולעשות את זה בשיח. אני לא מסכימה ששיעורי תגבור בחופשה לא יכולים להיות מועילים. הם מרוכזים, בדרך כלל לא יהייה מקום להפרעות ויגיעו אליהם רק באמת מי שצריכים. זה פיתרון נהדר אם יודעים לתת אותו ולנצל אותו כפי שצריך. לא תמיד אפשר לשבת וללמד את הילד לא סתם אומרים שתשארי אמא שלו ולא המורה שלו.

 

[yarden43211]

למה אני לא יכולה להיות גם אמא וגם המורה שלו?

ואם אני רוצה להיות המורה של הילד, ולילד נוח כיף ללמוד איתי, ואפשר להגעה למצב הזה. ואפשר גם למצוא ילד קצט יותר גדול שגם ישחק איתו וגם ילמד אותו, ישנם הרבה ילדים משועממים בחופש.
אפשר גם ליצור שיח, קשה לי להאמין שאחרי השיח הילד ילך מרצונו לשעורי תיגבור בחופש.
ילדים בני 9 (יש לי אחת כזאת בבית) לקייטנות לא רוצים ללכת, אז לשעורי תיגבור רובם לפחות יגיעו אם נכריח אותם, או ניצור שיח , מבחינתי זה אותו דבר.

 

[s p r i n g1]

אולי כדאי שתבדקי מה בדיוק הם לומדים בשיעורי התגבור

כמובן קודם כל לדבר עם הילד ולנסות לברר מה גורם לו להפריע, השאלה האם זה אולי חומר שהוא יודע ומשעמם אותו ללמוד שוב, או שהוא לא מבין ולכן משתעמם ומתחיל להפריע. ואולי בכלל המורה שמלמדת מאד משעממת ולא מעבירה החומר בצורה מעניינת.
תדברי עם המורים ותקבלי מהם הפניה לחומר הנלמד, תחליטי על סמך מה שהם צריכים ללמוד בתגבור האם זה שווה מאבק והפעלת סמכות הורית או שלא שווה את המאבק. במידה ומדובר בנושאים שהילד מתקשה בהם והם בסיס ללמידה בשנה הבאה ונראה שמדובר בחומר לימודי חיוני והכרחי שמהווה נדבח הכרחי, כן הייתי משתמשת בסמכות הורית, גם לגבי בית ספר אנחנו מפעילים סמכות הורית ומכריחים את הילדים, הרי אין מצב שאנחנו משאירים אופציה לילדים האם בא להם או לא בא להם ללכת לבית הספר ואנחנו והמערכת מחייבים אותם להתנהג שם לפי כללי התנהגות מקובלים בבית הספר.
תדברי עם המורה ותקבלי ממנה אישור לתת לילד להתעסק במהלך השעורים במשהו שהוא אוהב ולא מפריע, כמו לשרבט על דפים , להתעסק עם חול קינטי וכו, ולנסות לתת לו לשבת בשעורים תוך כדי כך שיש משהו שכן עוזר לו לא להפריע.יתכן שכן יצליח ללמוד חלק מהדברים.
וגם בהחלט לבדוק איתו האם יש משהו שהוא מאד מאד רוצה, כלומר צופר משמעותי, ולהציב את השגת הדבר כיעד, ובהחלט לנהל טבלת נקודות זכות שיקדמו אותו ליעד הזה אם ישתף פעולה.
לגבי לימודים בחופש זה אכן לא הכי כייף, קניתי לגדולה חוברת באנגלית שהמליצו שיתקדמו בה ויש לה גם שיעורים בחשבון, בשלב הזה היא עסוקה בקייטנה בבקרים , אז מידי פעם אמרתי לה לשבת וכמעט לא התקדמה, אני לא לוחצת בנושא כרגע,כי יש לה סדר יום.
אבל בחודש חופש שנותר אחרי הקייטנה אני כן אכריח אותה להשקיע כל יום מעט זמן ללמוד, כי יותר מידי זמן פנוי זה גם לא לטובת הילדים...אני חושבת שאם ילד מוכן להשקיע אפילו חצי שעה בכל פעם זה גם טוב ועדיף מכלום. לפעמים מטרות גדולות מושגות בצעדים מאד מאד קטנים.