משפטים שאנחנו לא סובלים...

משפטים שאנחנו לא סובלים...../images/Emo46.gif

אילו משפטים אתם לא אוהבים שההורים/ הילדים אומרים לכם?
 
אני שנאתי כשאבא שלי היה אומר:

"זה הבית שלי ואני מחליט"! כמה ששנאתי את המשפט הזה (למרות, שהיום כהורה אני יכולה להבין מאיפה הוא נובע...). כל פעם שהוא היה אומר לי את זה הייתי רוצה לקום וללכת. והילד שלי עוד לא ממש מדבר טוב, כך שעדיין אין לו משפטים שאני לא אוהבת..
 

kisufi

New member
כשתגדל תבין

כמובן יש את המשפט ששמו הולך לפניו "כשתגדל תבין" היום כשאני מסתכל על זה אין משהו אחר להגיד כי רק הזמן או הגיל עושה את שלו כמה שמנסים להבין את הדברים בגיל הצעיר זה לא יעזור. גם יש את הקטע של ההורים שהם אומרים "ככה " זה לא תשובה
 
או: "אתה כבר גדול"...

משפט שבא לדרבן אותנו להתנהג כמו שההורים שלנו חושבים שאנחנו צריכים להתנהג, ללא קשר לגיל הכרונולוגי שלנו, וללא קשר לעובדה שדקה אח"כ הם יכולים לחזור ולהגיד: "כשתגדל תבין"...
 

loran52

New member
במכון אדלר מלמדים להפריד בין האדם

למעשה וזה ממש נכון. אל תצהיר/י מה שבעתיד תגידי או לא כי בשעת ריתחה וכעס לא תמיד חושבים על מה שנאמר. אם תלמדי להגיד אני מאוכזבת ממה שעשית זה בסדר כי את מתייחסת למעשה ספציפי ולא לאדם כאדם. הבעיה יא שכל אחד ובפרט ילדים ומתבגרים מתרגמים את מה ששמעו כפי שנוח להם באותה סיטואציה ואז נישארים משקעים. הביטוי "סייג לחוכמה שתיקה" כבר לא רלוונטי בימינו בגלל תרבות ה"דוגרי" ואז גם הורים וגם ילדים נוטים לפגוע אחד בשני. אולי צריך לתרגל מחילה וסליחה וזה יפתור הרבה בעיות.
 
שמיעה סלקטיבית ודיבור סלקטיבי

לורן, זה נכון שכולנו לוקים בשמיעה סלקטיבית. יחד עם זאת, מרבית ההורים, להבדיל ממך, הם לא הורים מודעים ולכן הם אומרים "אני מאוכזבת ממך" ולא ממה שעשית. גם אם הכוונה היא אכזבה מהעשיה ולא מהאדם, למילה יש כוח רב יותר מאשר לכוונה הנסתרת.
 
אני מיישמת את מה שאמרת בלי

ללמוד באדלר. כשלולי עושה משהו אני מעירה על המעשה ולא עליה כאדם. ותאמיני לי שכששומעים את אותו משפט במשך שנים רבות, אין ספק למה הכוונה, האכזבה שלה (לדבריה) היא ממני כאדם ולא מהמעשים, או אולי כל המעשים שלי כולם, מאכזבים אותה עד כדי כך שהיא מאוכזבת ממני, זה עד היום ככה ואני כבר כימעט בת 39.
 
את תמיד יכולה להמשיך את המשפט ולהוס

ולהוסיף- שקט ומשעמם. איזה מזל שבאתי כדי שיהיה פה יותר מעניין... תנסי פעם. מעניין איך יגיבו...
 

PINK POOH

New member
אמא שלי לא אומרת את זה,

אבל אני שומעת את זה אצל חברות: "עכשיו אמא לא בבית!" אבל היא כן, אז על מי היא מנסה לעבוד? וסתם שתדעו, ששמעתי מנחת הורים שאמרה שאמא שאומרת כזה משפט היא אמא שקרנית, ממש שקרנית.
 

לימונית

New member
הו, יש הרבה ../images/Emo13.gif

ואני כ"כ שמחה שאני כבר יכולה לבחור שלא לשמוע
"הלוואי שיהיו לך עשר כמוך" (ולא כמחמאה) ו-"נכון שתטפלי בי כשאני אזדקן?" (למה הורים לא מבינים שילדים מעדיפים להדחיק את זה גם כשזה קורה?) והכי נורא, למרות שכבר אמרו זה "אני נורא מאוכזב/ת מימך". נראה לי שאין משפט שגרם לי ליותר דמעות מזה. ואגב, אני לעולם לא אגיד לילד שלי "עד שתגדל כבר לא יהיה צבא"
 

חלמית

New member
הממ

אמא: "XXX יפה נכון?" (מה איכפת לי, אמורה להגיד שאני יפה) "תמשיכי לאכול ככה ותראי כמו פרה" "אני לא מתכוונת לשקר בשבילך" (כן בטח) אחרי וויכוח סוער: "תשעי מה שבא לך" "אני מאוכזבת ממך" "היה שקט עד שהגעת" בת: "אני שונאת אותך" "את לא אמא שלי" "לא איכפת לך ממני"
 

Mtv2005

New member
אני אוהב מאד את המשפט..

תעשה מה שאתה מבין אני אמרתי את שלי.. בהתחלה עוד עשיתי ככה דברים שההורים שלי רצו.. אבל כשקצת התבגרתי אני באמת עושה דברים שאני רוצה וחושב..אני שונא שההורים רוצים לדבר איתך בדיוק כשיש לך תכניות והם לא מבינים.."קח עוד מעיל"-"קר לי כשאני רואה אותך ככה".."שוב פעם הלכת עם הברברי הזה".."את לא מכירה אותו"-מזל.."אמא יש לך אש?"סתם.."מתי תחזור"
 

Mtv2005

New member
אני אוהב מאד את המשפט..

תעשה מה שאתה מבין אני אמרתי את שלי.. בהתחלה עוד עשיתי ככה דברים שההורים שלי רצו.. אבל כשקצת התבגרתי אני באמת עושה דברים שאני רוצה וחושב..אני שונא שההורים רוצים לדבר איתך בדיוק כשיש לך תכניות והם לא מבינים.."קח עוד מעיל"-"קר לי כשאני רואה אותך ככה".."שוב פעם הלכת עם הברברי הזה".."את לא מכירה אותו"-מזל.."אמא יש לך אש?"סתם.."מתי תחזור"
 

חלמית

New member
כן ו...

אף פעם לא באמת צריך את המעיל הנוסף. מילא, מה לא עושים בשביל לרצות את אמא..
 
למעלה