משפחתי וחיות אחרות

[rolan]

../images/Emo42.gifבוקר טוב../images/Emo42.gif

עם הרבה תקווה בלב, ליום טוב יותר, שיוסיף שמחה, שלווה ורוגע לכולנו. היום, שוב מנסה להגיע למושיע כלשהו, אולי סוף סוף אצליח.

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

רולן יקרה ../images/Emo23.gifי אתך

בוקר טוב לך רולן , אני קורא בכאב את אשר את חווה . התקופה בפניה אתם עומדים אינה קלה , היא הפכפכה , מתסכלת ועיתים היאוש הוא זה המכריע. חוששתני כי גם המושיע כוחותיו מוגבלים. א ב ל , באמצעות הכוחות הטמונים בך , בעזרת בני הביית הסובבים אותך יש בך את תעצומות הנפש לסייע לביתך . זה לא יהיה קל, זה לא יהיה מהיר, אבל זה יהיה !!! זוגתי שתחייה ואני עומדים לצידך ולרשותך תמיד יוסי

 

[rolan]

יוסי יוסי !

תודה לך ולזוגתך שכבר עזרה לי מאוד!!! תודה גם על המילים הנהדרות שאתה וחברי הפורום כותבים לנו

 

[rolan]

../images/Emo127.gif הפסקת פרסומות וכבר חוזרים ../images/Emo3.gif

כן, יש הפוגה בקרבות... היום היה יום נפלא!!! הילדה צוחקת, קופצת עלי, מבקשת שנהיה איתה, ו.... יש לה סודות עם חברה סודית

חברה גדולה (מהחיים) קטנה שמבינה לליבה ונותנת לה - שילוב של אחות בוגרת עם חברה. אוייייי מה שזה עושה לה לסייחה שלנו!!! אתמול בלילה, נסענו לים - הסייחה ואני, להתרענן, להירגע. ראתה כי טוב, ביקשה לנסוע שוב, אני... לא בא לי... (לא ממש) נתתי לאוהי את הכבוד, הוא נסע איתה, הם מבלים שם שניהם כרגע. חשבתי שטוב יהיה אם אוהי יכניס גם הוא "רגל בדלת", והוא עושה זאת בדרכו החיננית. נו, אז אולי בסופו של דבר, נתפוס שתי ציפורים?... אז בנימה אופטימית זו - ליל מנוחה והרבה בריאות (לחולים) ושנת לימודים מוצלחת (ללומדים) ואני מדברת כבר שטויות...

 

[rolan]

אני כועסת ../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif

ולא יודעת על מי ועל מה!!! כן, הסייחה שלנו אנורקסית!!! אתמול, היינו במרפאת הפרעות אכילה, בדקה אותה רופאת ילדים, בדיקה פיזיולוגית ושאלה אותה שאלות... אין לי מושג מה, גורשתי מהחדר, הן היו לבד. בסיום הבדיקה נקראת להכנס חזרה והרופאה, כמו רובוט חסר רגש אנושי, פרסה בפנינו יריעה שחורה משחור. היא מדברת על מצבה הפיזיולוגי הקשה... דופק נמוך להחריד, לחץ דם בתחתית... <אלוהים, מדברים על הבת שלי?>... <הראש שלי מפוצץ, מסוחרר, אני מנסה, נלחמת בכח בדמעות שמציפות את עיני, שלא תראה אותי הסייחה המתוקה שלי>. הרופאה ממשיכה לדבר, להסביר, מה ההשלכות, מה הסכנות, מה הדרך שעומת לפניה. הסייחה שלי, יושבת בפנים חתומות, אף שריר לא זז, גם לא קצהו של ריס, הפנתה מבט אלי וראתה דמעה סוררת זולגת על לחיי, חזרה להביט ברופאה. "במצב כזה אני מאשפזת", אמרה הרופאה, "את על הקצה - ככה \...." אין תגובה מצד הסייחה המתוקה שלי, פניה חתומות ואני מתפוצצת עוד רגע... <זהו, אין לי שליטה על הדמעות, די לא רוצה לעשות הצגות, קשה לי, כואב לי, אני בוכה>. ביקשתי לשוחח עם הרופאה לבד, הסייחה קמה מיד ורצתה לצאת, כן זה עדיף, לא לשמוע יותר, הרופאה ביקשה ממנה ללכת לעשות א.ק.ג, בינתיים נשוחח. "תחשבי שאמרתי לך שלבת שלך יש סרטן...אל תכעסו עליה, תנו לה רק חום ואהבה, תתמכו ותהיו בשבילה" <מצאה לה למי לומר זאת, אני אלופה בתמיכה>. שאלתי עוד שאלות, שלא ממש זוכרת, שאלתי מדוע אם מצבה כל כך רע לא תאשפז אותה מיד, הרופאה אמרה שחשוב שהילדה תדע שנתנו לה צ'אנס. שוחררנו הביתה ליומיים, "אישפוז בית" בו היא אמורה לאכול תפריט שהרופאה הכתיבה לנו ולחדול מכל פעילות גופנית, רק לנוח. חזרנו הביתה ומאז הטלפונים לא מפסיקים לצלצל, חברות שלה באו לביקור, אביה הגיע לשמוע על הקורה אותה. בערב, לאחר ששכחה המהומה, שוחחנו איתה אוהי ואני, היא הסכימה לאכול... בהמשך, לא הסכימה יותר, כאילו היא מחבקת את המחלה הארורה הזאת ואומרת לה, אל תלכי, את ואני יחד לנצח!!! אוףףףףף אמא, בלילה התפללתי חזק, לפני השינה, שיקרה איזה נס והיא תגיד לי בבוקר - "אמא, עזבי אני נוסעת לבית ספר, הכל בסדר" ותיקח איתה סנדוויץ ופרי... היום אנחנו נוסעות לרמב"ם, חבר שלנו רופא שם, הוא יקבל אותה וידאג לנו לדיעה נוספת של רופאה. יש בי תקווה, אני יודעת שהיא חזקה!!! רק מתפללת שלא יגרם לה נזק בלתי הפיך!!!

 

[yaeli4]

רולנושקה עצובה שלי

דיברנו אתמול ארוכות בטלפון ואין לי מה לעשות חוץ מלחבק אותך חזק ולהגיד לך שאת חזקה ואת תעברי את זה למרות שהתהליך לא קצר ולא קל. את צריכה לגייס את כל הכוחות עכשיו ואת כל המשאבים כדי להילחם על הילדה מכל ההיבטים ואני כמובן לא מחדשת לך דבר בכך. אין ברירה, ניצבת בפניכם מלחמת התשה שבסוף תניב את הפרי הראוי. אני כאן בשבילך, תמיד.

 

[רק אישה]

../images/Emo24.gif

רולן, את אימא נהדרת

כל הכבוד לכם

תהיו חזקים

 

[אסתיהאחד]

בעזרת השם יהיה בסדר../images/Emo24.gif

 

[יונה לבנה 1]

נשברתי

זה כואב לי כל כך ,ואני לא יכולה לעזור,זה מטריף אותי שיש כל כך הרבה סיבות למחלה ואין דרך אחת ברורה ,כי אז הייתי נרתמת למסימה ויושבת ומחבקת את הסייחה שלנו שרק לפני החופש התמוגגנו לראות אותה רוכבת בביטחון מלא על הסוס האצילי....... רולן אני מצטרפת לאסתי ומתפללת שבעזרת השם יהיה בסדר אוהבת ומחבקת ומתי שרק תרמזי אני בשבילך.................תמיד

 

[yaeli4]

רולן, מחכים לדיווח, מה היה ברמב"ם?

ספרי אם חידשו משהו, אם שינו משהו בהחלטה לגבי האישפוז. ספרי מה איתך. ומה עם הסייחה. ושוב, נשיקות ואהבות שלוחות ממני אלייך ואל אוהי. מחכה לשמוע ממך במסר, בפורום או בטלפון. אוהבת,

 

[הפרי האסור 2003]

../images/Emo24.gif

אוי, אוי זה בכלל לא קל... כל שנותר הוא לשלוח הרבה חיבוקים והמון כוח...