משתפת אתכם ושואלת

משתפת אתכם ושואלת

היא בת +40, נשואה, 20 שנה מין חצי מת בבית מזה כשנה משתרללת בחוץ, קופצת ממערכת למערכת מחפשת את עצמה זה מתערבב באהבה, זה נראה טוב בהתחלה, ודי מהר היא ממצה כל מערכת דבר אחד שמציק לה, ונימפומנית היא לא.. תמיד היא זו שרוצה עוד מין, תמיד לה יש את תחושת אי השובע לא נוח לה עם זה, לא ברור לה מנין זה נובע, לא בא לה על דברים קינקיים כמו שלישיות וכהנה. היא אדם נורמלי לחלוטין עם רעב לא מוסבר,וזה לא שהיא מסתובבת עם דיגדוג בין הרגליים, אבל תמיד יש לה תחושה שגם לאחר צמד זיונים או אפילו שלושה היא מסוגלת לעוד, כן חוותה גם חמישה <נדיר> חוסר השקט הזה אוכל אותה, שואלת את עצמה אם היא לבד במערכה או יש עוד אחדות שחוות את אותה תחושה לא.. היא לא תיכנס למרתון למילוי המשאלה, היא רק שואלת את עצמה אם תפגוש פעם מישהו עם רמת תאבון כשלה, כבר פגשה אחדים שהצהירו..ושם זה תם בהצהרה.. וכן, היא סקסית, לא דוחה ולא דבר אחר, נשית ומושכת.. ופשוט לא מבינה..
 
אוי - אני הולכת לבעס אותך...

שניה, תני לי למקם את המראה מול הפרצוף לפני שאני עונה.. אז ככה. גם אם יהיו לך 200 זכרים סקסמניאקים עם הרעיונות הכי מטורפים ומקוריים בעולם, יחד איתך במיטה, הם לא יספקו אותך. אנחנו זקוקות לחום, לפידבקים חיוביים לנשיות שלנו, לחיזוקים.. קל מאוד "לתרגם" את זה לסקס משום "פיצוי מיידי". אנחנו מוצאות מישהו, מקבלות את מנת הסיפוק המיידי, בשניות שזה קורה אנחנו על גג העולם ושניה אחרי הירידה מהגג - פתאום הכל חלול.. חסר משהו. מי שמכיר אותי בטח יתעלף עכשיו למקרא דבריי, אבל.. הסיפוק המיידי הזה יישאר חלול תמיד אם לא תהייה השלמה נפשית. אנחנו - המצ´ואיסטיות שבחבורה, טוענות שיש סקס בלי אהבה.. זה נכון עד מידה מסויימת. לא יכול להיות סקס בלי אמוציות כלשהן והמסע המוטרף ממיטה למיטה בחיפוש אחר תשובות לא יוביל לשום מקום, יקירתי. את זקוקה ליותר. ו"יותר" זה לא יותר סקס, יותר בני זוג, יותר קינקי. החלל שאת מרגישה אחרי לא יתמלא ב"יותר" מהסוג הזה.. אז מה עושים? עוצרים! לוקחים כמה צעדים לאחור וחושבים במה הדרך שלנו בשנה האחרונה לא היתה טובה. איפה עשינו את הפניה הלא נכונה.. אכיניצאה - אין לי תשובות של 123 משום שגם אני לא מצאתי אותן.. עדיין. לפחות "איתרנו" את הבעיה
 

און&און

New member
צרות של עשירים..../images/Emo13.gif

אם זה ינחם אז שתקח בחשבון שיש כאלה חסרות חשק וזה בטוח לא יותר טוב.. לגופו של עניין לא ציינת אם היא מגיעה לסיפוק בכל אותם הזיונים..וזה נראה לי הכי חשוב..לא?! וחוץ מזה רע בקינקיים??
 

yog 10

New member
אין פה הרבה מה להבין...

זו אישה עם צרכים נורמלים שרוצה פיצוי על יובש היא לא צריכה להיות
 

yog 10

New member
המשך .. נימפומנית אבל בטוח שקים

חוסר נוסף (כניראה ריגשי) שלא נותן לה להרגיש מסופקת
 

תבור.

New member
דרושות הבהרות

אם התופעה התחילה רק בשנה האחרונה ייתכן ופשוט יש פה חסך טבעי של אשה "בתקופת החרמנות" שלה - סביבות גיל 40 . מכיר עוד נשים שחוו את "הדגדוג" אפילו כאלה שבן זוגם סיפק אותם בצורה טובה .לצער אותן נשים תקופת הדגדוג ו הרעב הבלתי פוסק עברה לאחר תקופה מסוימת (קצרה יותר או ארוכה יותר) . במקרה שמתואר כאן נראה לי שהיא מחפשת משהו מעבר למילוי החסך המיני וכשהמשהו הזה לא מתממש היא נשארת נבוכה אבל עם תחושת דגדוג שמבלבלת אותה .
 
הבהרות, ולא של שפם..

מאז ומעולם היתה יצור מיני שהתחתנה עם מיובש, נטול חשק מין עבורו מעולם לא היה חגיגה, בשבילה כן,לאורך יובלות חנקה את הצורך, השלימה עם המצב ולא חשבה שיתכן אחרת.. אפילו כמעט השתכנעה שהיא עצמה לא "משהו משהו"כיוון שמעולם לא שודרה מולה תאוותנות ולא נתגלו פרצי תשוקה מצד בעלה כשיצאה לעולם הרחב, <כן גיל ה-40 והפלאות שמחולל >הסתבר לה שהיא מושא תשוקה ועוד אייך, שגברים מולה נטרפים, ושיש לה את זה באבי אביה,- הגילוי עורר בה כעס, תחושה שרומתה לאורך 20 שנה וכן, גם עורר צורך "לבדוק את הפטנט"..לוודא שזה עובד ולפעמים גם לראות עד כמה, הפילה ברשתה גם עלם בן 25 שחשק בה אנושות עברה תקופה מטורפת וסגרה שלב, הבינה את הפרינציפ ונרגעה.. שמה פעמייה לכיוון מערכות יותר משמעותיות, והיו לה כאלה, היא עלמה אינטליגנטית <יש קבלות> וגם כיום כשמצויה במערכת נפלאה, מבוהלת מעצמה כי ממשיכה לבדוק את ערכה על פי תגובות בן הזוג לגופה.. במקום להנות עד תום ממערכת שמכילה הכל, להנות עד תום מגבר שלישון מחובק איתה זה תענוג עבורו ויכול לדלג על זיון לילה אחד, כי היא לא רק "זיון" עבורו-היא מוצאת עצמה בבוקר אחרי , מלאת שאלות ואכזבה, <למה הוא ויתר?> היא כמובן רצתה, על אף שגם יום קודם היה ובזה שלפניו <היא לא אמורה להיות רעבה , והוא את תשוקתו אליה כבר הוכיח באותות ובמופתים,> מצויה במערכת שמשדרת המון אהבה, והיא מתקשה להאמין. כל הזמן בוחנת וכנראה בוחנת בקריטריונים השגויים, כאילו מנסה "להפיל" את הנבחן והמצחיק הוא שהיא אוהבת אותו.. היא נותנת תשובות לעצמה, היא יודעת שעשרים שנה טבעו נזק עצום בנשיותה, היא לא יודעת אם הנזק הפיך או בלתי, כי הנשיות שלה לכאורה כבר קיבלה הוכחות חותכות, והיא עוד מסרבת להאמין,-מרגישה כמו ילדה אבודה בתוך גוף נשי בשל וחי, אל תציעו לה עזרה מקצועית, היא לא תלך,<ניסתה-התאכזבה> היא נשמעת סבוכה?...לא להבהל היא שורדת- סתם בא לה לשתף אתכם מאחורי מסווה האנונימיות, באחד מהכאבים החבויים בה. היא צריכה לעבוד על עצמה, היא יודעת, ואולי זקוקה לעוד זמן ולשאלה של מישהו-כן היא מגיעה לסיפוק בלי בעיה, אין שום דבר פיזי לקוי בנשיות שלה רק כאב עתיק שלא משתחרר למרות התרופות החדשות. <היתה רוצה להפרד מהכאב הזה, בנתיים לא מצליחה> וחן חן על יחס רציני לשאלה..
 

neuron

New member
אף פעם לא מאוחר מדי...

...להתחיל לחיות. ואז כל שנותר הוא להיות שלם עם החיים. בהצלחה...
 

Michelle1

New member
אכניציאה יקרה,

היא בעיצומו של תהליך, ותהליכים, צורכים זמן. זמן עיבוד נתונים, זמן סגירת חסכים וזמן לעשות שלום עם עצמה ועם העבר. לא מדובר במהלך של ימים או שבועות, אלא של חודשים ושנים. יש לה הרבה פעולת עיבוד ואיסוף נתונים לפניה והיא צריכה לקבל את זה (ולהזדיין, קודם כל, בסבלנות). בשלב הראשון- להשביע את הבשר. כשתראה שמצד אחד היא נחשקת דיה, וזה יטמע בה מספיק עמוק, כך שלא תצטרך הוכחה כל יום כל שעה, היא קצת תרגע ואז תוכל ללכת הלאה. השלב הבא הוא הפיוס עם העבר. היו 20 שנה, היה בהן טוב, היה בהן רע, זה הזמן לקפל יפה, לשים בארון, לנצור את מה שטוב למחול את מה שרע ולבנות משהו חדש לעצמה. האיש ההוא שרוצה לחבק, הוא ללא ספק האיש הנכון בזמן הלא נכון, כי היא, עוד לא שם. הכאב, הוא חלק בלתי נמנע מהתהליך, אין מה לעשות פרט ללקבל את זה כמות שהוא: עוד שלב בסולם ההתפתחות האישית. יבוא היום, ולכל הזיונים המזדמנים, יהיה טעם של חול. כלום. זה יהיה הזמן להבשיל ולעבור אל אלה שמחבקים לפעמים, מזיינים לפעמים וחברים תמיד. כשיגיע הזמן, היא כבר תדע. ולא, היא אפילו לא המציאה את הגלגל. זה טבעי, זה קורה. עכשיו, זה קורה לה. מחר (או בעוד שנה, שנתיים) היא תשב בצד של נותני העיצה. בהצלחה בדרך חדשה
 
בית מרקחת

מניחה מתוך מה שכתבה על עצמה,ואולי עושה פרשנות שגויה ועל מראש הסליחה. אלף גברים כמו לשלמה נשים, לא יוכלו למלא את החור שבבטן שלה. החור של "ילדה אבודה". אותו צורך ש"יאהבו אותי" כן,ועוד אחד ועוד אחד. אחרי שתמלא את החסך של הנשיות,"תפיל ברשת" "תטריף" עוד ועוד גברים, תמצא את עצמה באותה נקודה ואותו החור הבסיסי שכנראה מקובע עוד הרבה לפני הנשואים . לכן זהו "כאב עתיק שלא משתחרר". אני מכירה שיטה אחת יעילה לשחרור כאבים עתיקים שאינה קשורה לתרופות החדשות שמין המסתבר אינן יעילות . בבית המרקחת שלי ,מומלץ לקחת טיפול למרות האכזבה מהסיבוב הקודם. כי כמו בזיונים. לא תמיד יש כימיה בין מטפל ומטופל. יש כמובן את הדרך העוקפת , שלוקחת פי מליון זמן,וכאבים שכרוכה בהמון תרופות חדשות שלא יעילות והסקת המסקנות לאט לאט ולבד. אחותו מנפקת תרופות בלי מירשם.
 

אישה50

New member
ואני עדיין מאמינה, שיום (או ערב)

אחד, תפגשי בתשובה...ועד אז התנחמי בידיעה שהדרך אף היא תורמת את חלקה לפגישה הצפויה..... אישה - מכירה בערכה של הדרך
 

neuron

New member
זה נדמה כאילו ש...

...יש בה דחף לנסות למלא את החסר- להספיק לעשות את מה שלא עשתה ב 20 השנים שחלפו, ועם צורך כזה כנראה קשה להתחרות. אולי כל שנותר לה להבין זה שהיא צריכה לשאוף לאיכות ולא לכמות, וכך יהיה לה קל יותר להיות מסופקת ושלמה.
 
למעלה