"אין כלום בבית הזה" או," נמאס מהבית הזה" מזה "הבית הזה"?? זה הבית שלך, ושלי... טוב, זה מובן.. עוד משפט שנורא מעצבן, אם לבת- "אני אמרתי ככה, תעשי מה שאת רוצה... (אבל אני אמרתי כך וכך!)"
"זה הבית שלי ואני אחליט" ועוד כמה משפטים שכבר אמרו פה. אבל פעם אמרתי לאמא שלי כשלא עזרתי לה ביום שישי כי כאבה לי הבטן והיא אמרה שגם לה כואב הגב ולמרות זאת היא ממשיכה לעבוד.. "את האמא, אז את אמורה לעשות. לא אני"
"כשהייתי בגילך היה/לא היה XXX" "כשהייתי בגילך לא הייתה לי טלוויזיה" "למה את לא קוראת ספרים? הייתי קורא הרבה ספרים" והכי מרגיז, שהוא מכריח אותי לקרוא ספר שעה ביום כדי שאני אוכל לראות טלוויזיה או מחשב. אז הייתי לוקחת ספר שאני כבר מכירה לדוג' 20 אלף מייל מתחת למים (ראיתי את הסרט) עושה את עצמי קוראת שעה ואחכ מספרות לו מה קראתי כי אחכ, הוא עוד היה בא ויושב איתי כדי שאספר לו על מה שקראתי בשעה ועוד מתפלא שקראתי "רק" 10 עמודים.
"את לא תיכנסי לבית הזה אם לא תרדי לפחות שלושה קילו." " כנ"ל רק אם תוציאי ציונים נמוכים מתשעים." "תעשי מה שבא לך."(אם אנחנו לא מסכימות על משהו) "תבחרי מה שבא."(בחנות בגדים למשל,היא הרי יודעת שאני לא אקנה משהו שהיא לא אוהבת) "_____ שמנה לא?"
אמנם אני כבר בת 29 אבל יש כמה חרוטים טוב טוב בזיכרון (וכמה שאני שומעת עד היום) : 1. (על מבחן שקיבלתי בו 90+) - "למה לא 100?" 2.(על משהו שסירבתי לעשות) - "גם כשאת תבקשי משהו אני לא אעשה את זה.." 3." כל עוד את גרה בבית הזה את תעשי את מה שאומרים לך" (למזלי, יש לי כבר דירה משלי ...
) והיום?? 1. "אם אני לא הייתי מתקשרת , לא היית זוכרת שיש לך הורים" (משפט פולני ומעצבן לכשלעצמו) ובאותו נושא "מתישהו תבואי לבקר את ההורים הזקנים שלך?" 2." את לא יודעת לנהל את הכסף שלך, מתי תלמדי שאנחנו לא נהיה כאן לתמיד?" (א. למה אתם מזכירים לי את זה? ב.לא ביקשתי שתבדקו לי את החשבון, תנו לי לחיות במינוס עוד אף אחד לא מת מזה...) ומשפט שאני לא יכולה לסבול: "כשאנחנו היינו בגילך ... הדור שלכם מפונק..."