משפחה משפחה אבל מורכבת
כבר נאמר פה רבות שאחת הציפיות הגדולות של הגברים בפרק ב' היא שהאישה השניה תהיה אימהית, מכילה, מטפלת ומשפחתית. אני ממש מתעקשת שבעלי ימשיך לקחת אחריות מלאה בכל הקשור לילדים שלו. כשהם מגיעים הוא עסוק הרבה יותר במטלות הבית. יחד עם זאת כשהם לא נמצאים יש איזו הסרת אחריות כללית. לדוגמא, ביקשתי שיחליף את המצעים לילדים שלו (אני מחליפה לילדים שלי ואם לא אחליף לילדים שלו הם יכולים לישון עם אותם המצעים כמה חודשים). כנ"ל לגבי המגבות באמבטיה, אם לא אזרוק אותן לכביסה, הם מסוגלים להתנגב איתן שבועות. כנ"ל סידור ארונות הבגדים שלהם וכו..וכו..
אבל אז, אני מקבלת הערות ומבטים משתוממים שאם אני עושה את כל הדברים שציינתי רק לילדים שלי אז אני פוגעת במשפחתיות, אני עושה הפרדה בין שלי ושלו וככה לעולם לא נרגיש משפחה. אני מצידי, בכוונה מסירה אחריות כדי שהוא יקח אותה (ולראיה כשהוא גר לבד הוא דאג לכל הדברים הללו בעצמו). ואם לומר את האמת, אז בצורה הזאת אני גם עובדת פחות קשה.
השאלה שלי היא בעצם איך אני מבהירה בצורה נעימה שזה שאני לא עושה דברים עבור הילדים שלו זה כי חשוב לי שהוא כאבא ימשיך לדאוג ולעשות אותם ולא בגלל שלא אכפת לי מהילדים שלו.
איך אתן מתמודדות עם הסיטואציות האלה? עושות הכל לכולם? מחלקים ביניכם? עושים ביחד? איך אתן מבהירות את הנקודה שאומנם אנחנו משפחה אבל בואו לא נשכח את המורכבת.
כבר נאמר פה רבות שאחת הציפיות הגדולות של הגברים בפרק ב' היא שהאישה השניה תהיה אימהית, מכילה, מטפלת ומשפחתית. אני ממש מתעקשת שבעלי ימשיך לקחת אחריות מלאה בכל הקשור לילדים שלו. כשהם מגיעים הוא עסוק הרבה יותר במטלות הבית. יחד עם זאת כשהם לא נמצאים יש איזו הסרת אחריות כללית. לדוגמא, ביקשתי שיחליף את המצעים לילדים שלו (אני מחליפה לילדים שלי ואם לא אחליף לילדים שלו הם יכולים לישון עם אותם המצעים כמה חודשים). כנ"ל לגבי המגבות באמבטיה, אם לא אזרוק אותן לכביסה, הם מסוגלים להתנגב איתן שבועות. כנ"ל סידור ארונות הבגדים שלהם וכו..וכו..
אבל אז, אני מקבלת הערות ומבטים משתוממים שאם אני עושה את כל הדברים שציינתי רק לילדים שלי אז אני פוגעת במשפחתיות, אני עושה הפרדה בין שלי ושלו וככה לעולם לא נרגיש משפחה. אני מצידי, בכוונה מסירה אחריות כדי שהוא יקח אותה (ולראיה כשהוא גר לבד הוא דאג לכל הדברים הללו בעצמו). ואם לומר את האמת, אז בצורה הזאת אני גם עובדת פחות קשה.
השאלה שלי היא בעצם איך אני מבהירה בצורה נעימה שזה שאני לא עושה דברים עבור הילדים שלו זה כי חשוב לי שהוא כאבא ימשיך לדאוג ולעשות אותם ולא בגלל שלא אכפת לי מהילדים שלו.
איך אתן מתמודדות עם הסיטואציות האלה? עושות הכל לכולם? מחלקים ביניכם? עושים ביחד? איך אתן מבהירות את הנקודה שאומנם אנחנו משפחה אבל בואו לא נשכח את המורכבת.