"משפט שלמה 2013" בידיעות של סוף שבוע

fannyd

New member
"משפט שלמה 2013" בידיעות של סוף שבוע

"ילד בן שלוש ממוצא אתיופי נמצא בלב ליבו של משפט אימוץ סוער: מצד אחד, כבר יותר משנה וחצי מגדלת אותו משפחת אומנה שרוצה לאמצו; מצד שני, דודתו, קצינה בצה"ל, ניהלה מאבק עיקש שהגיע עד לבית המשפט העליון - שפסק לאחרונה: הדודה תקבל את הילד".
מוזר מאד שאין תגובה של השירות למען הילד. האם כל הפרטים הובאו בכתבה או כהרגלם של אמצעי התקשורת היום המידע סלקטיבי?
 

יסמין@

New member
נכון! והכל בעיקר בגלל אפליה נגד רווקות!

וכך כתב השופט: "כל עוד הדודה לא נישאה היא לא יכולה היתה להיות מועמדת לאימוץ".
כלומר, העדיפו לקחת תינוק ממשפחתו, מדודתו שרצתה אותו, מהעדה שלו, מהתרבות שלו - ולשים אותו במוסד ואחר למסור אותו לאימוץ רק משום שכשהוא נולד הדודה הייתה רווקה! אם הדודה הייתה נשואה, היא הייתה מקבלת מייד את התינוק! והיו נחסכים לו 3 שנים של טלטולים, של מוסד, של התקשרות למשפחה שמבקשת לאמץ אותו, של סבל בל יתואר למשפחה שמטפלת בו שנה וחצי! לא ייאומן! עדיין? צריכה להסתכל בלוח השנה כדי להזכיר לעצמי באיזו שנה אנחנו חיים. אפשר לחשוב שמדובר בשנות החמישים או קודם לכן...
 
פאני לא קראתי עדיין אבל רוצה להגיב

יש סוג של אבסורד. אני מניחה שאנשים מהשירות למען הילד דווקא היו מ א ד מעוניינים לומר דברים בנושא אבל ...הם מנועים בגלל חובת שמירת הסודיות בדיוק על אותם אלה שעליהם נכתב.
מדי פעם יש זעקת שבר בתקשורת של הורים ביולוגים שילדיהם מוצאים מהם למשפחת קלט,אומנה או אימוץ ,וגם אז נעדרת תגובת אנשי רווחה. זה כי אסור להם מבחינת חובת השמירה על סודיות.
ואז הצד הנפגע יכול להזין את התקשורת שמשוועת לדרמות וצלצולים בהכל. מצבים כאלה הם בכל מקרה הם רוויי כאב.ויש לכן מן שימוש הדדי של האנשים בתקשורת ושל התקשורת באנשים.
ללא ספק שכשאין תגובת גורמי רווחה התמונה המוצגת איננה מלאה,אבל משפטית אסור להם.
 

fatfat

New member
אין לדעת אם כל הפרטים הובאו.

כרגיל מי שמשלם את המחיר הכבד הוא הילד.

ודווקא במקרה זה לדעתי הילד צריך לחזור לחיק משפחתו הביולוגית עם שמירת קשר עם ההורים האומנים. מראש הוא הועבר לאומנה ולא לאימוץ וזה משמעותי ביותר, כי אומנה מעצם הגדרתה היא זמנית והמטרה היא לטפל בהורים המולידים כך שיוכלו להחזיר את הילד לחיקם. במקרה זה ההורים הביולוגים אינם מסוגלים לטפל בילד אבל יש לו משפחה מורחבת שאוהבת אותו ורוצה לגדלו. וחייכנית תמיד רב הנסתר על הגלוי אבל בחורה שהגיעה להיות קצינה בצבא היא לפחות אדם ממוצע ונורמטיבי. מהתחלה המשפחה הביולוגית רצתה את הילד ומנעו ממנה קשר.

מניסיון זה מאוד לא פשוט לגדול באימוץ עם שלט. אז נכון שפעמים רבות זה המוצא הטוב ביותר שניתן למצוא אבל אם יש אפשרות שילד יגדל בחיק משפחתו הביולוגית זה תמיד עדיף (אלא אם המשפחה מסכנת אותו).
 

fannyd

New member
אז זהו...

מאד מתבקש לחפש את הפתרון בקרב המשפחה המורחבת ותמוה שדילגו עליה ללא סיבה כבדת משקל. מה בדיוק האינטרס של המדינה להחזיק פעוט במוסד כשנה וחצי? אם הכל היה כל כך חד משמעי מדוע לא אימוץ אלא אומנה אחרי תקופה במוסד? ובכלל בכתבות מהסוג הזה נהוג לבקש תגובה של הגורם המותקף ואם מנוע ממנו להגיב לציין זאת במפורש. מרגישים הרבה שמחה לאיד נוכח האפשרות להפנות אצבע מאשימה כלפי השירות.
 

year of the cat

New member
מהנתונים שמובאים בשתי הכתבות

(כתבה על הדודה וכתבה על האומנים)
מדובר דווקא באימוץ, הזוג הזה פנה לאימוץ, פשוט לפי החוק לא מקבלים צו אימוץ מייד, אלא יש תקופה של מספר חודשים של אומנה
לא מדובר בשום אופן במסלול אומנה ועמותות האומנה לא מעורבות
רק השירות למען הילד שהוא זה שמטפל באימוץ

הזוג הזה חיכה ולא הבין למה אין צו אימוץ. הם כן שאלו ולא קיבלו תשובות ברורות.

כאשר הציגו בפניהם את הילד, אמרו להם שהוא כבר בר אימוץ.

הדודה לא היתה נשואה כאשר הילד נולד ולכן לא היתה רשאית לאמצו,
הילד כן היה בבית ילדים עד גיל 13 חודשים, כלומר כן חיכו מסיבות כלשהן
ובכל זאת שופט החליט שהילד בר אימוץ
 
הי פאטפאט

קטונתי להביע עמדה במשפט הזה שאכן מוגש לנו בפריזמה מעובדת- אנחנו עצמנו איננו מכירים את הנפשות הפועלות.
אני רק רוצה להעיר למשפט שלך "בחורה שהגיעה להיות קצינה בצבא היא לפחות אדם ממוצע ונורמטיבי". מנסיון ההכשרה המקצועית שלי - בכלל בכלל לא מדוייק!
זכורה לי הרצאה מרתקת במיוחד ששמעתי לפני לא מעט שנים ממאבחנת מעולה בצבא,איך ישנם תפקידים שאליהם דווקא מחפשים "טוויסטים". לא רוצה להיכנס למינוחים מקצועיים אבל את יכולה למשל לתאר לעצמך שלתפקידי פיקוד ומטה קרביים ,אלה שבהם נחוץ מאד זה שישאג "אחרי!", נחוצים גברים "עשויים ללא חת"עם "אגו" מנהיגותי מפותח במיוחד שהמוטיבציה להצליח במשימה-נר לרגליוהם .לא תמיד ברגעים המנהיגותיים ניתן להיות עם ראייה רחבה לצרכיו של כל פרט שרתום למשימה.לפעמים ,ברגעים קריטיים נחוצה נחישות ברזל נוקשה ולא ממש פשרנית כלומר כזאת ש"לא רואה ממטר" ורק מטרה אחת לנגד עיניה.
או שיש תפקידי בילוש שמתאימה להם דמות עם נטיות חשדניות....או משימות חיסול בטחוניות שעל מנת לעשותן על הצד הטוב ביותר חשוב שהמצפון לא ייסר את האיש המבצע אלפי שעות נוספות ויתערב בפקודת יום שקיבל.
אז יש הרבה מגוון באישיויות שמגיעות לקצונה ומצליחות בה.מרחוק לא הייתי קובעת שלבטח הקצינה היא ממוצעת ונורמטיבית.
דעתי? באופן כללי ולא דוקא לגבי המקרה הספיציפי שאני לא מכירה מקרוב-אני חושבת שפחות חשובה דעת המבוגרים ומלחמותיהם ויותר חשובה הנפש הרכה של הילד - מי חשוב לו,למי נקשר,איזו שריטה עלולה לקרות משינוי בית,מה המשאבים גם הלא כספיים עבורו אם ישתנה הבית- כלומר עד כמה יגיע לחיק שרגיש לצרכיו ,גם הנפשיים.
 

אמא193

New member
סיפור קשה מאד

ליבי על המשפחה שמגדלת את הילד והייתה אמורה לאמץ אותו. אבל למרות זאת אני חושבת בדומה לפאטפט שאם יש מישהו במשפחה הרחבה שרוצה ויכול לגדל את הילד הילד צריך לחזור לחיק משפחתו. אף פעם לא פשוט להיות ילד מאומץ ובטח לא שהצבע כל כך שונה וההתמודדות היא יומיומית. ברור לי שהקריעה ממשפחת האומנה תהיה קשה עבורו אבל אם חושבים בטווח של העתיד נראה לי שצריך לעשות זאת, ברגישות ובצורה הכי מיטיבה עמו. אני מקווה שיאפשרו לו קשר עם האומנים והם יהיו מסוגלים להיות עמו בקשר למרות שלא יהיה ילדם.
לא יודעת מה קרה בסיפור הזה אבל חבל שההליכים נמשכו כל כך הרבה זמן וכך הכאב והפגיעה בכולם גדול יותר. אם באמת כמו שכתוב בעיתון הדודה ביקשה לגדלו כבר שהיה במוסד חבל שנאלץ לגדול שנה וחצי אצל משפחה אומנת ולהתקשר אליהם ועכשיו הפרידה תגרום לצלקת עבורו ועבור המשפחה.
שוב חזורת שליבי על זוג ההורים אבל אם כל מה שכתוב בעיתון נכון אני חושבת שטובת הילד לגדול עם משפחתו הביולוגית.עם כל החשיבה שלנו שאימוץ מהווה מענה לילדים עדיין לגדול עם משפחה ביולוגית רחבה אוהבת ונלחמת על ילד הוא מענה שאין למשפחה מאמצת אפשרות לתת.
אני מאד מאמינה באימוץ אבל רק שאין ברירה אחרת במשפחה הביולוגית. שוב אם מה שכתוב בעיתון נכון עבור הילד הזה נראה שיש ברירה אחרת שלא מוצתה.
 

fannyd

New member
תעשי חשבון

כמה זמן לוקח במדינת ישראל לעבור שלוש ערכאות? לא מסתדר עם הפאזל שלך. די שקוף שמסיבה כלשהי הרווחה לא הייתה מעוניינת שהילד יגיע למשפחתו הביולוגית.
 

year of the cat

New member
זה לא פאזל שלי

וכמו שאת בוודאי מבינה, לא כל הנתונים מובאים בפנינו
הדודה בעצמה אומרת שהיא לא היתה נשואה ולכן לא יכלה לאמץ את הילד

הרווחה אמרה בפירוש למה לא היתה מעוניינת שהילד יגיע למשפחה הביולוגית:
לדעתם הקשר של הילד עם אמו הביולוגית יפגע בו

הזוג אמר בפירוש שהוא פנה לאימוץ ושהילד הגיע אליהם בגיל 13 חודשים לאחר שהוכרז כבר אימוץ ועד אז שהה בבית ילדים
 

נוני 75

New member
שאלות ותהיות

יש נקודות שהן ברורות
א. הילד ננטש על ידי הביולוגית והוכרז כבר אימוץ
ב. המשפחה שאימצה אותו לא הייתה אומצה- הכוונה הייתה לאמצו. בית המשפט מאשר אימוץ לאחר חצי שנה כשזה לא קרה הם תהו מה הבעיה והעו"ס ענתה להם : אתם לא צד בעניין תתעסקו עם הילד" (הם לא צד בעניין??????)
ג. בצד השני של הלב -אחות האם שטוענת שעוד בזמן ההריון של אחותה אמרה שהיא רוצה אותו .אם הם פסלו אותה רק כי היא רווקה (והרי רווקות לא מקבלות תינוקות ) מהומה צריכה לקום. אם יש עוד דברים שלא הובאו בפנינו הרי שהיא לא הייתה כשירה לאמצו ולכן נמצא לו בית. לא יכול להיות שעכשיו לאחר שנה וחצי הוחלט אחרת. הילד אומץ. זו לא משפחת אמנה. ואני בעד איחודים ביולוגים וכו, אבל לקרוע ילד מהוריו זה אכזרי במיוחד שלא בטוח מה הסיפור של המשפחה הביולוגית.

בשורה התחתונה משהו מריח לא תקין ולא נעים .ומי שנפגע הוא הילד

אני והאפרוח שנה וחצי יחד והמחשבה שימצאו איזה דודה/סבתא שכן או לא רוצה אותו ויקחו אותו ממני בשם הביולוגיה מעוררת בי חלחלה.
 

year of the cat

New member
הוא לא ננטש בשום אופן בשום שלב

הביולוגית תמיד רצתה אותו ולא ויתרה עליו
היא הסכימה לוותר רק בתנאי שיאומץ על ידי אחותה
הוא הוכרז בר אימוץ ללא הסכמת המשפחה

להבנתי, וגם לפי דברי האחות, השירות למען הילד סירב לתת לה לאמץ את הילד
כי הם חושבים שקשר בין האם הביולוגית לילד יפגע בו
וברור שיש דברים בגו, כי המשפחה ביוזמתה יצרה קשר עם השירות למען הילד עוד לפני שנולד
ושם הסבירו להם שאין אפשרות שהיא תוכל לגדל את הילד

הסיפור הזה קורע לב מכל הכיוונים

וגם מעלה הרבה חששות
האם תמיד יוכל להופיע איזה קרוב משפחה ולתבוע את הילד ולא משנה איזה צווים יש והכל בשם קשר הדם?

לילד יש קשר טוב עם ההורים היחידים שהוא מכיר, אין ויכוח על המסוגלות ההורית שלהם
איך אפשר לקרוע אותו מהם? זה בלתי נסבל ואכזרי
אם מישהו התנהל לא נכון ברווחה, אז שהוא ייתן את הדין ולא האנשים היחידים שלא אשמים: הילד והוריו
עכשיו כבר מאוחר לחזור אחורה
 

Daria34

New member
אני קוראת לזה "קול הדם", מצטערת ,אבל נניח

שהתינוק נחטף מהוריו ונמסר לאימוץ, וכעבור שנה נמצא בריא ושלם אצל ההורים המאמצים.
האם יהיה צריך להשאירו שם בגלל שבגיל שנה מתגבשת כביכול ההתקשרות לההורה?
אנו מתעסקים עם ממסד אשר סבור שהוא משנה לאלוהים ומוסמך לקבוע מי הוא ההורה הטוב יותר עבור הילד.
קול הדם אינה אינה מעין גישה מיושנת."טובת הילד" זו גישה מודרנית.
השרות בסיפור הזה הם החוטפים כמו בסיפורים רבים אחרים.
 

year of the cat

New member
התינוק לא נחטף

הכל נעשה באישורו של בית המשפט וידעו איפה הוא
כאמור, עד גיל 13 חודשים הוא היה בבית ילדים ונפגש עם המשפחה הביולוגית
גם לאחר מכן, כשהיה באומנה, נפגש פעם בשבוע עם האם הביולוגית במרכז קשר

"קול הדם" הוא לא תמיד טובתו של הילד
 

Daria34

New member
במקרה הזה קול הדם בהחלט תופס.

איך העדיפה הרווחה שהילד היה במוסד, זה פשוט לא נתפס.
השארת ילד במשפחתו המורחבת כשישנה אפשרות זה תמיד עדיף מאימוץ.
 

year of the cat

New member
תקראי את פסק הדין

שימי לב למשפט בקשר לדודה ולבן זוגה:
עורכות התסקיר סברו כי לבני הזוג "רצון כן ואמיתי" להצליח באימוץ, אולם לצד זאת צוין כי יש להם "הערכה מוטעית ביחס לכוחותיהם למנוע מהאם התערבות פוגענית במהלך חייו"

ושימי לב למשפטים בקשר לאם הביולוגית:
עוד נכתב כי "במצבים פסיכוטיים פעילים עלולה לסכן את חייו של התינוק"
הודגש כי שמירת ערוץ פתוח עם האם לא תשרת את טובת הקטין ואף עלולה להטיל עליו מעמסה בלתי רצויה.

כלומר, אנשי מקצוע סבורים שקשר עם האם הביולוגית עלול לפגוע בילד
לפעמים עדיף גם מוסד
קרו כלכך הרבה מקרים מזעזעים שביצעו הורים בילדיהם למרות "קול הדם" שבאמת עדיף להיות מאוד זהירים
 

Daria34

New member
שום מידע סילקטבי, את לא יכולה לקבל שהרשויות

פישלו כהרגלם? ופשוט לא יכולים להודות עשינו טעות ובזה זה נגמר.
בכלל הציעו לאמא לעשות הפלה שהבינו שהיא בהריון.
היו צריכים לתת אותו מהתחלה לדודה נשואה או לא.
את באמת חושבת שהרשויות רואות לנכון תמיד מה "טובת הילד"?
 
למעלה