משמעת עצמית (2)

o fri

New member
שבת הזאת

לא אוכל, אבל בשבת הבאה כן. אפשר השבוע לקבוע ליום חמישי?
 

jedi

New member
שאלה/תגובה

קודם כל: עניתי לך בשרשור הקודם. שים לב שהתשובה מתפרשת על שתי הודעות. הנה קישור. ועכשיו לשאלה: לא ממש ברור לי מתי אני אמור להמשיך לקרוא ומתי אני אמור להפסיק. פירוט: זכור לי שפעם הראשונה שקראתי את החלק הראשון ("נעים מאוד: הכרות עם המצב המכונה "משמעת עצמית" מושלמת"), בערך באמצע שלו, הבנתי שאני אמור להפסיק עכשיו, אבל לא הייתי בטוח, אז קראתי עוד פיסקה, ולהפתעתי גיליתי שאני אמור לקרוא עוד. רק בסוף המקטע הייתה הנחייה ברורה לעצור, אז עצרתי. עכשיו קראתי את המקטע השני, וגם באמצע שלו קיבלתי הרגשה שאני אמור לעצור עכשיו, אבל בגלל המבנה של המקטע הקודם, ציפיתי שגם כאן תהיה הנחייה ברורה לעצור. אבל, הפעם היה תנאי סיום ("מה שנדרש ממך כרגע הוא:"), שאני עומד בו. לכן המשכתי למקטע השלישי ("הכרות מדוייקת יותר עם מבוקשך"), וכבר בפיסקה הראשונה גיליתי משימת המשך, מבלי כל התייחסות לשאלה שהועלתה במקטע הקודם (ההבדל בין "מה" ו"איך"). לכן הבנתי שאולי כן הייתי אמור לעצור, ועצרתי ליתר ביטחון.
 
תודה!!

לגבי להפסיק ולקרוא, זה מאוד פשוט: הטקסט הינו מעשי. אתה קורא - ומבצע. קורא - ומבצע. אם יש הנחיית עשיה כלשהי, אין טעם להמשיך לקרוא לפני שביצעת אותה, אלא אם כן מדובר בקריאת הטקסט ולא בהעברת הסדנה. במלים אחרות, אם הבנת מה לעשות, אתה מוודא שאין עוד דגש או תוספת בעניין עשיה זו - ופשוט מבצע אותה. סיימת? אתה רוצה לדעת מה לעשות הלאה, אז אתה ממשיך לקרוא... ולאחרים שקוראים הודעה זאת: הסדנה מורכבת בעיקר מעשיה. הקריאה היא קריאה טכנית בעיקרה, שאומרת מה לעשות.
 
הערה

כאמור, הטקסט הזה לא נועד לביצוע עבור אדם אחד בלבד, בעיקר בשל סיבות של הבנה ומשמעת עצמית.
 
תודה.

זה מצויין שם, אבל כנראה שעדיף בהרבה לציין זאת ביתר בהירות והדגשה, אז תודה.
 

jedi

New member
העניין הוא

אני מצטט: 1. "אם יש הנחיית עשיה כלשהי, אין טעם להמשיך לקרוא לפני שביצעת אותה" 2. "אתה מוודא שאין עוד דגש או תוספת בעניין עשיה זו" העניין הוא, שבשביל לוודא, אני צריך להמשיך לקרוא. מה שאני מנסה להגיד בכל התת-שרשור הזה, הוא שיש לטעמי חוסר בהירות מסוים מתי מסתיימת הנחייה וכדאי לעצור ולבצע אותה. פיתרון פשוט לעניין יהיה לשים בטקסט איזשהו סימן מוסכם או משפט קבוע, שיהיה קל לזיהוי, שמשמעותו תהיה "הנח את הספר, בצע את ההנחיות, ורק אז המשך". למשל, 'התנסה בכך עכשיו', או משהו בדומה לזה (כולל ההדגשה!)
 
יתכן שאעשה זאת - תודה.

יש ערך רב להימנעות מלעשות זאת, אך גם ערך רב בלעשות זאת. אני אשקול זאת. תודה!
 

lexigali

New member
האם המפגש התקיים?

האם מתוכנן אחד נוסף? אם כן, היכן ומתי?
 

jedi

New member
עוד שאלה

זה רק נדמה לי, או שזה כולל בתוכו גם ערות? כי, למשל, עכשיו אולי הייתי יושב אחרת, אבל זה בעיקר בגלל שבכלל לא הייתי מודע ולא בחרתי את צורת הישיבה הזאת.
 
למעלה