משפחה מורכבת מורכבת....

chili3

New member
לכבד מבחינתי זה לכל אדם ולא רק בגלל שהוא דתי

אני למשל צמחונית
אני לא מצפה שאנשים סביבי יפסיקו לאכול בשר
אבל זה כן דורש התחשבות וכבוד כלפי
כך מצאתי את בן זוגי מחפש מתכונים צמחוניים בנט לפני השבת הראשונה שהוא הזמין אותי אליו. כי מסתבר שלא לכולם זה טבעי לבשל מנה שאין בה בשר או דג
אני יכולה לדמיין זוגות שבהם אחד מבני הזוג בעל נכות מסויימת וזה דורש התארגנות אחרת במשפחה.
אז במקרה הוא דתי, והילדים שלי יצטרכו ללמוד לכבד את המנהגים שלו, בלי שזה יפגע בחיים החילונים שלהם.
זה נכון שלא ארצה בשבת לנסוע לים בלעדיו, אבל אצטרך למצוא פעילויות כיפיות בסביבה שלנו כך שהם לא התייבשו בבית.
בסופו של דבר אני מאמינה שמשפחות דתיות מאוד נהנות בשבת שלהם בדרכם, אז נמצא את אותם דברים שנוכל להנות מהם.
מי יודע, אולי נגלה שהזמן איכות הזה לא פחות טוב מנסיעה ברכב למקום אחר
ושלשבת עם פזלים ומשחקי קופסא ויצירה וכו', זה אחלה זמן איכות.
ותמיד יהיו להם סופ"שים של 'אקסטרים' עם אבא שלהם
 

chili3

New member
תודה על ההתייסות הכנה...

האם הלעזוב הזה הוא באמת רק בגלל שמירת השבת?
אני לא מצליחה לראות את שמירת השבת כמשהו כל כך חונק
ואולי זו אני
שכל היום בתנועה ובריצות ולנוח בשבת לא נראה לי כמו סיוט
הרי יש כל כך הרבה משפחות דתיות שנהנות מהשבת שלהם
זה מה שהופך זוגיות ובית לגהנום?
וחלילה שלא יובן שאני לא מכבדת את התחושה שלך

חייבת להגיד שבשנים האחרונות שהייתי נשואה סבלתי בשבתות
סבלתי כי חייתי עם אדם שלא מצאתי איתו שפה משותפת
הייתי היחידה ששמחה כבר שהגיע יום ראשון
ולא עזר לי שיכולנו להגיע בשבת לקצה השני של המדינה עם רכב
זה לא הפך את עולמי למאושר יותר

הילדים שלי לא צריכים להפוך לשומרי שבת
הם יצטרכו כן להבין שאיתם בבית חיים שומרי שבת
מה שאומר שבמקום טלויזיה, אפשר לשבת על המיטה ולשחק בשקט בטאבלט או בטלפון נייד
ווואלה עדיין מאמינה שאפשר לתת לילדים ללמוד לעשות עוד כמה דברים חוץ מטלויזיה
וכן זה ידרוש מאיתנו לארגן פעילויות כיפיות בבית (אני כילדה הייתי מאושרת שההורים ישבו איתי על הרצפה עם משחקי קופסא) או בסביבה של הבית (יש לנו לא מעט פארקים מסביב)
ונעשה מידי פעם שבת אצל ההורים שלי ואחותי
ומידי פעם גם נחליט על פעילויות נפרדות כדי שכל אחד יקבל זמן נטו לבד עם הילדים שלו
אם אני חושבת שזה יהיה קל, לא
אבל אם אני מאמינה שזה יכול להיות בית שמח ומאושר לכולם, בהחלט כן
 

anata7

New member
מאחלת בהצלחה

אם לא תנסו איך תדעו?
אני ממליצה לכם בחום על כמה שיחות אצל פסיכולוג/מטפל זוגי, כך אנחנו עשינו לפני שעברנו לגור יחד ולאחר כמה חודשים התעוררה בעיה קטנה ושוב הלכנו לדבר שנינו ואחר כך עם הילדים והבעיות נפתרו ולא נשארו שאלות לא פתורות או תחושות לא נעימות!!!
ולא לחושב על חסכון כספי בעניין הזה, להיפך - זו השקעה לטווח ארוך!
שיהיה לכם בהצלחה!!
 

chili3

New member
אין לי שום כוונה להיות דתיה ולא מכניסה את

ילדי לשום חברה אחרת
הם ממשיכים במסגרת הלימודית/חברתית שאליה רגילים
ובהתחשב בעובדה ששלושת אחיו של בן זוגי חזרו בשאלה וחיים כחילונים, אף אחד במשפחה שלו לא התייחס לילדי כאל נחותים ועלובים
וגם ילדיו יודעים שגם אלו וגם אלו הם בני אדם טובים ושווים
הם רואים את דודים שלהם נוסעים ברכב אחרי ארוחת שישי ואוהבים אותם ומכבדים אותם.
באותה צורה יקבלו את העובדה שבת הזוג של אביהם וילידיה הם חילונים
אף אחד לא יסתיר מהם את העובדה שאנחנו נוסעים בשבת ושילדי לא שומרים כשרות מחוץ לבית.
האם הבית יהיה כשר, כמובן. אני לא צריכה להיות דתיה בשביל זה, זו התחשבות בסיסית בבן זוגי ובילדיו
ובאותה מידה לגבי שמירת השבת כשהם יהיו כאן
אבל זה לא מחייב אותי להפוך לאדם אחר, בטח לא להתלבש אחרת מאיך שאני מתלבשת היום או לעשות הצגה למישהו.
הוא יודע מי אני ונכנס לקשר בצורה הזו בדיוק כמוני
אין לי כוונה לשנות אותו ולא אין כוונה לשנות אותי.

שוב, ברור לי שקל זה לא יהיה
אבל מכאן ועד תסריטי האימה בו מישהו ירגיש עלוב או מסכן, המרחק עוד גדול מאוד
 
אהבתי מאוד את תגובתך


אצלי זה ההפך..שאני רוצה להיות עם ילדיי [שהם דתיים] אני נוסעת להוריי לשבת.
 

chili3

New member
משפחה מורכבת מורכבת....

חדשה כאן :)
גרושה + 2, בזוגיות עם גרוש + 2
אני וילדי חילונים
הוא וילדיו דתיים
מורכז אמרתי? (-:
מתחילים לדבר על מגורים משותפים והקמת תא משפחתי של ממש
מרגש ביותר, חייבת להודות
אבל רגע לפני... אשמח לתובנות והמלצות
אם מישהו כאן מגיע מקשר חוצה 'דת', עם כל המורכבות שסובבת סביב זה (פתאום שומרים שבת בבית וכו')
אין לי ספק שעם חברות ואהבה נמצא פתרון ונגשר על הכל (כפי שהצלחנו שנינו בזוגיות בנינו)
ובכל זאת, אשמח לטיפים אם יש בנושא ואף הצפת נקודות שאולי לא חשבתי עליהם

תודה
 
צריך לקחת בחשבון

שכשצד אחד דתי הפשרות הן בד"כ חד צדדיות
קשה להגיד משהו משמעותי בלי להכיר, אבל אני מניח שהוא לא יתפשר על שמירת שבת ועל כשרות וכו' זה לא שתוכלו לשמור שבת כן שבת לא
השאלה כמה חשוב לר שאת וילדיך תוכלו לקיים אורח חיים חילוני והאם הוא מוכן לקבל את זה? למשל האם את והילדים שלך תווכלו לראות טלויזיה בשבת?
תוכלי לנסוע לחברים או למשפחה בשבת? מוזיקה בשבת? אוכל לא כשר מחוץ לבית?
אם לא, יש כאן מגבלה חמורה על החופש שלך, שלאורך זמן היא מעיקה
מצד שני כמה את מוכנה לנהל אורח חיים דתי?
איך את עם שמירת כשרות ושבת? בא לך להכשיר את הבית לפסח? מה עם נידה?
אבל כל אלה שאלות פתירות, המכשולים הגדולים הם עם הילדים,
לדוגמה הילדים שלך יברכו בירכת המזון? או שהם לא חייבים? ואם הם לא אז מה עם הילדים שלו?
אכלתם בשרי וחצי שעה אח"כ הילדים שלך רוצים גלידה חלבית הם מקבלים או לא?
ילדים משותפים - אם תרצו כאלה - יקבלו חינוך דתי או חילוני?

תנסי לראות מה הציפיות שלך מאורח החיים המשותף והאם נראה לך שתוכלי לחיות איתם לאןרך זמן
זה כמובן גם תלוי מה הפערים מלכתחילה
אצלי זה עבד ככה:
כשרות - לא היתה בעיה מבחינתי
נידה - זה כאב אבל לא בדיוק שאלו אותי

שבת - חשבתי שיהיה בסדר אבל זה היה יותר ויותר קשה, כך שמשמירת שבת כמעט מוחלטת עברתי לאי שמירת שבת מה שהיה קשה לאישתי לפחות כמו שהיה קשה לי לשמור
חינוך הילדים - שם היו הריבים הגדולים
השקפת עולם - הלכה והתרחקה, עד שבסוף נפרדנו
 

chili3

New member
תודה :) ללא ספק שאלות גדולות

על חלקם דיברנו בנינו
על כשרות קל לי לשמור באופן חלקי בלי בעיה
כי אני צמחונית
אז מראש לא אוכלת שרצים וכו'
וכמובן שנשמור כשרות בבית מבחינת כלים
הילדים שלי יוכלו לאכול גלידה חמש דק' אחרי בשר
אבל אנסה ללמד אותם לכבד אותו ואת רגשותיו ורגשות ילדיו
הוא לא מצפה בכל מקרה שנהפוך לדתיים
בשבתות שהילדים שלא לא יהיו, ילדי יוכלו לראות טלויזיה/מחשב/מוזיקה
שילדיו איתנו, נשמור שבת באופן מלא (שם הילדים שלי יצטרכו לעמוד במבחן ה'לכבד' ואנחנו נצטרך להכין מספיק פעילויות אחרות)
אני וילדי נוכל לנסוע בשבת. מניחה שנשאף לבלות ביחד, אבל אם נוזמן לארוע משפחתי או משהו, אני אסע איתם.

ילד משותף... אם יהיה, ילמד בבית ספר 'יחד' - יחד דתיים וחילונים
אבל מודה שלא נגנו בסוגיה אם 'הוא' יסע בשבת או לא...ואם יהיה 'בצד החילוני' או 'בצד הדתי'
ונצטרך עוד לדבר על זה בנינו

מיקווה.... אומנם אחרי החוויה של לפני הנישואים הראשונים
הכרזתי שכף רגלי לא תדרוך שוב במיקווה

אבל אכשהו כשאף אחד לא כופה עליך לעשות משהו כזה כנגד רצונך
ואת רוצה לעשות את זה בשביל אהובך, זה כבר לא נראה כל כך נורא
ולומדת עם השנים שאסור להגיד 'לעולם לא'
לשמחתי הוא מאוד לייט בעניין ימי נידה וכו' ומעדיף אותי קרוב כמה שיותר ימים בחודש


אני יותר בחששות סביב החיבור של הילדים לעניין
יותר שלו מאשר שלי
שיצטרכו פתאום להחשף לבת זוג של אביהם שנוסעת בשבת עם ילדיה
האם הם יכבדו אותי פחות כאדם וכו'
וברור לי שהוא יעשה הכל כדי שהם יכבדו אותי כפי שאני
אבל מהצד השני יש גם אמא שבטח פחות תתלהב מהסיפור
 
יש סביבות מגורים שיותר קל בהם

ואולי גם את זה צריך לשקול
בסביבות ירושלים יש את תקוע, או כפר אדומים שהם יישובים מעורבים
ולעתים יותר קל להכיל בהם מורכבות על רקע דתי
אף אחד בבית הכנסת לא יעקם את האף לבן זוגך כי את במכנסיים

וגם מערכת החינוך מעורבת
 
האמא של הילדים, זה תחום שאני לא מכיר

אבל בבית דין רבני אורח חיים דתי נחשב כתואם את "טובת הילדים"
אם הם מסוכסכים, היא יכולה לנסות לשנות את הסדרי הראיה בגלל אורח החיים החילוני שאליו נחשפים הילדם
כדאי להתייעץ על ההשלכות עם איש מקצוע - טוען רבני או עו"ד
 

chili3

New member
הם לא מסוכסכים. אבל אני מניחה שלא היה לה בראש

שהוא יתחבר דווקא לבת זוג חילונית
אין לי שום כוונה לפגוע באורך חיים הדתי שלהם
אבל אי אפשר לדעת איך הצד השני יגיב.... כל בן זוג חדש מכניס מתח
 
עוד נקודה אחת

זו סיטואציה שלפעמים אין בה בחירות טובות ושניכם צריכים ללמוד להשלים ם זה
למשל לנסוע בשבת בבוקר לים ולהשאיר אותו לבד, זה קשה לא פחות מאשר להישאר איתו ולא לנסוע
כל עוד שניכם מודעים למאמץ המשותף, ומוכנים לקבל את הבחירות הקשות האלה (גם של עצמכם וגם אלו של בן הזוג) אפשר לגשר על הרבה מאוד
אני מכיר לא מעט זוגות מעורבים, כך שבלי ספק זה אפשרי
בהצלחה
 

ornme

New member
לא פשוט... שיהיה בהצלחה

יש נושאים שאפשר למצוא להם פתרון שונה מהרגיל,
כמו למשל המקווה - אפשר להיטהר גם בים.
ואפשר (בקיץ) גם להפוך את זה למעין טקס רומנטי כזה...

צריך המון רצון וכוח על מנת להצליח, דרך לא פשוטה.

אם הוא לייט בעניינים מסויימים זה בהחלט מעיד על גמישות.
 

איל85

New member
לדבר, לדבר, לדבר

שבוע טוב
אומנם לי לא יצא, אני חילוני, אך יצא לי ללוות זוג דומה. המפתח הוא לדבר בניכם כל הזמן,
לא לתת לעקרונות ואגו להיכנס פנימה. לשתף בלבטים, בקשיים, ולחשוב ממקום
של רוצים להיות אחד עם השני איך פותרים כל בעיה שתצוץ. זה מסע מופלא שיעשה לכולם
רק טוב, ברגע שתשמרו על הפתיחות והאהבה. בהצלחה ענקית - איל
 

TatyBar

New member
טעות מרה

בני כמה הילדים?
וכמה זמן אתם יחד?

אני חושבת שהאהבה והתשוקה שלך אליו, מסנוורת אותך.
לילדים, קטנים או גדולים, המעבר למגורים עם מישהו זר היא טראומטית מספיק, וברוב המקרים מאוד לא טובה, כך שלהוסיף על זה שינוי כל כך קשה בסגנון ואיכות החיים נשמע לי כמו סיוט.
נשמע לי שאת לא רואה את הילדים שלך בכלל.
את הצרכים שלהם.

לומר שבעזרת אהבה תנצחו, זה מתאים לגיל 15.
לא לאמא שאמורה להיות ריאלית ולחשוב בהגיון על קשיים אמיתיים.
לא נראה לי שאת מצליחה להפריד את הרצון שלך להיות איתו, מהתנאים הנכונים לילדייך.

מי יעבור דירה? את אליו, הוא אלייך, או תשכרו בית חדש יחד?
מישהו יעבור שכונה או עיר? מישהו יחליף בית ספר?
דברים על תקציבים ועלויות ומי ישלם כמה ואיך?
איך היחסים של ילדייך עם אביהם? איך היחסים שלו עם האקסית שלו?
איך הוא עם הילדים שלך? איך את עם שלו?
איך הילדים בינם לבין עצמם?

בגדול, סורי. נשמע לי שמה שמניע אותך זה את עצמך שרוצה להיות עם החבר שלך.
שזה סבבה, כשזה בא לבד.
אבל נשמע לי שאת חיה בפנטזיה של משפחת פון טראפ ורואה רק את מה שבא לך שיהיה, כשבפועל, הילדים שלך יהיו אלה שיצטרכו להקריב את עצמם, בשביל דברים לא קשורים אליהם.
הם יסבלו. ובצדק.
לך נראה שכולם יחיו בהרמוניה ואהבה וציוצי ציפורים והבנה וחיוכים וכבוד ופרחים ופרפרים.
לי מהצד, נשמע שאת לא רוצה לראות את המציאות, חשבת שילדיך ״יזכו״ ללמוד על כבוד, ושכשיהיו קשיים, את תבטלי אותם ותסובבי אותם כך שהם כאילו לא יהיו קשיים אמיתיים שצריך להתמודד איתם באמת, אלא כאלו שאפשר להמשיך לחיות איתם העיקר שביחד..... ושאם ילדייך יסבלו את לא תרצי להכיר בכך כי זה יהרוס לך את מה שבא לך שיהיה...

והייתי יכולה להמשיך.
אבל האמת היא שלא נראה לי שתקשיבי.

מעבר לבית עם משפחה מורכבת הוא קשה נורא ובהמון מקרים ממש לא מצליח וגורם לעוול ענק וטראומה לילדים.
מעבר של בני זוג לחיים מעורבים של דת וחילוניות גם הוא בהרבה מקרים נועד לכישלון. (כי כשמאוהבים, ההקרבה היא נורא רומנטית. אבל היא לא מציאותית לאורך זמן בכלל והופכת לטינה אחר כך)....
אז לשלב את שניהם יחד, ולשנות, בייחוד לילדים, את החיים באופן כזה קיצוני.....
סורי.
נשמע לי שהסיוט של ילדייך הוא תסריט ידוע מראש.
 

chili3

New member
את מכירה אותי שאת ממהרת לשפוט אותי ככה?:-O

מכמה שורות שקראת למעלה את כבר מחליטה שאני לא רואה את הילדים שלי?
כבר החלטת גם שאני אדם שלא מקשיב?
אם הייתי מספרת על בן זוג חילוני גם היית מגיבה בשיפוטיות כזו?
מי הכעיס אותך כל כך הבוקר שאת יורקת עלי כזו אש?

אין לי כל כוונה להגיב לזריקת הבוץ הלא מוצדקת הזו
אבל למען המגיבים האחרים פה, אציין שאני במשמורת משותפת עם הגרוש שלי
שגר רחוב לידי והמגורים האלו ישארו כך לפחות לעוד 9 שנים
כך שבן זוגי יעבור אלינו ויתאים את עצמו לסביבה הזו
שהיא אגב סביבה של משפחות חילוניות ודתיות ויש מקום לכולם
 
למעלה